לוסי אהריש בפתח תקווה: פורצת דרך לטובת דמוקרטיה הישראלית – "אין לי מדינה אחרת".
לוסי אהריש התארחה בספורטן פ"ת בהרצאה מרתקת, מרגשת ומלאה באומץ, כעס, כאב, הומור! ואכפתיות לחברה ולדמוקרטיה הישראלית. לא פלא שב-2015 נבחרה להשיא משואה כ"פורצת דרך למען שיח פלורליסטי ולא גזעני במדינת ישראל."
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
לוסי אהריש: "זה שאנחנו חיים בדמוקרטיה, זה לא ברור מאליו, אנחנו צריכים להילחם על הדמוקרטיה הזו כל יום"
העיתונאית ומגישת החדשות לוסי אהריש, כפי שדיווחנו, הגיעה ביום חמישי בערב לספורטן פ"ת, במסגרת סדרת הרצאות חדשה שהיא מקיימת ברחבי הארץ ובחו"ל.
אהריש דיברה מדם ליבה, ניכר שהחברה והדמוקרטיה הישראלית חשובה לה עד מאד. בהרצאה אהריש נאבקת נגד גזענות, אפליה נגד מגזרים בחברה, נגד קיבעון ובעד דיון ושיח ראויים יותר מאלו שקיימים היום, תחת ההנחה שכולנו בני אדם.
בהרצאה התקיים שילוב מיוחד, תמהיל מדויק המשקף את הנושאים שעליהם דיברה אהריש, כעס וכאב לצד הומור, אהריש סיפרה סיפורים על משפחתה ועל התרבות הערבית באופן שנון ומשעשע, הקהל הגיב בצחוק רם ובמחיאות כפיים.
לצד ההומור כאמור, אהריש לא מייפה את המציאות, אומרת את האמת תוך ביקורת חריפה שלא קל לשמוע. ביקורת שמבוססת הן על עובדות ועל התרחשויות שאירעו במציאות הישראלית הן על סיטואציות לא פשוטות שעברה על בשרה בנושאים כמו: גזענות, חינוך לגזענות ולשנאה באופן כללי, פגיעה בחלש, בדמוקרטיה ושקרים שמפיצים פוליטיקאים כדי לגרוף הון פוליטי, בעיקר בתקופות בחירות (הכנה לבאות...? ) ועוד.
אהריש שמגישה את התכנית "משחק היום" הביאה לתכנית האחרונה ילדה שסבלה מהתעללות וחרם במשך 6 שנים בבית ספר כדי שתפתח את התכנית במונולוג בפתיחה. הילדה סיימה את המונולוג במשפט שלדברי אהריש הוא: "פשוט, קלישאתי, אבל כל כך לא ברור מאליו: בואו נהיה אנשים יותר טובים".
אהריש נכנסה בהרצאה לעובי הקורה הרופפת שבלב ליבו של הדיון הישראלי:
אנחנו כל כך מקובעים במה שאנחנו חושבים שאנחנו אפילו לא רואים את הצד השני. ברגע שילדה עוברת חרם במשך 6 שנים במערכת חינוך שלא רואה אותה שלא שמה לב לילדה שעוברת התעללויות כל יום בבית ספר, זה אומר דרשני לא רק על מערכת החינוך, אלא זה אומר דרשני עלינו כעל חברה, על החינוך שאנחנו נותנים לילדים ועל איזה מסר אנחנו נותנים לילדים.
אני לא באה בשום צורה לשנות לאנשים את הדעה, לא ניתנה לי הנבואה בשום צורה, אני בסך הכל אזרח במדינת ישראל שחווה את החיים בצורה קצת אחרת וכשאני באה ואני מספרת על החוויה האישית שלי, אני מספרת אותה מהמקום של מה אני ראיתי ומה אני חוויתי ודרך הזווית הזו, אני באה ומבקשת מאנשים לצאת רגע מהנעליים של עצמם ולשים את עצמם לרגע בנעלי האחר."
אהריש ספרה על הלילה שלפני שעלתה לכיתה א', אמה שלה תפסה אותה לשיחה ואמרה: "לא משנה, מה יעשו לך, לא משנה כמה ירביצו לך, אני רוצה שתזכרי שאת ערבייה, שאת מוסלמית, שאת ישראלית, שאת גאה בזה".
אהריש הזכירה את הדיון שהתקיים בנושאים רגישים שעל סדר היום ואמרה: "השאלה היא האם בדמוקרטיה שבה אנחנו חיים, אנחנו מספיק חזקים כדי לשמוע גם דברים שלא נעים לנו לשמוע, גם דברים שאנחנו צריכים לנהל עליהם איזשהו דיון.
זה שאנחנו חיים בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון זה לא ברור מאליו אבל זה דורש מאיתנו האזרחים להילחם על הדמוקרטיה כל יום ויום בגלל שהיא צעירה ובגלל שהיא היחידה במזרח התיכון. אני רוצה שתחשבו, אני לא רוצה שתשנו את הדעות שלכם."
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות