מיכאל מילר מפתח תקווה העדיף להיות רקדן ולא מהנדס מכונות
מילר: "המסר של היצירה ושל הפרויקט בכלל הוא שאפשר היום, בימים שכולם שונאים את כולם בפייסבוק וברחוב, לחיות ביחד למרות השוני ודווקא בגללו- ומתוכו ליצור יופי".
פורסם בתאריך:
מיכאל מילר בן 36 מפתח תקווה היה בעיצומה של השנה השלישית בלימודי הנדסת מכונות בטכניון, כשהבין שלא זה מה שהוא רוצה לעסוק בו בחיים. אלא- במחול. הוא עזב את הלימודים, ויתר על השירות הצבאי, והחל לראשונה בחייו, בגיל 22, ללמוד מחול באופן מקצועי בבי"ס למחול בחיפה.
בתום הלימודים אצל תמר בר-ניב (שלמדה אצל עידו תדמור) ולאחר תקופה בה רקד בחו"ל עם הלהקה של עמנואל גת, הוא כבר הקים הרכב משלו.
"אנסמבל סיגמא" מנה בין 6-9 רקדנים והצליח להתקיים במשך 3 וחצי שנים, אבל אחרי תקופה ממושכת בה עיריית חיפה לא תמכה כלכלית בהרכב, הוא התפרק.
כשמילר הבין שהעיסוק במחול לא מחזיק מים (או בית עם אישה ושני ילדים), פנה לעבוד בפרסום בפייסבוק, בו הוא עוסק עד היום.
"הייתי צריך לכסות חובות, בקושי ראיתי הופעות, לא יכולתי לאפשר לעצמי לרקוד בסטודיו או לעסוק במחול יותר מדי". עד שביולי האחרון, אחרי תקופה ממושכת ללא עיסוק במחול כלל, נודע למילר על פרויקט קהילתי, ללא מטרות רווח של להקת המחול פרסקו והכוריאוגרף יורם כרמי, שבמרכזו הלהקה מאפשרת ליוצרים עצמאיים לרקוד בחללי העבודה שלה, ללא תשלום, ובתמורה עליהם ליצור כוריאוגרפיה של יצירה שאתה יופיעו ברחבי הארץ, בפני קהילות בפריפריה לבחירתם.
מטרת הפרויקט לחשוף למחול קהלים בישראל שאין שאפשרותם להיחשף לתרבות.
מילר, שחיפש את ההזדמנות שתאפשר לו לרקוד ללא תשלום, קפץ על ההזדמנות ואסף שישה רקדנים, ויצר את "ABOUT US" - יצירה העוסקת ביצירת יופי מתוך השוני.
הבכורה ליצירה תיערך בבית פרסקו בסוף דצמבר, ואחריה האנסמבל צפוי להופיע ללא תשלום בתיאטרון יהודי-ערבי בחיפה, באולפנא למחול במשגב ובמרכז למחול בנצרת.
"המסר של היצירה, ושל הפרויקט בכלל, הוא שאפשר היום, בימים שכולם שונאים את כולם, בפייסבוק וברחוב, לחיות ביחד, למרות השוני ודווקא בגללו- ומתוכו ליצור יופי".
תגובות