דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

חינוך בפתח תקווה

חינוך הדור הבא הוא משאת נפשם של עשרות אלפי הורים בפתח תקוה. המדור עוקב, מתריע ומשבח.

נגן החליל מבוקובינה שניצל ממוות בזכות המוזיקה

את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק - שני תלמידים מתיכון אחד העם זכו במקום הראשון על עבודת חקר שכתבו בהשראת סבא רבא של אחד התלמידים

פורסם בתאריך:


בליל עשרה בטבת , התקיים ב"בית העדות" למורשת הציונות הדתית והשואה ,ערב זיכרון והתייחדות לציון יום הקדיש הכללי. טקס חלוקות  תעודות הצטיינות לתלמידים שכתבו עבודות גמר מצטיינות.

עידו בר סלע ורון ארליץ תלמידי כיתה יב4 מחוננים מתיכון אחד העם בניהולה של ענת ארנון, זכו במקום ראשון על עבודת חקר שכתבו בנושא "התפתחות המוזיקה בתקופת השואה". העבודה הוגשה במסגרת תכנית חקר בהנחייתה של הגב' דליה בן אסא, רכזת מחוננים עירונית.

הסיפור האישי והמרגש, של הסבא רבא של עידו בר סלע, היווה השראה לעבודת החקר. עידו בר סלע מספר על סבא רבא שלו דוד "דולי" ויינר, שהיה נגן בתזמורת הפרשים של המשטרה במחוז בוקובינה, וניגן על חליל צד מעץ.

בשנת 1933, כשהנאצים עלו לשלטון, החלו פרעות ואנטישמיות נאצית נגד היהודים, וסבא רבא שלו וחברתו, חיפשו דרכים לברוח מבוקובינה ולעלות לארץ ישראל.

סבא רבא שלי, מספר עידו, היה נגן מקצועי שקיבל אישור להשתתף בתזמורת המכביה שעלתה לארץ ישראל בשנת 1935 ונשאר שם באופן לא חוקי. הוא ניצל בזכות היותו נגן חליל צד. מרבית היהודים בבוקובינה שלא הצליחו לברוח או להשיג סרטיפיקטים (אישורי עלייה), נספו בשואה .

לאחר שעלה לארץ, היה ממקימי גדוד המתנדבים של מגן דוד אדום בא"י, ולחם במלחמת העצמאות.

טקס יום הקדיש הכללי של בית העדות נפתח בקטעי קריאה בנושא השואה וקריאת קדיש. לאחר מכן נשא דברים השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. בסוף הערב התקיים מופע מוזיקלי של טל סונדק, שהלחין וביצע את שיריו של הילד גאבור ארדש שנספה בשואה, ובהשתתפות ניצולת השואה מריאן מילר, בת דודתו של גאבור .

על עבודת החקר

הסיפור האישי והמרגש של הסבא רבא היווה השראה לעבודת החקר של עידו בר סלע ורון ארליץ על "התפתחותה של המוזיקה היהודית בתקופה השואה" . העבודה מעמידה במרכזה את השאלה כיצד ובאיזה אופן השפיע מאורע דרמטי זה על התפתחותו של אחד מענפי התרבות המרכזיים בתרבות היהודית. העבודה מתמודדת היטב עם אתגרים לא פשוטים העומדים בפני העוסק בשאלת תרבותו של העם היהודי ערב מלחמת העולם השנייה והיא מנסה למפות את מרכזי העשייה המוזיקלית, להגדיר קריטריונים ברורים בשאלה מהי מוזיקה יהודית ולבסוף לשאול האם דווקא הכיליון שגזרו הנאצים על האומנות היהודית בתרבות הכללית תרם במידה מסוימת לפיתוחה של זהות מוזיקלית יהודית מוגדרת וברורה יותר. בנוסף, הכותבים דנים בשאלת מקומה של המוזיקה כאמצעי התמודדות במהלך השואה ובאופן שבו זו שימשה ככלי מלכד בסיטואציות בלתי אפשריות. 

גאווה גדולה לתלמידים לתיכון אחד העם ולמערכת החינוך של העיר פתח תקוה.

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: