דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

פתח תקוה עיר של בריאות בפתח תקווה

מידע ממרפאות, קופות ובתי החולים, תזונה נכונה ואורח חיים בריא

נתוני משרד הבריאות: בפתח תקווה 11 חולים בחצבת, מתוך 2,040 חולים בישראל

פורסם בתאריך:


משרד הבריאות פרסם את נתוני תחלואת החצבת לפי יישובים, לפי הנתונים בפתח תקווה 11 חולים במחלה, מתוך 2,040 חולים שדווחו כחולים בחצבת עד היום.
לשם השוואה בירושלים 874 חולים, שם נרשם הנתון הגובה ביותר, בבית שמש – 266 חולים, בצפת – 149, בבני ברק -97, בתל אביב -52. 
מנתוני התחלואה עולה כי חלק גדול מהיישובים שבהם נרשם מספר גבוה של חולים ישנם יישובים שבהם אוכלוסייה דתית או חרדית גדולה.

אתמול (שני) בבוקר קיימה הועדה לביקורת המדינה של הכנסת דיון בנושא מוכנות משרד הבריאות לבלימת מגפת החצבת.

ירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה

מחלת החצבת היא המחלה הזיהומית המדבקת ביותר.  בחלק מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים.

נדרש שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאוד באוכלוסייה כדי למנוע התפשטות חצבת. ירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה. זו הסיבה העיקרית להתפרצויות במדינות אירופה ובמקומות אחרים בעולם. גם במדינות חופשיות מחצבת, כמו ישראל, קיימת סכנה להדבקה והתפשטות המחלה מחולים שמגיעים מחו"ל. 

הממוצע הארצי של חיסון בחצבת הוא 97%.  לאדם שאינו מחוסן הנחשף לחולה חצבת, יש סיכון גבוה מ-90% להידבק במחלה! 
הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע חצבת וסיבוכיה היא על ידי קבלת חיסון נגד המחלה.

 

חצבת נגרמת על ידי נגיף החצבת (Measles virus) השייך למשפחת Paramyxovirus.

חצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה, עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את החדר.

סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 10 ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף. המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור.

ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור. בדרך כלל, הפריחה מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. בהתחלה, הנגעים בעור נקודתיים ומרובים ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה.

הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן שמה של המחלה.

חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים.

כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח.

סיבוך מאוד נדיר (בין אחד לארבעה מקרים למיליון חולים), היכול להופיע מספר שנים לאחר הופעת החצבת, הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.

הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון.

אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת.

הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה היא על ידי קבלה במועד של חיסון נגד המחלה.

החיסון הנו בטוח. יעילותו במניעת חצבת הינה גבוהה מאד (כ-97% לאחר קבלת 2 מנות חיסון).

במעט האנשים שחוסנו ויחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה ביחס למחלה באנשים שאינם מחוסנים.

החיסון מקנה הגנה החל משבועיים ממועד קבלת החיסון וממשיך להגן עשרות שנים לאחר קבלתו.

החיסון נגד מחלת החצבת מורכב מנגיף חי מוחלש הניתן בזריקה מתחת לעור כתרכיב משולב MMR / MMRV כנגד חצבת (Measles), חזרת (Mumps), אדמת (Rubella) ואבעבועות רוח (Varicella).

לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החצבת בלבד.

החיסון ניתן כשגרה בשני מועדים:

  • בגיל 12 חודשים
  • בכתה א'

אצל אדם שאינו מחוסן ונחשף למחלת החצבת, חיסון לאחר החשיפה עשוי למנוע את המחלה או להקל בחומרתה.

חיסון פעיל – ניתן בתוך 72 שעות מהחשיפה למחלה

חיסון סביל (אימונוגלובילין) – ניתן בתוך 6 ימים מהחשיפה למחלה לאנשים שאסור להם לקבל חיסון פעיל ו/או בסיכון גבוה למחלה.

הצוות האפידמיולוגי של משרד הבריאות אחראי על איתור אנשים שנחשפו לחצבת והחלטה באיזה תרכיב לחסנם.

במקרה של חשיפה לחולה חצבת והתפתחות תסמינים כגון חום או פריחה, יש להתקשר לרופא המטפל כדי שהמרפאה תהיה ערוכה לקבלתם ללא חשיפה של מטופלים אחרים לנגיף. כמו כן, עם הגעה למיון, מלר"ד או טר"ם לאחר חשיפה לחולה חצבת, יש לעדכן בכך את הצוות, מיד עם ההגעה.

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: