דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

חדשות - מגזין - עסקים בפתח תקוה

לפרסום חייגו: 03-9290020

מעשים טובים בפתח תקווה

נתאמץ בכל פעם ונמצא גם חדשות טובות - כאלו שירגשו אתכם

להפוך כאב למילים ומנגינה."סוף או התחלה" - הפרוייקט של שי משולם

את הכתבה הזו כתב משותק חולה ASL 100% באמצעות אפו (עכבר ראש –מדבקה על האף)

פורסם בתאריך:


ידיו לא יכולות להקליד. הוא משותק. חולה ALS  (ניוון שרירים) אבל המחלה לא שברה אותו. הוא מצא דרך גם להקליד וגם לשיר. "הפרוייקט של שי משולם" מזמין אתכם למופע שלו בבארבי ת"א ביום שני 18/9 בשעה 21:00 בהשתתפות אביתר בנאי, אריאל זילברג , קובי אפללו, תום פטרובר, רונית שחר, שולי רנד– המקום חייב להיות מלא מפה אל פה. הכנסות יתרמו לעמותת ALS  . תנו לו כוח!

שי משולם בנם של אתי וניסים משולם שהתגוררו משך שנים ברחוב וולפסון בפתח תקוה (מול בית הפועל), שיחק בקבוצת הילדים והנוער של הפועל פתח תקוה יחד עם גיא שמיר, יניב חרמש ואח'. לשי עוד שלושה אחים : אלי, ניר, וארז וכמובן שי – בן הזקונים שהואיל וכתב באמצעות אפו את הדברים הללו.

קראו מסמך מרגש שנכתב מתוך כאב באמצעות האף של נכה 100%

שמי שי משולם בן 40 נשוי ואב ל 2 לפני כ- 10 שנים חליתי במחלת ALS מחלת ניוון שרירים, בשיא החיים, עם המון תוכניות וחלומות התחלתי להרגיש חולשה ביד שמאל מה שהקשה על הנגינה שלי ובעבודתי הפיזית, דבר שהדליק אצלי נורה אדומה היה דלדול יד שמאל ושינוי צורתה  לקטנה יותר. מאותו יום התחלתי סידרת בדיקות שכללה בדיקת EMG, שבה התגלה החשש למחלה. נאמר לי שרק הזמן יגיד את שלו, ז"א יש מקרים בהם ההידרדרות מפסיקה ויש גם אפשרות להידרדרות כל השרירים הרצוניים בגוף, עד לשיתוקם המוחלט ,משמע ALS ,מחלת ניוון שרירים. בינתיים המשכתי לנהל את שגרת חיי , המשכתי לעבוד, ולעשות כל מה שביכולתי עם המגבלות שהחלו להופיע. ברצוני לומר שקצב ההידרדרות שלי יחסית איטי, מה שנותן לי זמן להתרגל למצב החדש וללמוד לחיות איתו בצורה הכי טובה שאפשר.

לפני כשנתיים מצבי הדרדר ונאלצתי להפסיק לעבוד ומאותו יום נסגר בפניי עולם אחד  ונפתח לי עולם אחר מתוך העולם של כאב, הלא נודע , חוסר ברירה גיליתי עולם אחר, לא כל הדברים החשובים באמת. יש לי משפחה תומכת, חברים שנותנים המון כוח, אם היו מתנהגים לכולם כמו שמתנהגים אליי היינו בעולם מושלם.

תחשבו עליי כניסוי באדם כאשר כל יום נחלש ומאבד עוד קצת מכוחו , מה זה בעצם עושה לו הידיעה על המוות המתקרב בצל ילדים קטנים ואישה אהובה. חוסר היכולת להיות לבד בצחצוח  שיניים ועד מקלחת , ההרגשה של שרירים בגוף שנתפסים שלא ידעתי שקיימים ,היכולת לקבל ולהתמסר ,ומתוך כל זה אופטימיות שמחה אושר אמיתי, כי דווקא מתוך החשוך גיליתי אור. הבנתי שרובנו חיים בדמיון והמרחק בין הדימיון למציאות רחוק ,ההבדל בין מה שרוצים למה שצריכים הוא גדול.

המילים והמנגינה הם דרך לספר על עולם אחר, והרי מה שרואים מפה לא רואים משם

מתוך אמת וכאב אמיתי ומתוך אין סוף תובנות של רצון לצעוק ולספר ולנסות לשנות, להשפיע גיליתי את עולם הכתיבה, אשר ממלאה את חיי ונותנת לי כוח ושמחה, היכולת להעביר כאב אל הדף, ולשתף אנשים ולגרום להם להתרגשות או להרהור או תובנה כל שהיא, מביאה אותי לעוצמה גדולה שנותנת לי כוח ותחושה של שליחות. המילים והמנגינה הם דרך לספר על עולם אחר. בעקבות המחלה, מתוך הכאב, נוצר צורך גדול לכתוב וליצור, להפוך אותו למילים, למנגינה. להשאיר זיכרון למשפחתי. לצעוק ולספר על עולם שונה, בזמן שקולי נחלש, הדיבור משתנה ואני במרוץ נגד הזמן. זה חזק ממני!

הכרתי חבר שגר באורנית ולמד ב"רימון" היינו נפגשים שרים ומקליטים בפלאפון ועם הזמן הוא הכיר לי עוד אנשים מפיק וזמרת שלמדו ב"רימון" והפכו לחברים וביחד יצרנו שני שירים, מוזר, מתרסק בכבוד, ואף קליפ להעלאת המודעות לחולי ALS  שבו השתתפו שני כהן, דביר בנדק, עמוס תמם ועוד.

היצירה והצילומים היו חוויה בלתי נשכחת, אבל רציתי יותר. החלטתי לחפש מפיק שגם מנגן ויש לו יכולת להלחין ולהקליט. האיש הראשון שעלה בחיפוש היה שי משה. משה התרשם מהשירים ששלחתי וקבענו להיפגש. לילה קודם ראה שי במקרה סרט על סטיב הוקינג חולה ALS ופתאום אני יוצר קשר!! דבר נוסף הוא גר בדרום ת"א ויש לו מעלית שזה לא מובן מאליו.

בשנתיים האחרונות עברתי דרך מדהימה של יצירה עם המפיק והמלחין שי משה. משה שהשיר "אין איש יודע " שודר ברדיו וגם בוצע ע"י תזמורת האנדלוסית של אשקלון [היום ירושלים] בניצוחו ובעיבודו של תום כהן.

הצלחתי לגייס כסף בחברת הדסטרט לפרויקט חיי, שמטרתו הוצאת אלבום עם שירים חדשים שכתבתי ובהפקתו של שי משה.

450 איש לקחו חלק בפרויקט חיי ובימים אלו אחרי שנתיים של עבודה, יצא הפרויקט "סוף או התחלה" לדרך ומשתתפים בו אריאל זילבר, קורין אל על, קובי אפללו, שולי רנד, אביתר בנאי, ,תום פטרובר ורונית שחר.

אנשים. זה כל הסיפור.לא המקום, לא החומר, לא הזמן.

2015-2017 "סוף או התחלה" ? שנתיים של עבודה משותפת קשה ומהנה, שמחה ועצובה, רצופה במתח, בעומק, במחשבות, בחוויות ובסיפורים רבים. הכרתי המון אנשים טובים, מעניינים ומלאי כשרון שלקחו חלק ביצירה, נתנו מעצמם באהבה, תמכו ופרגנו. כל צעד בשבילי היה שיא חדש. כל אדם כל מבט כל מילה וצליל אינם מובנים מאליהם. לפעמים כשאני מחבר את צירופי המקרים וחושב על הסיפור מאחורי כל אדם שפגשתי, אני מרגיש שהיצירה הזאת היא נס גלוי.

מתוך כאב האגו נשבר, הלב  גדל. מחוסר ברירה העולם הפך פשוט יותר. תוך כדי ביטול עצמי הבנתי על החיבור עם האנשים, הקבלה וההשפעה ההדדית. מי אני ומה אני תורם עצם היותי, קיים לאנשים סביבי ללא דרישה לקבל דבר חוץ מאהבה. ומה שאני מקבל מהאנשים הוא כוח עצום - שם הקושי הגדול ושם הסוד. כשאין פתרון, עם הזמן הבעיה לא קיימת, משהו בך מקבל באמת אותך כמו שאתה וכך גם את כל האנשים סביבך, ללא שפיטה, כי מי אני? ואז עטפה אותי הרגשה שכל מה שקיים סביבי נברא בשבילי, אהבתי את האנשים בחיי באמת, אהבתי את עצמי באמת.

את הפרויקט הזה יצרו אנשים באהבה. תודה לכולם מעומק ליבי.

תודה מיוחדת לחברי המפיק שי משה  על הכישרון, על שלא ויתר לרגע והאמין בי למרות המגבלות, דחף קדימה, נתן את כול כולו. תודה על הסבלנות וההקשבה, הדרך המדהימה, ההשקעה ללא גבול, הרגש הגדול, ההבנה והנתינה מהלב. מה שעברנו בשנתיים שחלפו באולפן רק אנחנו יודעים, לא אשכח את כל השעות, הימים והלילות, החלומות והגיטרה.רגעים של אושר וסיפוק אמיתי. היה לי כיף גדול לעבוד אתך, ליצור ולהגשים חלומות, למדתי ממך הרבה מאוד. בלעדיך זה לא היה קורה.           תודה ענקית לך.

מהמקום הכי כואב

עם המון אהבה

מתהומות החשוכות

בזמן הנפילה

גיליתי עולם אמיתי

של אמת ותפילה

עולם של מילים

עולם של מנגינה

והנגינה מתנגנת ללא הפסקה

המילים חודרות ואיתן התובנה

ואני חייב ליצור ולשיר

כי הרי מה כאן אדם בסוף משאיר.

מחכים לכם ב-18/9 בבארבי ת"א בשעה 21:00  עזרו לחולי ALS

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: