שישה חודשי מאסר לאישה לסבית שהיכתה את בת זוגה

אלימות בין בני זוג (גבר ואישה) הפכה, לצערנו, לדבר שבשיגרה במחוזותינו. אולם, אלימות בין שתי נשים המתגוררות יחד באותה דירה היא כבר ארוע נדיר יותר. פרטים בהמשך.

פורסם בתאריך: 19/02/2016 22:20    נכתב על ידי: אלמוג בורשטיין

---

לאחרונה פסק בית משפט השלום בפתח תקווה שישה חודשי מאסר ללא אפשרות המרה לעבודות שרות, לאישה שנקטה באלימות מיללית ופיזית כנגד בת זוגה אשר התגוררה עמה בביתה.

דנה ויעל (שמות בדויים), תושבות פתח תקווה, התגוררו במשך תקופה מסוימת באותה דירה, ניהלו משק בית משותף וחיו בזוגיות לכל דבר. יום אחד, לפני כשלוש שנים,  עבר חתול שחור בין השתיים ובמסגרת ויכוח ביניהן, דרשה דנה מיעל כי תאסוף את חפציה ותעזוב את הבית.יעל ביקשה מדנה להירגע והציעה כי השתיים תלכנה לישון בטרם תשוחחנה, ואולם דנה סירבה לעשות כן, נטלה סכין לחיתוך סלט והניפה אותו לעבר פניה של יעל תוך שהיא צועקת לעברה. יעל ביקשה מדנה להפסיק ואולם דנה דקרה את יעל באמצעות הסכין בכף ידה ובכתפה. בעודה מדממת, הפכה יעל שולחן בבית וצעקה לדנה "תראי מה עשית לי". אז התקשרה דנה למשטרה ואמרה למוקדן כי יש אצלה מישהי שעושה אצלה בלגן בבית ועוד מעט יהיה פה רצח. כן אמרה למוקדן כי תשחט אותה ותביא את יעל בארון. עוד הוסיפה וציינה, כי יעל מלאה בדם והיא תוסיף ותמלא אותה בדם. בהמשך לדברים אלו, נטלה יעל סכין ורצה לעבר הרכב המשותף לשתיים בניסיון לחתוך חוטים מהרכב. דנה יצאה בעקבות יעל ואז בעטה בה יעל ודנה עפה על הכביש. מי יודע איך היה מסתיים המקרה אילולא הגיע למקום אחד השכנים שהפריד בין השתיים עד להגעת המשטרה.

אשמתה של דנה הייתה ברורה והיא אף הודתה בה בבית משפט השלום בפתח תקווה. נותרה רק שאלת העונש שיוטל עליה. מדיניות הענישה של בתי המשפט היא שמי שהורשע  בפציעה ובעבירות דומות, אפילו הודה באשמתו, ידון למאסר בפועל ולפחות למאסר בעבודות שירות. ואכן, במקרים בהם לא היה לנאשמים עבר פלילי או שהם עברו טיפול שיקומי משמעותי כזה או אחר, נמנעו בתי המשפט מהטלת מאסר ממש והסתפקו בעבודות שרות לתועלת הציבור.

במקרה של דנה התבררו העובדות הבאות: שהיא נמצאת במצב רפואי קשה עקב מחלת כבד; ושהיא הייתה מעורבת בעבר בביצוע עבירות מרובות וריצתה לא פחות משמונה מאסרים בפועל, כאשר המאסר האחרון היה בשנת 2009. שירות המבחן התרשם כי דנה אינה לוקחת אחריות על ביצוע העבירות, מצמצמת ומטשטשת את הבעייתיות שבמעשיה, ומשליכה את האחריות להתנהגותה על יעל. נמצא כי היא מכחישה שיש לה בעיית אלימות בהתנהגותה ומסרבת לקבל טיפול ייעודי. עוד נמצא כי היא אינה סובלת להבנתה מתלות בסם ואינה זקוקה להתערבות טיפולית, אף שבבדיקת השתן שמסרה נמצאו שרידי סם. שירות המבחן התרשם כי דנה הינה בעלת דפוסים אימפולסיביים ותוקפניים וכי מערכת ערכים שולית אפיינה אותה לאורך השנים. לפיכך התרשם שירות המבחן כי קיים סיכון משמעותי להישנות מעורבות בפלילים, ולכן לא בא בהמלצה טיפולית - שיקומית.

בבואה לגזור את עונשה של דנה התחשבה שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, אליאנא דניאלי, במצבה הרפואי הקשה ובכך שרובו של העבר הפלילי שלה, הגם שהוא מכביד מאד, אינו מהשנים האחרונות. לפיכך החליטה השופטת להטיל על דנה שישה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים על עבירות אלימות או איומים ופיצוי בסך 1,500 ש"ח שיהיה עליה לשלם ליעל.