להקריא לחבר הנאמן ביותר וכך ללמוד קריאה
פורסם בתאריך:
ד"ר שירי רום טפר ובי"ס ע"ש נעמי שמר הינו סיפור אהבה. ביום בו שירי הגיעה לביקור על מנת לבדוק, לגשש, לבחון את רצוני לשבץ כלבים במערך הבית ספרי – הבנתי שהשמים הם הגבול: שתינו, ממקום של מודעות לתכונות המופלאות שמאפיינות את הכלבים, ידענו שכלב אינו חיית מחמד בלבד המספקת צרכי הנאה וסטטוס לבעליו, כלב, מתוקף היותו נאמן ולא שיפוטי, אוהב עד כלות ולא ביקורתי, מתוקף היותו שכזה – יש בו את היכולת לתרום, להעצים, לקדם, להשרות ביטחון ועוד.
לקחנו תכונות אלה וביקשנו ללמד קריאה תלמידים בגיל הרך. אחת לשבוע נפגש כל תלמיד למשך כעשרים דקות עם הכלב וסיפר לו סיפור. לצמד זה התווספה חולייה נוספת – היא ה"מגשרת" דמות טיפולית שהבהירה, ששאלה, שתמכה, כך למשל "קראת את המילה צוק מאוד יפה – מה פירושה? טרייסי (הכלבה) לא יודעת..." חשוב לציין שה "מגשרת" ברקע, מושכת בחוטים, אך מרכז הבמה נועד לילד ולכלבה בלבד..
עם צאתנו לתהליך שמנו דגש גם על הערכה: PRE ו – POST בתחילת הדרך נבדקו מיומנויות הקריאה של התלמידים והישגיהם....מבחן דומה ייערך בסוף התהליך. בטוחני כי יחול שיפור ברמת הקריאות של התלמידים ובנכונותם הרגשית לגשת למעשה הקריאה.
בי"ס נעמי שמר ממליץ על עבודה "אחרת" שכזו – אהבת בעלי חיים והפיכתם לשותפים בקהילה, מעמידה דור של אזרחים מעורבים, אכפתיים ובעלי חמלה.
פרויקט דומה מתקיים גם בבית הספר נווה עוז בניהולה של רגינה פוקס, שם במסגרת הטיפול, צוות השרות הווטרינרי מביא כלבים מהכלבייה העירונית עם מתנדבים של השירות הווטרינרי שמלווים את הפרויקט. במסגרת הפרויקט יוצאים תלמידים המתקשים בקריאה לטיול יחד עם כלב שאיתו הם מייצרים קשר אישי – והרחק מעיני המורה הם מקריאים לו סיפורים. לדעת חוקרים רבים, סוד ההצלחה של השיטה היא העובדה שהילד יודע כי גם אם יטעה- הכלב לא ישפוט אותו, וכך אחת לשבוע מגיעים כלבים מהכלבייה העירונית לבית הספר וילדים שנבחרים על-ידי צוות המורים יוצאים לטייל עם הכלב, מכירים אותו ובהמשך כאמור, מקריאים לו סיפור.
תגובות