תושבת פ"ת האשימה שוטר באונס שלא היה ונתבעה על לשון הרע
צילום להמחשה דף פייסבוק - משטרת ישראל
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
בית המשפט הורה לתושבת פ"ת לשלם 300,000 שקל על "שיימינג" לשון הרע ופגיעה בפרטיות נגד שוטר בתחנת פ"ת, אותו האשימה באונס שלא היה. הנתבעת, איש נשואה, הזעיקה משטרה בטענה לאלימות מצד בעלה.
התובע, שוטר המשרת 7 שנים בתפקידו, ושוטרת נוספת הגיעו למקום, אך בזירת האירוע התברר שהאחראית לאלימות היא דווקא הנתבעת, שהשתוללה, קיללה ואף נשכה את השוטרת, ולכן התקבלה ההחלטה לעצור אותה ע"י התובע.
למרות התנהגותה, התובע החליט להמשיך בטיפול בבעיה לפי נוהל המשטרה האומר שעליו לסרוק את האזור על מנת לוודא שהקורבן לא נמצא בסכנה. בזמן הסריקה התברר כי בעלה והילדים אינם בבית, ולכן על השוטרים היה לבקש את מספר הטלפון של הגורם אלים, במקרה הזה - בעלה של הנתבעת, על פי טענתה, היא סירבה בתוקף לשתף פעולה וטענה באגרסיביות כי "הכל בסדר".
לבסוף, התובע קיבל את פרטי הבעל ממוקד המשטרה והתברר כי הוא בכלל נסע לקחת את ילדיו לגן. הבעל התבקש להגיע לתחנת המשטרה על מנת לברר את הפניה והוא הסכים לכך ללא היסוס.
לאחר השיחה התבקשה הנתבעת לסור עם השוטרים לתחנת המשטרה לצורך בירור האירוע והיא סירבה בכל תוקף והמשיכה להשתולל ולקלל.
התנהגותה הבוטה של הנתבעת גרמה להתקהלות הציבור ולהפרעת השלווה והוחלט לעכב אותה עד תום ההליכים במשטרת פ"ת.
בעת מעצרה הנתבעת השתוללה, סירבה להיכנס לניידת, התנגדה בצורה אגרסיבית ולא הותירה ברירה לשוטרים אלא לאזוק אותה. באותו רגע הנתבעת הפעילה אלימות פיזית כנגד השוטרים ונשכה את השוטרת בידה, ולכן התובע נאלץ לרתק אותה, לאזוק אותה ולהכניסה לניידת.
בזמן שהותה בתחנה התובע הביא לה כוס מים ודאג שאת זמנה תעביר בחדר מרווח וממוזג ולא "בכלוב" על מנת להרגיעה.
בעלה של הנתבעת הגיע לתחנה ותושאל ע"י השוטרים והסביר שאשתו אחראית לאלימות, ושזו לא הפעם היחידה ואף הראה חבלות טריות מאותו אירוע על גופו. כמו כן ציין שזו לא הפעם הראשונה שהיא מזעיקה כנגדו שוטרים וכשהם מגיעים היא מפעילה נגדם אלימות.
לאחר שהתברר שהנתבעת הגישה דיווח שווא ושהבעל לא נקט באלימות היא שוחררה לביתה.
עם שחרורה החליטה הנתבעת לצאת למסע נקמה כנגד התובע, כולל פרסומים בגנותו בפייסבוק, החל מהאשמות שווא על אלימות שהפעיל נגדה ועד האשמה חמורה על אונס. הגדילה לעשות ואף פרסמה פוסט נגדו באתר המשטרה כולל צילומים של חבלות שהיא טענה שנגרמו לה ממנו, כשבדף זה יש מעל 421 אלף עוקבים.
את הפרסום על האונס העלתה לעמוד הפייסבוק האישי שלה, כמו כן העלתה פוסט נוסף בעמוד הפייסבוק, "אימהות מבשלות ביחד", בו טענה שעברה אונס על ידו, וצירפה סרטון וידיאו בו היא מספרת מה קרה.
הקבוצה מונה מעל 370,000 חברים והפגיעה בשמו הטוב והחשיפה היא בלתי הפיכה.
בין התגובות לפרסומים המשמיצים היו הערות פוגעניות כלפי התובע ונעשה לו משפט שדה. משם זה התפשט כאש בשדה קוצים, הפך לויראלי, והגיעו תגובות קשות כנגד התובע. וכאילו זה לא מספיק, הנתבעת פרסמה בעמוד שלה תמונות של התובע עם איומים קשים כנגדו, ושלחה הודעות פרטיות לחבריה בו ביקשה מהם לשלוח לו הודעות נאצה ואיומים.
בעקבות הפרסומים הרבים הגיעו האשמותיה וקללותיה של הנתבעת דרך קרובי משפחה, חברים וקולגות אל התובע. משם הדרך הייתה קצרה לבירור ההאשמות הנ"ל על ידי חוקר משטרתי.
הנתבעת התבקשה אף היא לסור לתחנה למסור עדות על האונס, אך עדותה הייתה בלתי אמינה ולקתה בחסר בלשון המעטה.
לאחר התערבות קצין ה"שיימינג" במשטרה הוסרו הפרסומים הפוגעניים. למרות זאת מעשיה גרמו נזקים רבים לתובע, גרמו לו למבוכה ובושה, ופגעו בשמו הטוב. כמו כן, במסגרת משפט השדה ברשת אותו ערכה הנתבעת לא התאפשר לתבוע להתגונן. השוטר הגיש תביעה באמצעות עו"ד גיא אופיר. מאחר והפרסומים נעשו בזדון ובמטרה לפגוע בו ובשמו הטוב בית המשפט התבקש לפצותו בפיצוי כפול (100,000) שקל.
במשפט בשל עוולה אזרחית לפי החוק, כאשר הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב'), ללא הוכחת נזק". לכן נתבעה על פגיעה בשמו הטוב, פגיעה בפרטיות, עוגמת נפש וכן האשמת שווא של הטרדה מינית.
התובע ביקש מבית המשפט בגין עוגמת נפש ולשון הרע 100,000 שקל, צמוד למדד וכפול 4 הפרסומים המשמיצים. על עוגמת נפש התבקש לפסוק לתובע 150,000 שקל, ועל האשמת שווא בהטרדה מינית 120,000 שקל לצורכי אגרה העמיד התובע את תביעתו על סך 300,000 שקל, בנוסף על חיוב הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד כחוק.
נכתב על ידי
נילי יהל
בוגרת לימודי תקשורת ועיתונאות, אמא לילד, תושבת פ"ת, מתעניינת באקטואליה ותרבות.
תגובות