אחת התחושות הקשות היא התחושה של הפליה, של הדרה לאחר שהעדיפו לדחות אדם בשל נימוק לא ענייני כמו גיל, דת, עדה ומין.
מאז שאתר "פ"ת עכשיו" עלה לאוויר העולם, סיקרנו לא מעט מקרי הפליה בעיר.
לאחרונה פרסמנו כתבה על הפליה מחמת גילנות.
בתאריך 21/7/21 פרסמנו כתבת עומק המגוללת את סיפורם של ט' וא' אשר הגיעו השנה לגיל פרישה, בריאים וצעירים בנפשם, כשהם חשים שהם שיכולים להמשיך לעבוד ולתרום לחברה.
ט' חיפשה עבודה חלקית בתחומים האהובים עליהם, בין היתר בטיפול בילדים, שהרי שניהם אוהבים ילדים.
ט' ו-א' נדהמו לגלות שהעירייה לא מוכנה להעסיק אותם כמלווים של ילד כבד שמיעה רק בגלל שהם הגיעו לגיל פרישה.
עובדת העירייה אמרה להם בפירוש, כי ראש העירייה הורה לא להעסיק גמלאים בעירייה.
בין היתר אמרו לזוג: "אנחנו עכשיו בעירייה מתפטרים מפנסיונרים ובטח שאנחנו לא מקבלים חדש." חשוב לציין כי איסור אפליה מחמת גיל מעוגנת בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הקובע והאוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת גילם במספר מקרים ובהם קבלה לעבודה.
השבוע יצרו קשר עם א' כחודש וחצי לאחר שפרסמנו את הכתבה והזמינו אותו להגיע לעירייה ולמלא טפסים ובראשון לספטמבר הוא ליווה את הילד שאותו ביקש ללוות, ילד עם צרכים מיוחדים, שללא הליווי של א' לא היה פותח את שנת הלימודים.
הן במקרה זה והן במקרה של התלמידים על הרצף האוטיסטי לא יתחילו את הלימודים במסגרת קבועה, כפי שפרסמנו אתמול, מדובר על אפליה חמורה שהשלכותיה היא לא רק פגיעה בעיקרון השוויון, עיקרון כה חיוני בדמוקרטיה ובעיקרון בכבוד האדם, אלא פגיעה בזכות האדם לחינוך ובזכות של תלמיד ללא קשר למגבלותיו, לרקע שממנו הוא מגיע לקבל חינוך כמו כולם.