בית המשפט הורה למפעיל המזנון באולפנת "בני עקיבא" לפנותו עד 1 ביולי 2016.
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את תביעת העירייה ופסק שעל מפעיל המזנון אילן יהושע,לפנותו.
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
זה סיפור המעשה: בשנת 2002 נחתם חוזה בין עיריית פתח תקווה ועמותת בני עקיבא להפעלת האולפנה בבי"ס ישורון בשכונת כפר גנים ב' . בחוזה הוסכם כי העירייה נותנת לעמותה הרשאה להשתמש במבנה שבמקרקעין אך ורק לצורך הפעלת בית ספר ולא לשום שימוש אחר. באותה שנה נחתם גם הסכם בין העמותה לבין אילן יהושע להפעלת מזנון בחצר האולפנה, אך זאת ללא היתר או הרשאה מהעירייה.
ביום 6.6.2012 שלחה העירייה למר יהושע מכתב התראה לפיו הוא נדרש לפנות את המזנון תוך חודש ימים. משלא נענה נשלח לו ביום 21.8.2012 מכתב נוסף בו הוא נדרש להתפנות תוך 10 ימים. משסרב אילן יהושע להיענות לדרישות והמשיך להפעיל את המזנון ללא הרשאה כדין, האשימה אותו העירייה בפלישה ובהשגת גבול ופנתה לבית המשפט, באמצעות עו"ד אבינועם פרץ בבקשה לצו לפינוי המקרקעין והשבת החזקה בהם לידי העירייה. בתביעתה טענה העירייה שכירת הנכס חל חוק חובת מכרזים.
אילן יהושע מצידו טען, באמצעות עו"ד ליאור סגל כי הוא מפעיל את המזנון כדין שנים רבות ושילם לעמותה את כל התשלומים המתחייבים מהפעלתו. לטענתו, הוא לא הפר כל הסכם עם העירייה ואינו חייב לה דבר. הפעלת בית הספר, טען יהושע, נעשית במשותף על ידי העמותה והעירייה על פי הסכם הפעלה משותפת ולכן ברור שהעירייה ידעה כל השנים שהוא מפעיל את המזנון. יתרה מכך, לטענתו, העירייה העניקה לנתבע רישיון עסק להפעלת המזנון לאחר שבדקה היטב כי הינו מפעיל אותו כדין ועומד בכל הקריטריונים לקבלת רישיון עסק. הוא גם טען, שמאחר והעמותה מפעילה את בית הספר כדין ומאחר והנתבע מפעיל את המזנון על פי הסכם עם העמותה, העירייה אינה רשאית לדרוש את פינויו לפני שתדרוש קודם את פינוי העמותה. לטענתו, דרישת העירייה חסרת תום לב אינה מידתית ולוקה בחוסר סבירות קיצונית.
השופטת ליאת הר-ציון החליטה לקבל את תביעת העירייה ופסקה שעל אילן יהושע לפנות את המזנון ולהחזיר את החזקה בו לידי העירייה עד יום 1 ביולי 2016. השופטת קבעה שההתקשרות עם הנתבע מנוגדת להסכם שבין העירייה לעמותה, שקובע, בין היתר, כי בכל הקשור להחזקה מדובר בניהול משותף של העמותה עם העירייה. מכאן, שההסכם שנעשה בין העמותה ובין יהושע להפעלת מזנון, וללא הרשאת העירייה, אין לו תוקף כלפי העירייה ואין בו כדי למנוע מהעירייה לפנותו. עוד קבעה השופטת שההתקשרות בין העמותה לבין מפעיל המזנון מנוגדת לחוק חובת המכרזים, וכי העמותה לא הייתה רשאית לחתום על הסכם עם מפעיל מסוים ללא עריכת מכרז פומבי כדין. לכן, גם אם העירייה הייתה מודעת להפעלת המזנון, פסקה השופטת, אין היא מנועה מפינוי המפעיל, וזאת בהסתמך על תקדימים רבים שהביאה.
יחד עם זאת, התרשמה השופטת שאילן יהושע נהג בתום לב ולא היה מודע לכך כי החזקתו בנכס כפופה למגבלות נוספות מעבר להסכמים עליהם חתם, ולכן נתנה לו ארכה של חצי שנה כדי לפנות את המזנון. עם זאת, חזרה השופטת וקבעה כי האינטרס והשיקול הציבוריים לפיהם מדובר במקרקעי ציבור, שההחזקה בהם כפופה לחוק חובת המכזים, גוברים על כל האינטרסים והשיקולים האחרים.
מתוך "נבו".
נכתב על ידי
אלמוג בורשטיין
שופט שחמט בינלאומי, נציג ישראל באיגוד השחמט האירופי ומנכ"ל המרכז הישראלי לקידום השחמט. B.A בכלכלה אוניברסיטת תל אביב וקורסי ניהול בכירים.
תגובות