הילד עולה לכיתה א'? יש בדיקה אחת שלא כדאי לדלג עליה
מתי חשוב להגיע לבדיקת עיניים – ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את ההשפעה של שעות המסך על הראייה של הילדים
פורסם בתאריך:
הילד עולה לכיתה א'? יש בדיקה אחת שלא כדאי לדלג עליה
איך מזהים קוצר ראייה, אילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה, מתי חשוב להגיע לבדיקת עיניים – ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את ההשפעה של שעות המסך על הראייה של הילדים
הכניסה לכיתה א' והחזרה למסגרות הלימודים הן תקופות של התרגשות ושינויים: שעות ארוכות יותר מול ספרים ומחברות, קריאה וכתיבה, עבודה מול מחשב או טאבלט והכנת שיעורי בית. בתוך רשימת ההכנות לשנת הלימודים, יש דבר אחד שקל לשכוח: לוודא שהילד פשוט רואה היטב. ד"ר חנא רנה, מומחית ברפואת עיניים במרפאת נתניה במאוחדת, מסבירה כי ראייה תקינה היא מרכיב משמעותי בתפקוד בבית הספר. ילד שאינו רואה היטב את הלוח, מתקשה לקרוא או מתאמץ כדי להתמקד בטקסט, לא תמיד יידע להסביר שהבעיה היא בראייה. מבחינתו, כך נראה העולם והוא אינו בהכרח יודע שאפשר לראות אחרת. הכניסה לכיתה א' היא לא רק שינוי לימודי, אלא גם תקופה משמעותית מבחינת הראייה. מחקר שפורסם PubMed Central בארה"ב, מצביע על עלייה חדה בשכיחות קוצר הראייה סביב תחילת בית הספר, מ־9% בקרב ילדי גן לכמעט 20% בכיתה א' ולכ־39% בכיתה ב'. החוקרים מדגישים את החשיבות של איתור מוקדם ומעקב אחר ילדים הנמצאים בסיכון לפתח קוצר ראייה.
כשהילד לא אומר "אני לא רואה"
"אחד האתגרים בזיהוי בעיות ראייה אצל ילדים הוא שהם לא תמיד מתלוננים." אומרת ד"ר רנה "לכן כדאי להורים לשים לב לשינויים בהתנהגות. ילד שמתקרב מאוד למסך, לספר או למחברת, מתקשה לזהות דברים מרחוק, מכווץ או מצמצם את העיניים כשהוא מסתכל על הלוח או הטלוויזיה, מתלונן על כאבי ראש לאחר קריאה או לימודים, משפשף את העיניים לעיתים קרובות או מאבד ריכוז במהירות במשימות הדורשות ראייה מקרוב, עשוי להזדקק לבדיקת עיניים. גם תלונה של הילד שהוא אינו רואה היטב מהלוח, העתקה שגויה מהלוח או רצון קבוע לשבת קרוב אליו הם סימנים שכדאי להתייחס אליהם ולא להניח שמדובר רק בחוסר ריכוז".
קוצר ראייה: תופעה שכדאי לזהות מוקדם
בקוצר ראייה, הילד רואה בדרך כלל היטב עצמים קרובים אך מתקשה לראות בבירור למרחק. התופעה יכולה להתפתח ולהתקדם במהלך שנות הילדות וההתבגרות, ולכן חשוב לזהותה ולעקוב אחריה. בשנים
האחרונות קיימת תשומת לב רפואית רבה לעלייה בשכיחות קוצר הראייה בקרב ילדים ובני נוער. קוצר ראייה בקרב ילדים ובני נוער נמצא במגמת עלייה משמעותית בעולם. מחקר רחב היקף שפורסם ב-2025 וכלל יותר מ־5.4 מיליון ילדים ובני נוער מ־50 מדינות מצאה כי שכיחות קוצר הראייה עלתה מכ־24% ב-1990 לכ־36% ב-2023. החוקרים מעריכים כי עד שנת 2050 קרוב ל־40% מהילדים ובני הנוער בעולם יסבלו מקוצר ראייה. בין הגורמים שנחקרו נמצאים נטייה גנטית, זמן רב של פעילות מקרוב, ובמיוחד מיעוט זמן השהייה בחוץ. לכן, אם אחד ההורים או שניהם סובלים מקוצר ראייה, כדאי להיות ערניים במיוחד ולהקפיד על מעקב בהתאם להמלצת רופא העיניים.
לפני כיתה א' – לא מסתפקים רק במה שהילד מספr
ד"ר רנה מציינת כי בדיקות הסקר שנעשות בילדות חשובות, אך בכל מצב שבו עולה חשד לבעיה בראייה, יש לפנות לבדיקה מקצועית. בדיקה מקיפה יכולה לזהות לא רק קוצר או רוחק ראייה, אלא גם פזילה, עין עצלה ובעיות נוספות שעלולות להשפיע על תפקוד הילד.
"חשוב במיוחד לא לדחות בדיקה אם הילד מתלונן על ירידה בראייה, כאבי ראש חוזרים הקשורים למאמץ ראייתי, ראייה כפולה, קושי משמעותי בקריאה או אם ההורים מבחינים בפזילה או בשינוי אחר בעיניים." היא מסבירה. זאת, כיוון שכאשר מדובר בילדים צעירים, לזיהוי מוקדם יש חשיבות מיוחדת משום שמערכת הראייה עדיין מתפתחת.
ומה עושים עם המסכים?
מסכים הם חלק בלתי נפרד מחיי הילדים, גם בבית הספר וגם בשעות הפנאי. המטרה אינה בהכרח להוציא אותם לחלוטין מהשגרה, אלא לייצר הרגלי שימוש נכונים. לזמן החשיפה למסכים יש חשיבות. לפי המלצות האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, בילדים מתחת לגיל 18 חודשים מומלץ להימנע ככל האפשר משימוש במסכים, למעט שיחות וידאו. בגילאי 18–24 חודשים, אם בוחרים לחשוף למסך, מומלץ לעשות זאת בתוכן איכותי ובליווי הורה, ובגילאי שנתיים עד חמש שנים מומלץ להגביל את זמן המסך לכשעה ביום. בילדים בגיל בית הספר אין כיום מספר שעות אחיד שמתאים לכולם, והדגש הוא על קביעת גבולות קבועים כך שהמסכים לא יבואו על חשבון שינה, פעילות גופנית, זמן בחוץ, לימודים וקשרים חברתיים.
בנוסף, צפייה ממושכת מקרוב, בין אם מול טלפון, טאבלט, מחשב או אפילו ספר, עלולה לגרום לעייפות עיניים, יובש, טשטוש זמני וכאבי ראש. בנוסף, מחקרים מצביעים על קשר בין זמן רב של פעילות מקרוב, מעט זמן בחוץ והסיכון להתפתחות ולהתקדמות של קוצר ראייה.
"אחד ההרגלים הפשוטים שכדאי לאמץ הוא הפסקות קבועות במהלך פעילות ממושכת מקרוב: להסיט מדי פעם את המבט מהמסך או מהספר ולהסתכל למרחק. כדאי גם להקפיד על מרחק סביר מהמסך, תאורה טובה ולהימנע ככל האפשר מהצמדת הטלפון לעיניים לאורך זמן." אומרת ד"ר רנה, "אבל יש עוד המלצה חשובה מאוד: לצאת החוצה. שהייה יומיומית באור יום ופעילות בחוץ נקשרות במחקרים להפחתת הסיכון להתפתחות קוצר ראייה בילדים. לכן לצד הגבלת זמן המסך, כדאי להפוך גם את הזמן בחוץ לחלק קבוע משגרת היום."
לא כל קושי בלימודים מתחיל במחברת
כשילד מתקשה בקריאה, בהעתקה מהלוח או בריכוז, טבעי לחשוב על קשיי למידה או קשב. לעיתים, לפני הכול, כדאי לבדוק שהוא פשוט רואה היטב. לקראת כיתה א' ופתיחת שנת הלימודים, ההמלצה להורים היא פשוטה: שימו לב להרגלי הראייה של הילדים. שאלו אותם אם הם רואים היטב למרחק, הסתכלו כיצד הם קוראים ומשתמשים במסכים ואל תחכו לתלונה ברורה אם משהו נראה לכם חריג.
"בדיקת עיניים בזמן היא פעולה פשוטה שיכולה לזהות בעיה מוקדם, לאפשר טיפול מתאים ולחסוך לילד מאמץ ותסכול מיותרים." מסכמת ד"ר רנה ומסבירה כי לפעמים ההבדל בין ילד שמתקשה לראות את הלוח לילד שמרגיש בטוח בכיתה מתחיל בזוג עיניים שנבדקו בזמן
תגובות