נחשפו נתוני היענות תושבי פתח תקווה להנחיות משרד הבריאות
האם תושבי פתח תקווה נשמעים להנחיות משרד הבריאות ונשארים בביתם? איך פתח תקווה ביחס לערים אחרות? צילום להמחשה.
פורסם בתאריך:
משרד הבריאות והמרכז לשלטון מקומי השיקו לאחרונה את אתר המדד הלאומי. אתר המדד הלאומי מציג מדי יום את רמת ההיענות של תושבי המדינה בפילוח ארצי ומקומי להנחיות משרד הבריאות בערים וביישובים בישראל.
לפי האתר, המדד הלאומי מציג תמונת מצב מעודכנת לגבי היענות התושבים בישראל להתמודדות עם מגפת הקורונה.
הנתונים מוצלבים ממספר מקורות והינם אנונימיים וסטטיסטיים. המדד משקלל את שיעור הישראלים שנשארו בבית, או באיזור הבית בתאריך המצויים, מנתונים על 77 הערים הגדולות בישראל, בהם מתגוררים כ-75% מכלל האוכלוסייה.
על פי המדד פתח תקווה מדורגת במקום ה – 14 עם ציון 197 מתוך 65 ערים.
במקום הראשון מודיעין מכבים רעות שקיבלה ציון של 226 במקום השני ראש העין - 218 במקום השלישי כפר יונה – 210, במקום הרביעי הוד השרון - 209, במקום החמישי כפר סבא – 208
בשלושת המקומות האחרונים צפת במקום ה- 63, בני ברק במקום ה- 64 וקרית שמונה במקום האחרון.
אחוז הישראלים ברחבי הארץ שנשארים בבית הוא 69% ירידה של 8% לעומת אתמול.
איך לשפר?
האתר מציג דרכי פעולה לרשויות המקומיות לשפר את מידת ההיענות של התושבים
דוגמא אישית
לחלק מהרשויות המקומיות בישראל יש עמוד פייסבוק ואינסטגרם מצליחים, ובמקרים מסוימים גם לראש העיר עצמו יש כמות עוקבים משמעותית. פוסטים המתפרסמים בכל הערוצים הללו ומשקפים התנהגות יומיומית של ראש העיר וצוותו (למשל: בחג, בשבתות, כשיש יום נעים בחוץ, עם הילדים) חשובים לעידוד נורמה חברתית של היענות להנחיות.
אנחנו דואגים לך
בתקופות של לחץ וחוסר ודאות, חרדות שאין להן בהכרח בסיס (ייגמר נייר הטואלט? ייגמרו התרופות?) יכולות לייצר במהירות התנהגות עדר מזיקה ומיותרת. חשוב לתת לאזרחים את התחושה שהעירייה תמיד נמצאת כמה צעדים לפניהם, וחושבת, מתכננת ופועלת למילוי הצרכים הנוכחיים והעתידיים שלהם. לא מספיק לתת את המענה הזה, גם פרסומו באופן מאסיבי חשוב.
עיריית באר-שבע, למשל, גם הקימה מטות ייעודיים לחלוקת מזון ותרופות וגם פרסמה בכל פלטפורמה אפשרית שהיא עושה זאת - כחלק ממחויבותה לדאוג למכלול הצרכים הרלוונטיים של תושבי העיר מקצה לקצה.
מדברים אליך מתוך הנעליים שלך
כדי לא לפספס קהלים חשובים, קריטי שיחידת התכנון והביצוע בתחום ההסברה בכל רשות מקומית תכלול נציגים או יועצים המייצגים קהלים שונים בעיר. לא רק דוברי עברית, רוסית ואתיופית, אלא גם נציגים לקהל הקשיש, לאמהות צעירות, בני נוער, אנשים שמטפלים בהורים חולים, אנשים עם צרכים מיוחדים וכו'. "תרגום" לשפות זרות אינו עושה את העבודה: מסרים צריכים להיכתב מחדש באופן מדויק לקהל היעד, ממי שמכיר את עולמו וצרכיו הייחודיים.
מדברים מכל הערוצים
קהלים שונים נגישים בפלטפורמות שונות. אינסטגרם, טיקטוק, וטלגרם מגיעים באופן אפקטיבי לבני נוער; פייסבוק, פייסבוק לייב, וואטסאפ ותכנים באתרי חדשות מגיעים היטב לבני 20-40; SMS, סרטונים בוואטסאפ, פייסבוק ועיתונות מודפסת הם כלי תקשורת טובים עבור בני 50-60. כמו בסעיף הקודם, גם כאן כדאי שנציגי הקהילות השונות יהיו מעורבים גם בהחלטה לגבי תמהיל ערוצי ההפצה האופטימליים.
תקשורת עם חרדים
מלבד פשקווילים, פרסומים בעיתונות החרדית, שלטים במרחב הציבורי וחלוקת ברושורים מדלת לדלת, גם הטלפונים הסלולריים מתגלים ככלי טוב להעברת מסרים עם הנחיות עדכניות לקהל החרדי. מומלץ לעשות זאת באמצעות שליחת קבצי קול של הודעות מוקלטות, המותאמות לטלפונים כשרים, כפי שנעשה כיום בהיקף רחב בעיר אשדוד.
תגובות