דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

חדשות בפתח תקווה

חדשות יומיומיות על הנעשה ומתרחש בעיר שלנו - פתח תקווה

חבריו של הלוחם פסקל אברהמי ז"ל מבקשים תמיכה בהקמת בית כנסת על שמו בשכונת נווה גן

הקמת בית כנסת ע"ש פסקל אברהמי ז"ל - הלוחם המעוטר ביותר בימ"מ - בסימן שאלה. חבריו של אברהמי הקימו פרויקט מימון המונים להנצחת שמו של הלוחם המעוטר ביותר במשטרה. הפרויקט גייס כבר למעלה מ-130 אלף שקלים.

פורסם בתאריך:


פסקל אברהמי ז"ל, היה מוותיקי לוחמי הימ"מ ישראלי שזכה במספר עיטורי גבורה ובפרס בגין. אברהמי שעלה לישראל בגיל 15, התגייס לצבא ושירת בחטיבת הצנחנים ולאחר מכן בימ"מ וזכה למוניטין גבוה מאוד. אברהמי נהרג במתקפת הטרור בדרום ישראל ב-2011.

ק', חברו לנשק של פסקל לשרות, וכן חבריו של ק משכונת נווה גן בפתח תקווה - שרובם חובשי כיפה המשרתים ושירתו במערכת הביטחון – מבקשים תמיכה בהקמת בית כנסת על שמו של הלוחם המעוטר.

לאחרונה השיקה הקבוצה פרויקט למימון המונים ב'הד-סטארט' שכבר הספיק לגייס 130 מתוך 350 אלף שקלים הרצויים.

לדברי ק', משפחתו של פסקל אברהמי תומכת בכל ליבה ברעיון הקמת בית הכנסת, והוריו המבוגרים חוששים שהפרויקט לא ישלים את תקרת הגיוס, והם לא יזכו לחזות בהקמת בית הכנסת בחייהם. 

הקבוצה כוללת 100 משפחות  שכל אחת מהן תרמה לצורך הקמת בית הכנסת 4,000 שקלים – עוד לפני השקת הפרויקט בהד-סטארט.

במקרה שחברי הקהילה לא יצליחו לגייס במהלך החודש הקרוב את יתרת הסכום הדרוש להקמת בית הכנסת – כל הכסף שנתרם יוחזר לתורמים, והקהילה תיאלץ לוותר על חלום בית הכנסת על שמו של פסקל אברהמי, לפחות לעת עתה.

מאז נפילתו של גיבור ישראל פסקל אברהמי ז"ל ערב שחרורו מהימ"מ, לא פוסק ק חברו לנשק, ממאמציו להנציחו. יחד עם משפחתו של פסקל עמלו על חיבור תכניות לימודים, נשיאת הרצאות בבתי ספר, השתתפות בתצוגות תכלית של היחידה ללוחמה בטרור בפני תלמידי כיתות י"ב ערב גיוסם, הוצאת ספר, והפקת סרט תיעודי, ועוד.

לפני כארבע שנים החלה להתאגד קבוצה של משפחות חובשות כיפה בשכונת נווה-גן בפתח תקווה, ברובם אנשי שירותי הביטחון בעבר ובהווה – במטרה להקים בית כנסת על שמו של פסקל אברהמי ז"ל, אשר ינציח את שמו לאורך דורות.

חברי הקהילה המונה כיום כמאה משפחות, התרימו 4,000 שקלים מכל משפחה לטובת הפרויקט. כך הוקמה קהילה בשם 'תפארת רימון' שבראשה עומד ק' – אשר השיגה, לאחר מאבק לא פשוט - מבנה מעיריית פתח תקווה לצורך הקמת בית כנסת. בימים אלה מבקשים חברי הקהילה מהציבור הרחב לסייע להם להקים בית כנסת במקום, על שמו של פסקל אברהמי ז"ל.


 

הלוחם המעוטר ביותר במשטרה

על פי פרסומים בתקשורת, פסקל אברהמי הוא הלוחם המעוטר ביותר בימי המשטרה. אברהמי, יליד צרפת, עלה ארצה כנער, וכבר אז חלם להתגייס לצה"ל ולשמש כלוחם. אברהמי שירת במערכת הביטחון 26 שנה ברציפות ונפל באוגוסט 2011, כשהוא בן 49  במותו – לאחר שנורה על ידי צלף במהלך אירוע טרור בגבול ישראל-מצרים.

חרף גילו, המשיך פסקל אברהמי לשמש כלוחם פעיל, עד יום מותו, שהתרחש שבועות ספורים לפני שחרורו מהשירות. אברהמי השתייך ליחידת הפריצה ול"קופים", יחידה המתמחה בפריצה באמצעות גלישה, טיפוס וסנפלינג.

בעשור האחרון לחייו ביחידה עבר אברהמי הסבה לתפקיד צלף, והתמחה בירי מדויק במטרות קרובות ורחוקות כאחד. אברהמי נחשב לאחד מבכירי הלוחמים והצלפים ביחידה, ובנוסף לפעולות המבצעיות הרבות בהן השתתף, חנך גם לוחמי וצלפי ימ"מ צעירים ממנו.

בשנת 1988 השתתף אברהמי בכוח הפריצה ש'אוטובוס האמהות' שנחטף ע"י מחבלים באזור חברון. כחלק מכוח ימ"מ שהיה בנחיתות מספרית, הסתער אברהמי לבדו על 4 מחבלים והרג את כולם. במהלך שירותו זכה לעיטור האומץ ולעיטור המופת (האות הגבוה ביותר הניתן ע"י המשטרה) על פעולות בהן היה מעורב. לאחר מותו זכה אברהמי בפרס בגין "עבור תרומתו לביטחון המדינה והיותו סמל למצוינות, אומץ לב והקרבה עבור המולדת".

מאמציי הנצחה בלתי נלאים

ק (40) נשוי + 4, חובש כיפה, משרת כיום במערכת הבטחון ושירת במהלך חלק מהשנים במקביל לפסקל אברהמי.

ק מגדיר את יחסו לאבהרמי כנע בין הערכה עמוקה להערצה. לדבריו, יש המון מה ללמוד מלוחם כל כך מבוגר. "איך הופכים ללוחם? איך להגיב למקרים לא צפויים? לדברי ק מפסקל אברהמי הוא למד המון דברים, כמו למשל, כיצד לתפקד במקרים לא צפויים כאשר דברים יוצאים משליטה. "כשכל הכפר יוצא אליך כי אתה מתגלה – איך בכל זאת לשמור על קור רוח ולשלוט באירוע – גם שיורים עליך ועפים עליך סלעים. לא להשמיע שום נימה של לחץ גם כשאירוע מתחיל להסתבך". לדבריו, לשמור על קור רוח כלוחם וכמפקד הם דבר חשוב, אבל חשוב יותר הוא להקרין רוגע מול הפקודים וברשת הקשר, גם כשהמוח שלך אומר לך אחרת וזו היתה דרכו של פסקל בלחימה.

"ביחידות מיוחדות, כשאתה רואה לוחמים מבוגרים עדיין בכושר נשארים מבצעיים ושואפים לפעילויות בלי הפסקה – זה הופך אצלך לסוג של מודל" אומר ק'. "אתה נדבק אליו, שומע ממנו הלכי רוח, שואב ממנו מידע ואורחות חיים. זו לא חברות של יציאה בערבים, אלא יחסים של כבוד והערכה, ואפילו הערצה".

ק לא היה בפעולה בה נפל פסקל, ועל האסון נודע לו יחד עם יתר לוחמי היחידה וחברים. לדבריו, על היחידה נפל אבל כבד. "ביחידות מסוג זה נדיר מאד שמישהו נופל בפעילות מבצעית בגלל אופי הפעילות" אומר ק. "זה מפני שהשליטה בארוע היא בידיים שלך. אתה זה שמפתיע. אתה זה שמגיע למשימה נקודתית, אחרי שקיבלת מודיעין מדויק והתאמנת על מודלים. זה לא חייל שעומד בעמדה או פותח ציר ופתאום מפתיעים אותו. פה גורם ההפתעה הוא בידך לגמרי ".

לדברי ק, גם אם מסתכלים על נסיבות מותו של פסקל שמופיעות בסרטון השחזור ששודר בזמנו בתקשורת – אפשר לראות שהוא נפגע מאש אחרי תום הפעילות. "מישהו ירה בו מאחורי הגדר. אירוע כזה קשה למנוע".

לדברי ק , למרות שפסקל ידע שפרישתו משירות מתקרבת, הוא המשיך להילחם כדי להשתתף בכל המבצעים, ולא בא בבקשות לשחרר אותו מפעילויות כאלה ואחרות".

למה להנציח דווקא אותו?

כששואלים את ק' למה אתה מתאמץ לזכור דווקא אותו, הוא אומר ש"לוחם בן 49 עם אישה וילדים ששימש עדיין כלוחם בקו הראשון - זה לא טריוויאלי בכלל". לדבריו, על פי רוב לוחמים פורשים בגילאי ה-40 המוקדמות. "פסקל לא ידע מה זה פחד. הוא חתר למגע תמיד. לא פעל להימנע מדברים – גם כשהמוח צעק אחרת. מדינת ישראל הייתה הכול בשבילו. הוא הנחיל את זה גם לפקודים שלו – שאזרחי ישראל ומדינת ישראל מעל הכל". זה המוטו של פסקל, וגם המוטו שק' מנסה להנחיל לחייליו ולסביבתו, בין היתר במאמציי ההנצחה  לזכרו של פסקל חברו.

ק' נמצא בקשר קבוע עם משפחתו של פסקל, אביו ואמו המבוגרים, וכן אלמנתו. לדבריו המשפחה מצויה במתח נורא, ורוצה בכל ליבה שבית הכנסת יקום. "הוריו המבוגרים של פסקל תולים תקווה רבה שהכסף יגויס, ובית הכנסת על שם בנם יקום עוד בחייהם" אומר ק'.

לדברי ק' אין הנצחה קבועה ומוצלחת יותר מבית כנסת, "כי בית כנסת לא הורסים - זה לעולמים". לדבריו, תמיד אנשים מדברים על בית הכנסת. קובעים להיפגש בו. וזו הנצחה באמצעות החיים עצמם. "כך זכרו של פסקל יהיה שגור אפילו בפיהם של ילדים בני שלוש".

מעבר לכך, הקמת בית הכנסת תרגש מאד את משפחתו ואת הוריו של פסקל. פסקל הותיר אחריו שלושה בנים, בגילאי העשרים לחייהם כיום.

 

קהילה בת 100 משפחות

הקהילה של עמותת 'תפארת רימון' מאוכלסת באנשי שירותי הביטחון וצה"ל, חלקם הגדול עדיין בשירות פעיל, ואחרים משרתים במילואים. לדברי עו"ד מיקי שיפמן, מגרעין המשפחות הראשון שהקים את הקהילה - כולם התחברו לרעיון הקמת בית הכנסת לזכרו של פסקל אברהמי ז"ל – וכל משפחה תרמה לצורך כך עד היום 4,000 שקלים.

לדברי שיפמן, מדובר בקהילה ייחודית ותורמת, המרכזת בתוכה אנשים איכותיים ששירתו את המדינה וממשיכים לשרת אותה, חבר'ה שלא רואים במילה 'תרומה' ו'ציונות' מילים ריקות, ודוגלים במעורבות בקהילה.

הקהילה קמה, לדברי שיפמן, עם רצון עז להמשיך ולתרום לקהילה ולמדינה, וכך, היא מקיימת פעולות צדקה רבות, כמו משלוח מזון למשפחות של חיילים בודדים לקראת החג, לצד פעילות תרבותית קלילה יותר – כמו הזמנת מופעי סטנד-אפ להופעה מול חברי הקהילה. לדברי שיפמן, הקהילה פנתה להקמת בית כנסת שישקף את הערכים של חברי הקהילה, המשתקפים בתרומה של פסקל אברהמי ז"ל למדינה, וישמש מרכז ודוגמא לציונות דתית חדשה ופרגמטית.

אך הדרך להקמת בית הכנסת התבררה כסבוכה. לחברי הקהילה נודע שרק באמצעות הקמת עמותה ניתן לפנות לקבלת מבנה לבית כנסת מהעירייה. כך הוקמה העמותה שפנתה לעירייה, ואחרי תהליך מאד ארוך קיבלה מבנה לצורך הקמת בית הכנסת. קבלת המבנה הוזילה מאד את עלויות הקמת בין הכנסת – שלרוב נעות בין 2-3 מיליון שקלים.

אחרי ש-100 המשפחות של הקהילה תרמו 4,000 אלף שקלים להקמת בית הכנסת – נותרו חסרים לקהילה 350 אלף שקלים נוספים על מנת לשפץ ולרהט את בית הכנסת – בריהוט הייחודי, וכן לרכוש ארון קודש לאחזקת ספרי תורה.

לדברי שיפמן אמנם עלות בניית בית כנסת נאמדת במיליוני שקלים, אך אודות להקצאת המבנה ע"י עיריית פתח תקווה – העלויות ירדו בצורה משמעותית. לדבריו, רק ארון קודש עולה בסביבות 100 אלף שקל.   כמו כן, לצורך בניית בית כנסת, יש לרכוש ריהוט מותאם, סידורי תפילה, וכמו כן לעצב את המבנה כך שיתאים לשמש כבית כנסת.

קישור לדף התמיכה בהד-סטארט https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=25016

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: