לידור, בוגר תיכון עמל א' בפתח תקווה החליט לכתוב למשרד החינוך על המורה שלו.
תודה שחינכת אותי, שהיית לי לאמא שניה ושבאמת עזרת ותמכת בי ובכל התלמידים בכיתה כשהיינו צריכים אותך.
פורסם בתאריך:
לידור גרמה סיים את לימודיו בתיכון עמל א' בפתח תקווה ובחר בעיתוי הזה לשלוח למשרד החינוך מכתב שבו הוא כותב על המחנכת שלו.
מדוע כתבת את המכתב?
"היא תמיד עוזרת לנו, נותנת לנו תמיכה.
בתקופה הזו יש המון בירוקרטיה בעיקר מול משרד החינוך והיא תמיד דואגת לטפל ולעזור לנו מול כל הגורמים האלה בין אם זה כשלא אישרו לנו התאמות לימוד, או שדאגה שלכולם יהיו את השעות במחויבות אישית בדרך כיפית.
בכנות לא נתקלתי במורה כזו בכל ה 12 שנות לימוד שלי (ונתקלתי ביחסית הרבה מורים) אני חושב שכשאפשר לתת מילה טובה צריך לתת אותה ולא רק להתלונן."
המכתב של לידור למחנכת דקלה כהן
שלום משרד החינוך,
החלטתי לרשום את המכתב במועד הזה, מאחר שבזמן זה אין לי אינטרס אישי לרשום אותו.
אני לומד בתיכון עמל א' בפתח תקווה והיום אני מסיים את כיתה י"ב.
אני רוצה להכיר לכם את המחנכת שלי לשעבר, זו עם הצעיף הכחול Dikla Cohen.
לפני שהיא מחנכת היא אישה מדהימה, מוכשרת, חכמה, צנועה ואכפתית.
לפני הציונים חשוב לה להשתיל בנו ערכים; לעזור אחד לשני, להיות מאוחדים ולא לשכוח שלפני הכל אנחנו בני אדם.
מי שמכיר את תיכון עמל א' בפתח תקווה יודע שזה בית ספר לתלמידים עם לקויות למידה ובמילים פשוטות: מורים שצריכים הרבה סבלנות אל מול התלמידים שקשה להם שאין להם מוטיבציה ללמוד.
דקלה קיבלה בכיתה י' את הכיתה הכי קשה בשכבה ולקחה עליה את האחריות לטפח תלמיד תלמיד.
ראשית דאגה שיהיה לכל תלמיד טוב בבית הספר, להשתיל בכל אחד ערכים בסיסים ולאחר מכן התחילה להשקיע בנושא הציונים.
לאט לאט היא הבינה מה הן נקודות החוזק של כל תלמיד ותלמיד ומה הם התחביבים של כל אחד ואחת ועשתה את המקסימום בשביל לטפח את התחביבים במסגרת הלימודים ואף במסגרת המחויבות אישית.
היא הצליחה להתאים וללמד כל תלמיד לפי החומר הלימודי בגישה שמתאימה לכל אחד ובצורה שבה הוא מצליח להבין את החומר.
זו בעצם הסיבה שתלמידים לא נשרו מהבית ספר וכן הצליחו ללמוד ויותר מזה- להוציא בגרות מלאה!.
היא הגנה עלינו בכל הדרכים ובאמת היה לה אכפת מאיתנו.
בכיתה שלה לא היה דבר כזה שתלמיד יבריז משיעורים, זה לא בגלל שפוחדים ממנה, זה בגלל שאנחנו - התלמידים התביישנו להבריז.
לא היה לנו את האומץ "לתקוע לה סכין בגב" כי ראינו מה היא עושה בשבילנו.
היא דאגה ללמד אותנו מתי שהיה לה זמן פנוי ואני מתכוון בכל זמן פנוי שהיה לה.
היא ויתרה על הזמן עם הילדים שלה, עם בעלה, עם הזמן הפרטי שלה!
היא הגיעה לבית הספר ללמד אותנו בחינם ללא כל תמורה אחר הצהריים, במוצ"ש, ואפילו בימים רגילים עד 22:00 בלילה.
לא חושב שיש הרבה מורים כמוה שהיו עושים את זה במיוחד כשיש לה ילדים קטנים ובכל זאת הם צריכים את אמא בבית.
ולמה היא עשתה את זה? מה היא קיבלה? לא כסף.
מבחינת דקלה התמורה שהיא מקבלת זו ההצלחה שלנו.
ותאמינו לי - כמו כמעט כל אזרח בארץ, היא גם זקוקה לכסף והיא לא עושה את זה כי היא לא צריכה עוד כסף אלא כי לפני לימודים, כסף וכו' אכפת לה מהתלמידים שלה!.
זו ד"ר דקלה כהן, יש לי עליה עוד הרבה סיפורים וזהו רק קמצוץ ממה שיש לי להגיד עליה.
אז דקלה, תודה שחינכת אותי, שהיית לי לאמא שניה ושבאמת עזרת ותמכת בי ובכל התלמידים בכיתה כשהיינו צריכים אותך.
תודה רבה דקלה,
לא יכולתי לבקש מורה יותר טובה ממך.
תגובות