דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

חדשות בפתח תקווה

מידע אקטואלי על כל מה שמתרחש במלאבס, העיר הישנה ובפתח תקוה העיר החדשה.

ד"ר רפי ביסטריצר מפתח תקווה זכה בפרס וולף היוקרתי

קרן וולף: "אם תוגשם המטרה, זו תהיה מהפכת אנרגיה אדירה." הפרס בסך 100,000 דולר בכל תחום, מוענק ע"י נשיא מדינת ישראל

פורסם בתאריך:


אתמול, (חמישי) הוכרזו במשכן נשיאי ישראל שמות זוכי פרס וולף למדע ואומנות לשנת 2020, במעמד נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין, שר החינוך הרב רפי פרץ ופרופ' דן שכטמן יו"ר מועצת קרן וולף (זוכה פרס נובל לשנת 2011 וזוכה פרס  וולף לשנת 1999).

חמשת הפרסים יחולקו השנה לתשעה זוכים משש מדינות: ארה"ב, -אנגליה, צרפת, רוסיה, ספרד וישראל.

פרס וולף בפיזיקה יוענק השנה לשלושה זוכים: פרופ' פבלו ג'רילו-הררו, יליד ספרד המכהן כפרופ' במכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה – (MIT) ארה"ב ,ל- פרופ' אלאן ה. מקדונלד מאוניברסיטת טקסס באוסטין – ולתושב העיר - ד"ר רפי ביסטריצר מחברת אפלאייד מטריאלס–ישראל, "על עבודתם החלוצית בתיאוריה ובניסוי של גרפן דו-שכבתי מסובב."
טקס הענקת הפרס לזוכים ייערך ב 11.6.2020 במשכן הכנסת במעמד נשיא מדינת ישראל ושר החינוך.

רפי ביסטריצר, (יליד 1974 ,ישראל) קיבל את התואר הראשון בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב ואת התואר השני והדוקטורט בפיזיקה קיבל ממכון ויצמן למדע.

 ב-2007 עבר ביסטריצר לאוסטין שם השלים פוסטדוקטורט באוניברסיטת טקסס, תחת הנחייתו של פרופ' מקדונלד.
ב-2012 שב לישראל ומאז עסק במחקר ופיתוח בתחומי האלקטרומגניטיקה והאלגוריתמים.

 כיום ביסטריצר מנהל צוות אלגוריתמים בחברת אפלאייד מטיריאלס. הקבוצה מתמחה באלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ואלגוריתמים באמצעות למידת מכונה (learning Machine)




פרס וולף


פרס וולף המחולק מאז שנת 1978 ע"י קרן וולף, מוענק מדי שנה לאנשי מדע ולאמנים נודעים על תרומה ייחודית למען האנושות וּלמען יחסי ידידות בין העמים, ללא הבדלי דת, מגדר, גזע, מיקום גיאוגרפי או עמדה פוליטית.

באמצעותו מצדיעה האנושות למובילים בתחומי המדעים והאמנויות אשר עמלו והפכו את העולם למקום טוב יותר.

הפרסים מוענקים מדי שנה לאנשי מדע ולאמנים נודעים על הישגיהם למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדל אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית.

תחומי הפרס במדעים: חקלאות, כימיה, מתמטיקה, רפואה ופיסיקה ובאמנות: אדריכלות, מוסיקה, ציור ופיסול.

הפרס בסך 100,000 דולר בכל תחום, מוענק ע"י נשיא מדינת ישראל, בטקס חגיגי הנערך במשכן הכנסת.

כלות וחתני הפרס נבחרות ונבחרים על ידי ועדות פרסים בין-לאומיות המורכבות משופטים בעלי שם, מומחים בתחומיהם. דיוני הוועדות והמלצותיהן נשמרים בסוד גמור ורק החלטותיהן והנימוקים לפרס מתפרסמות בכל שנה בהכרזה חגיגית. החלטות הוועדות הן סופיות ואינן ניתנות לערעור.

פרס וולף זוכֵה למוניטין בין-לאומי יוּקרתי מאוד ומאז היווסדה של הקרן, זכו 345 מדענים ואמנים מהעולם זכו בפרס נחשב זה.

 

התרומה המדעית של ד"ר רפי ביסטריצר

בקרן וולף פרסמו תיאור מדעי מעט ארוך, אך מעניין לראות את התפתחות הרעיון של ביסטריצר עד לידי הגשמתו.

בשנת 2004 בודדה לראשונה שכבה דו-ממדית בעובי של אטום אחד של פחמן הקרויה "גרפן". מאז הולך וגובר העניין בשכבות כאלה ובחומרים דו-ממדיים והגרפן מהווה בסיס לדור חדש לחלוטין של חומרים וטכנולוגיות. התקווה היא שיישומים המבוססים על גרפן ייטיבו עם הסביבה ויוזילו עלויות.

בתעשיית האלקטרוניקה והמחשבים נדרשים חומרים שניתן לשלוט בהולכה שלהם. מחקרים פורצי הדרך של החוקרים ג'רילו הררו, מקדונלד וביסטריצר, הראו כי ניתן לשלוט בתכונות ההולכה של צמתי גרפן באמצעות הזוית המרחבית שבין שכבות הגרפן וכי בזוויות מסויימות קיימת התנהגות פיזיקלית מפתיעה של האלקטרונים .

בשנת 2011 חקרה קבוצתו של אלן מקדונלד, פיזיקאי תיאורטי מאוניברסיטת טקסס, התנהגות מעניינת של לוחות גרפן דו-שכבתי מסובב המונחים זה מעל זה, כלומר במצב בו קיימת זוית מסוימת, קטנה, בין הלוחות.

לפי חישוביהם של מקדונלד וביסטריצר )שעבד כפוסט-דוקטורנט עם מקדונלד באותה עת.)  מהירות המנהור של אלקטרונים בין השכבות תלויה בזווית הסיבוב בניהם ונעלמת לגמרי ב"זוית קסם" של 1.1 מעלות התקווה הייתה שהדבר יוביל ליצירת על-מוליך חדש,  כלומר חומר שמאפשר מעבר זרם חשמלי ללא התנגדות כלל וללא איבודי אנרגיה.

המאמר המקורי של מקדונלד וביסטריצר שתיאר את תגליתם לא זכה לתגובה אוהדת בעולם המדעי ואף נשכח במשך מספר שנים.

באותה תקופה עבד פרופ' גרילו-הררי על גרפן דו-שכבתי מסובב במעבדתו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסט. הוא השתכנע שיש ממש ברעיונות של מקדונלד וביסטריצר וקבוצת המחקר שלו השקיעה מאמץ רב ביצירת ובמדידת גרפן דו שכבתי מפותל בזויות שונות.

הנסיונות נשאו פרי כאשר נמצא כי הנחת השכבות בזוית של 1.1 מעלות האחת יחסית לשניה, זוית המכונה "זוית הקסם", גורמת לתכונות חשמליות יוצאות דופן, בדיוק כפי שהציעו מקדונלד וביסטריצר.

במצב זה, בטמפרטורות נמוכות דיין, עוברים האלקטרונים משכבה לשכבה ביעילות גבוהה ויוצרים שריג בעל תכונות יוצאות דופן.

 ממצאים אלו פורסמו במאמר 2018 אשר היווה מהפיכה של ממש בתחום הפיזיקה, וגרם לשטף של עבודות נוספות בתחום הגרפן הדו-שכבתי. פבלו ג'רילו-הררו מכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה אלן מקדונלד אוניברסיטת טקסס, אוסטין התגלית החדשה מאפשרת לבנות על-מוליך מגרפן דו שכבתי אשר תנועת האלקטרונים בו נשלטת לחלוטין על ידי מתח חשמלי חיצוני. ההתנהגות חשמלית כזו מזכירה את ההתנהגות של משפחת חומרים מוליכי-על מבוססי נחושת שנקראת קופרטים.

 הקופרטים מראים הולכת חשמל ללא התנגדות בטמפרטורות גבוהות במיוחד יחסית למוליכי-על אחרים. כתוצאה מכך הקופרטים הפכו למקור תקווה גדול להגשמת החלום של הולכת חשמל ללא איבוד אנרגיה בטמפרטורות קרובות לטמפרטורת החדר.

אם תוגשם המטרה, זו תהיה מהפכת אנרגיה אדירה. אלא שאחד המכשולים שמונעים מהפכה שכזו הוא שאין בידנו כיום תיאוריה שמסבירה את ההתנהגות של מוליכי-על בטמפרטורות גבוהות, ובהיעדר בסיס תיאורטי מוצק קשה לפתח חומרים חדשים וטובים יותר.

זו אחת הסיבות להתרגשות הרבה סביב תגלית הגרפן הדו-שכבתי וזווית הקסם שבין השכבות, תגלית המאפשרת להבין טוב יותר את המתרחש ברמה המיקרוסקופית בעת המעבר ממצב של מוליך למצב של על מוליך.

ד"ר רפי ביסטריצר מפתח - חדשות בפתח תקווה

נכתב על ידי

אסף פרידור

B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.

asafptnow@gmail.com

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: