פתח תקווה – עיר עם כיפה
סקר של מכון ריקאלו נדל"ן קובע כי פ"ת היא העיר המועדפת על הציבור הדתי לאומי. מדוע, ומה יש לחילונים לומר על כך? וגם למה תושבת העיר, ח"כ מיכל רוזין ממר"צ מפתיעה בגישתה. סקירה רחבה
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
מאת: אסף פרידור
צילום ראשי: ישיבת אמי"ת כפר גנים
צילום: פרטי
פתח תקווה עיר בה לאורך שנים רבות חיים יחדיו כל שכבות האוכלוסייה, כאשר עד 40% מהאוכלוסייה בעיר הם דתיים וחרדים. עובדה זו מייצרת מרקם יחסים מרתק, אך נפיץ שמי שחפץ להכיר את העיר - חשוב שיבין אותו לעומק. על פי סקר של מכון ריקאלו נדל"ן באמצעות מכון טק אסטרטגיה העיר המועדפת על הציבור הדתי – לאומי היא פתח תקווה, קביעה זו מתבססת על 49% מכלל המשיבים שבחרו את פתח תקווה כעיר המועדפת עליהם. לאחר מכן רעננה עם 32% וירושלים עם 16% בלבד.
שלושת הגורמים המרכזיים בבחירת עיר המגורים, על פי הסקר, הם: שכונה דתית – 45%, מחיר – 28% ואוריינטציה דתית של העיר – 20%.
העובדות הן שבפ"ת ישנן שלוש שכונות שבאופן רשמי הן שכונות דתיות: כפר אברהם, קרית הרב סולומון והדר גנים. בכפר אברהם יש כבישים שסגורים שכבישים בשבת לפי חוק, וגם בקרית הרב סולומון והדר גנים הרחוב הראשי סגור. בנוסף, ישנן שכונות שבאופן לא רשמי הן שכונות דתיות, אך יש בהן רוב דתי כמו כפר גנים ב'. נראה שבשנים האחרונות פתח תקווה מתאימה את עצמה לציבור הדתי לאומי כאשר היא מציעה מערך שלם של מוסדות, הסדרים והטבות המותאמות לצרכים ולדרישות של התושבים הדתיים. אחד הגורמים המרכזיים לאטרקטיביות של פתח תקווה לציבור הדתי לאומי בפתח תקווה הוא שפע מוסדות החינוך הדתיים לאומיים: ישנם 2,862 תלמידים ב-83 גני ילדים ממלכתיים דתיים, 3,887 תלמידים לומדים ב-6 בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים, 1,336 תלמידים לומדים ב-7 חטיבות ביניים ממלכתיות דתיות ואולפנת הדר גנים שנוספה השנה. בעיר גם ישנם מוסדות דת רבים, בהתאם לנתוני המועצה הדתית בעיר ישנם בפתח תקווה כ- 300 בתי כנסת. בנוסף, פועלות בעיר עמותות רבות שחלקן מעבירות בבתי הספר תכנים דתיים שנויים במחלוקת שכבר זכו לתלונות מצד ההורים, וגם במתנ"סים מתקיימות פעולות עם תכנים דתיים. חברות הנדל"ן מודעות לפוטנציאל ומציעות בכל דירה בשכונה הנחשבת לדתית - מפרט מיוחד הכולל מעלית שבת, בתים עם חדרים מרווחים המותאמים למשפחות עם 4 וחמישה ילדים, שעון שבת (לתאורה, למזגנים) כיור כפול, מרפסת סוכה וכן המיקום לקרבת בתי כנסת, בתי ספר דתיים ותנועות נוער כמו בני עקיבא.
כדי להבין מדוע פ"ת מועדפת על דתיים וכיצד כל צד רואה את מערכת היחסים בין הדתיים והחילוניים ראיינתי שני תושבי העיר: תושבת עיר המגדירה את עצמה כדתייה לאומית ותושב עיר המגדיר את עצמו חילוני.
"בעיקר בגלל גודל הציבור הדתי בעיר"
תחילה ראיינתי את תושבת העיר הדתייה לאומית, בת 29 המתגוררת בשכונת כפר אברהם.
מדוע לדעתך פ"ת היא עיר המועדפת על הציבור הדתי לאומי?
"אני מניחה שזה בעיקר בגלל גודל הציבור הדתי בעיר, שבהשוואה לערים אחרות מדובר באחוז גבוה. יש שכונות דתיות ואנשים באים לגור ליד אנשים דומים להם. כמו כן, יש מגוון מוסדות חינוך ובתי ספר שמותאמים לכל זרם דתי ספציפי (בצורה מוגזמת מידי, לטעמי, אבל בעיני רבים זה יתרון). כמו כן, העירייה מתחשבת ברגשות הציבור הדתי. זה פחות או יותר מה שאני ומשפחתי חושבים".
האם כדתית לאומית את מרוצה לגור בעיר?
"אני מרוצה מהמגורים בפתח תקווה בעיקר כבן אדם, אח"כ כדתייה, העירייה מתחשבת בתושבים הדתיים בכך שמקפידה לסיים אירועים גדולים לפני שבת, פותרת בעיות שמתעוררות (למשל, בעיית הגניזה שהסתובבה ברחובות וראש העיר אף שאינו חובש כיפה התייחס לנושא ברצינות וגילה הבנה ואכפתיות), יש אירועים דתיים ובאופן כללי כבוד והערכה לדת. מעבר לכך חשובים לי גם השירותים הכללים ואני באופן כללי מרוצה".
מה דעתך על יחסי דתיים חילוניים בעיר?
"בסופו של דבר כל אחד דואג רק לעצמו. חסר לך אם תעז לגעת במה שחשוב עבורו (בין אם זה הדתי או החילוני), לפני זה שניהם יכולים להגיד שהם מבינים אחד את השני והכול טוב, עד שזה מגיע לשאלות הקשות - כן/לא לפתוח את מרכז העיר בשבת, כן לנסוע בשכונה בשבת או לא, אירועים בשבת, תקצוב תחום הדת ומוסדות דתיים וחרדיים. ושם רואים שאין סובלנות. יכול להיות שאחרים חושבים אחרת".
האם היית עדה לחיכוכים בין דתיים לחילונים?
"בקבוצת פייסבוק – 'ליקויים בעיר פ"ת' לא אחת עלה נושא של 'התחרדות' העיר, מדוע אנשים ממגזר כזה או אחר מגיעים לגור לידם. או כעס על כך שהעירייה נותנת תקציב למועצה הדתית ולשירותי דת (אם כי הסיעות הדתיות והחרדיות מגזימות בדרישות שלהן, אבל יש אנשים שחושבים שכלל לא צריך לתקצב דת). יש גם מקרים הפוכים, למשל, אני לא מאמינה שתלמיד חילוני יתקבל ללמוד בבי"ס דתי פרטי בפתח תקווה או במוסד חרדי".
"הם מקבלים מה שהם רוצים והיכן שהם רוצים"
לאחר שהבנתי את זווית הראיה הדתי לאומית, ראיינתי את תושב העיר, המגדיר עצמו חילוני, בן 36 משכונת כפר גנים ג'.
כיצד אתה רואה היחסים בין דתיים לחילונים ואת המצב היום בעיר בהקשר הזה?
"המצב הוא שהעיר פתח תקווה שאני גדלתי בה וחייתי בה - עד לפני 20 שנה לא הייתה עיר דתית היא הייתה עיר שברובה הייתה חילונית למעט שתי שכונות דתיות. היום, המצב הוא שפ"ת הפכה להיות עיר דתית, עיר מתחרדת, הדתיים משתלטים על כל שכונה אפשרית. ההשערה הלא מבוססת שלי היא ש-40% חילונים ו-60% דתיים. בכפר גנים ג' השכונה שאני מתגורר בה יש תופעה שנכון להיום אין אפילו לא מבנה ציבור אחד לחילונים ורק בשכונה שלנו יש 18 בתי כנסת וזה כולל גם בניינים בתוך ספריות, בתוך כיתות בבתי ספר, הם מקימים גני ילדים משלהם, הם דואגים לעצמם, לחילונים בכפר גנים ג' אין ולו מוסד ציבורי אחד. בכפר גנים ב' וג' בונים עוד ועוד בתי כנסת במקומות שהיו אמורים להיות ספריות או תנועות נוער. היה מאבק קשה על רחוב ברטונוב שהיה אמור להיות שם סניף של תנועת הנוער של הנוער העובר והלומד ובונים שם גני ילדים של ש"ס".
מדוע לדעתך פ"ת היא עיר המועדפת על הציבור הדתי לאומי?
"הם מקבלים מה שהם רוצים והיכן שהם רוצים. כל מבנה שהם רוצים הם מקבלים".
מה צופה העתיד? עיר עם כיפה?
"לסיכום, נראה שהתשובה לשאלה מדוע פתח תקווה מועדפת על הציבור הדתי טמונה במענה כולל שהציבור הדתי לאומי מקבל המותאם ככפפה ליד לצרכיו ולדרישותיו כגון: מוסדות ציבור, בתי כנסת, בתי ספר וגנים דתיים ושכונות שבהן יש ציבור המקיים אורח חיים דומה לשלהם. לאור זאת, הציבור הדתי מגלה שביעות רצון גבוהה ממציאות זו ולכן גם נראה שמגלה תמיכה גבוהה יותר בראש העיר המכהן".
לגבי עתיד היחסים בין החילונים לדתיים, ניתן ללמוד מערים אחרות במדינה שפעם היו בהן רוב חילוני וכיום רוב דתי והציבור החילוני מתקומם על העדר מבני ציבור חילונים, מקומות בילוי פתוחים בערב שישי והעדר תחבורה ציבורית בשבת. כלומר, צפויים להתרחש בעיר עוד קונפליקטים ומאבקים רבים. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות לאור הקונפליקט החילוני דתי בעיר".
ח"כ מיכל רוזין: "סטאטוס קוו מרשים"
תושבת פתח תקווה וחברת סיעת מר"צ בכנסת, מיכל רוזין, חושבת שדווקא פתח תקווה היא דוגמה לחיים משותפים בצוותא.
מה דעתך על יחסי דתיים חילוניים בפ"ת?
"עירי, פתח תקווה, היא דוגמה לעיר שבה חרדים, דתיים וחילונים חיים ביחד בסטאטוס קוו מרשים. אני חילונית וחלק משכניי הם דתיים וכל אחד מציין את השבת ומנהל את אורח חייו כפי שהוא מאמין ובוחר – איש ואישה באמונתם יחיו. גם ברמה העירונית יש שמירה על כבוד הדדי והאוטונומיה של הציבור לחיות לפי צו מצפונו: יש בפתח תקווה אזורים שבהם מכבדים את החרדים ובהם לא יפתחו בתי עסק בשבת, אך יש גם מקומות בילוי לפנאי לילדים, בני נוער ומשפחות. זאת ההוכחה שהצליחו ליצור בעיר את האיזון של שמירה על אורח החיים השונה של הקבוצות".
האם יש חיכוכים ומקרים מיוחדים?
"אני חושבת שרוב החיכוכים נוגעים יותר למספר סוגיות שאינן בין תושבי העיר, אלא ביחסי הכוח הפוליטיים בתוך העירייה. פעמים רבות גורמים פוליטיים מנצלים את הכוח על חשבון גורמים אחרים, כמו לדוגמה חיכוך על תקציבים שמוענקים לקבוצות מסוימות. החיכוך השני הוא לקבוצות המוחלשות, כמו לקהילה האתיופית שלא זוכה לשוויון, ראינו מה קרה לאחרונה ברבנות, וגם העירייה נקטה באופן מפלה כלפיהם. דווקא בנושאי דת ומדינה הציבור טולרנטי ואילו העירייה מעוררת מחלוקת דרך עמדתה הפוליטית. אני יכולה לספר שגם בענייני דת ומדינה סייעתי להורים שלא יאלצו להפריד בין בנים לבנות בבתי הספר וגורמים בעירייה התעקשו. אני מקווה שעם בחירתו של ראש העירייה החדש נראה שינוי והדברים הללו לא יקרו".
מדוע העיר נחשבת לעיר מועדפת על הציבור הדתי לאומי?
"אינני מתיימרת להיות הדוברת של הציבור הדתי לאומי ולכן אני לא יודעת מה גורם להם לבוא לעיר זו או אחרת. אני כן יודעת שמי שמגיע לפתח תקווה יודע שלא מדובר באלעד או גבעת שמואל אלא בעיר שיש בה איזון בין חילונים לדתיים. הרצון הוא לחיים משותפים. אני כן יכולה לדבר בשם הציבור החילוני, ובעיקר בגלל הבחירה שלי לחיות בעיר מעורבת – זהו ערך מוסף בחינוך הילדים שלי שידעו לחיות בסביבה מורכבת ומגוונת ולא בסביבה חד גונית".
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות