תו מחווה לאנושיות וחמלה הוענק ל-7 בתי חולים בארץ - 2 מהן בפתח תקווה
תו מחווה לאנושיות וחמלה הוענק ליחידה לטיפול נמרץ לב במרכז שניידר לרפואת ילדים; למחלקה ה' במרכז לבריאות הנפש גהה ולמחלקת נוער במרכז לבריאות הנפש שלוותה מקבוצת כללית.
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
תו מחווה לאנושיות וחמלה הוענק ליחידות ב-7 בתי חולים בהם 3 בפתח תקווה: יחידה לטיפול נמרץ לב במרכז שניידר לרפואת ילדים; למחלקה ה' במרכז לבריאות הנפש גהה ולמחלקת נוער במרכז לבריאות הנפש שלוותה.התו הוענק על ידי עמותת מחווה ולאחר תכנית הכשרה שעברו הצוותים בחודשים האחרונים להטמעת חמלה במערכת הבריאות.
שלושת בתי חולים אלו הם חלק משבעה בתי חולים שלקחו חלק במסלול הראשון של התכנית, מסלול שנערך בחודשים האחרונים בשיתוף עם אוניברסיטת רייכמן בהרצליה.
בתי החולים הנוספים הם: סורוקה, אסותא רמת החייל, שמיר (אסף הרופא) ושמואל הרופא.
על רקע מציאות מתמשכת של עומסים במערכת הבריאות, לאחר הקורונה והמלחמה האחרונה, הושקה תכנית הכשרה ייחודית – "תו מחווה לאנושיות וחמלה”, שמבקשת להתמודד עם אחת הסוגיות המאתגרות של השנים האחרונות: שחיקה מתמשכת של צוותים רפואיים המשפיעה עליהם ועל אופן הטיפול בחולים.
במהלך התכנית הצוותים עברו סדנאות שהתמקדו במהות החמלה והשפעתה במערכת הבריאות, מהי חמלה עצמית, כיצד מטמיעים חמלה בארגון, בקרב הצוותים ואל מול המטופלים ובני משפחתם באופן פרקטי. בטקס חגיגי לסיום ההכשרה, שנערך במוזיאון הטבע בתל אביב, הוענק התו לשבע מחלקות בבתי חולים ברחבי הארץ ביניהן:
צוות היחידה לטיפול נמרץ בביה"ח שניידר מקבוצת כללית: מרכז שניידר בחר במסגרת תכנית ההכשרה להטמיע את יוזמת "חמלה וזיכרון" - מעטפת יוזמות שנועדה להעניק למשפחות רגעים של כבוד, אנושיות וזיכרון גם ברגעים הקשים ביותר של פרידה. המעטפת כוללת קיט זיכרון אישי למשפחות ונטיעת עץ לזכר כל יל בשיתוף עם קק"ל. לצד זאת, מיזם “השם שלי” מדגיש את הסיפור והזהות של כל ילד מעבר למצבו הרפואי. כך נשמרים כבוד, נוכחות ואנושיות גם ברגעים הקשים ביותר, תוך ליווי המשפחות בתחושת תמיכה ואי־בדידות.
בתכנית ההכשרה לקחו חלק צוות היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית: ד"ר
עופר שילר, מנהל היחידה; מגדה זומר, מנהלת האחיות; סבטלנה מילבסקי, אחות מומחית; טלי שלמה שי,
עובדת סוציאלית; זכרא סרסור ואביטל לאובנשטיין, אחיות ביחידה ואפרת מילנר, מנהלת יחידת השירות וחווית המטופל במרכז שניידר.
פרופ' ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים: "אני גאה מאוד בצוות היחידה לטיפול נמרץ לב על כך שבחרו לעסוק באופן מעמיק בנושא החמלה. הצוות יוצא הדופן מונע מתוך מקצועיות ודיוק בכל רובד, וטיפול חומל מהווה מרכיב משמעותי בכך. שניידר הוא בית חולים אחד, יחיד ומיוחד-מקום שבו אנחנו מטפלים בכל ילד וילדה באשר הם, ללא יוצא מן הכלל, מדברים בשפת הילדים ועושים עבורם מעל ומעבר. אנחנו רואים בכל הילדים והילדות שמגיעים אלינו עתיד שלם, כי ילדי היום הם המבוגרים של מחר, וזו האחריות הגדולה שמנחה אותנו בכל רגע. תו החמלה מאשר את מה שאנחנו חיים כאן מדי יום- שטיפול אמיתי הוא הרבה מעבר לטיפול ניתוחי או תרופתי. הוא טיפול שגם נוגע בלב, ובמחלקה הזו – תרתי משמע".
צוות מחלקה ה' במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית: בית החולים בחר להטמיע את יוזמת "עיניים טובות" - יוזמה שנולדה מתוך תרבות של חמלה הקיימת במחלקה, ומבקשת להנכיח ולחזק מבט של הכרה, חיבור וחמלה בין אנשי הצוות ובמפגש עם המטופלים. במסגרת כך הוקם במחלקה פטיו ירוק וקבוצת גינון טיפולי, המאפשרים למטופלים לחוות מסוגלות ונתינה גם בזמן משבר.
לצד זאת משולבות יוזמות של הכרה הדדית וחמלה בשגרת הצוות.
בתכנית ההכשרה לקחו חלק צוות מחלקה ה' במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצה כללית: ד"ר גלעד אגר, מנהל המחלקה; ד"ר מיה מור, סגנית מנהל המחלקה; יפית הורוביץ, פסיכולוגית אחראית; אלכס באום, מומחה קליני ומנהל האחיות; אורי גוכשטיין, סגן אח אחראי; נועה ניר, עובדת סוציאלית; אסיל אבו לבדה ולמא חגלי, מרפאות בעיסוק.
ד״ר גלעד אגר, מנהל מחלקה פתוחה למבוגרים, המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית: ״הקשר הטיפולי בבריאות הנפש במרבית המקרים הוא ממושך וכולל היכרות ומפגש קרוב יותר עם האדם שבמצוקה ועם סביבתו הקרובה. בטיפול הנפשי נכון להצטרף למטופל במערבולת חייו. נדרש להיות בקרבה לכאב במרחק שבו קיימת הקרבה. מתוך הדרך המשותפת הזו נבנה אמון בטיפול.
בתוך מציאות כזו, החמלה אינה מחווה רגשית רגעית אלא עמדה מקצועית מתמשכת. היא מצריכה להחזיק בתקווה, גם בתקופות שאוחזים בה לבד. זוהי בחירה יומיומית, גם כשאינה זוכה לתגמול או חיזוק מיידי, וגם בתקופות של חוסר וודאות בנוגע לתוצאה.
המצוקה והמחלה הנפשית עלולה להשפיע על האופן שבו האדם תופס את עצמו. אנחנו פוגשים אנשים בתקופות בהן אשמה, ערך עצמי ירוד ורגשות אחרים מקשים על האדם לראות אור או תקווה. בשביל להושיט שם יד, צריך ממש להיות שם, ביחד. המשא הזה אינו ולא יכול להיות מלאכותי. זו התמקמות אמיצה ולא נטולת מחיר אישי. כמו שהחמלה למטופל היא בבסיס העשייה, נדרשת גם חמלה עצמית כלפי עצמנו. ויש מקום להנכיח את זה ולתת לזה מקום״.
מרכז לבריאות הנפש שלוותה, מקבוצת כללית, בחר להטמיע את יוזמת "חמלהness" המדגישה את הקשיבות (מיינדפולנס) ככלי להגברת חמלה עצמית ומשלבת תרגול קשיבות והכרה בפעולות חמלה, במטרה לחזק חמלה עצמית וחוסן רגשי בקרב אנשי הצוות. היוזמה משלבת הכרה בפעולות חמלה של הצוות באמצעות “סיכת החמלה”, לצד תרגול שבועי של קשיבות משותפת לצוות ולמטופלים. כך נוצר רגע קבוע של עצירה בתוך השגרה האינטנסיבית, המסייע בוויסות רגשי וחיזוק תחושת השותפות ונשמרת לאורך זמן נוכחות טיפולית אנושית, רגישה וחומלת.
בתכנית ההכשרה לקחו חלק צוות מחלקת הנוער במרכז לבריאות הנפש שלוותה מקבוצה כללית: ד"ר שומרית דיין-רוזנבלום, מנהלת המחלקה; ד"ר חן דרור, סגן מנהלת המחלקה; ד"ר נופר צוקרמן, רופאה בכירה; עפרה רחל סגל, מנהלת האחיות; קרן דן דוד, סגנית מנהלת האחיות ודלית בן יעקב כהן, הנהלת האחיות במחלקה.
תכנית ההכשרה פותחה על ידי "עמותת מחווה" בשיתוף ועדה ציבורית בכירה בה לקחו חלק הנהלות בתי חולים, דיקאנים/ות ומי שעמדו בראש מערכות ציבוריות, ביניהם פרופ' אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים. התוכנית המבוססת על תכניות לימוד באוניברסיטת סטנפורד ומחקרים שנעשו בעולם, מיועדת למנהלי מחלקות ורופאים בכירים בבתי החולים, ומטרתה להעניק להם ולצוותים שלהם כלים להגברת חמלה ואנושיות בתוך עומס, לחץ וטראומה מתמשכת. מסלול ראשון של התכנית נערך בחודשים האחרונים בשיתוף עם אוניברסיטת רייכמן ובקרוב יתחיל מסלול שני בבתי חולים נוספים.
"מדובר בתוכנית הכשרה ויישום מובנית, המשלבת ידע תיאורטי, כלים פרקטיים וליווי מקצועי, שמטרתם להוביל לעשייה למען הגברת אנושיות וחמלה ופיתוח יוזמות יישומיות להנכחה שלה בשגרות העבודה – לא כערך מופשט, אלא כיכולת נרכשת וכשיטת פעולה יומיומית", מציינת דקלה הרצוג טוויג, מנכ"לית עמותת מחווה. "התוכנית עוסקת בין היתר בכיצד להאיץ ולהטמיע תרבות של אנושיות וחמלה, באמצעות פיתוח יוזמות מעשיות, הכשרה, ליווי מקצועי והכרה רשמית".
התכנית החלה להיות מיושמת לאחרונה בבתי חולים בארץ, באמצעות הפרויקטים שבחרו הנהלות המחלקות ליישם ולהטמיע, מה שמהווה כלי מרכזי לשיפור חוויית המטופל ואיכות הטיפול, לצד הפחתת שחיקה בקרב צוותים רפואיים. "חמלה איננה רחמים אלא מיומנות נרכשת שמחייבת פעולה במטרה להקל על הסבל", מדגישה הרצוג טוויג, "בהתאם לכך פותחו בעמותה כלים לתרגול חמלה מתמשך כמו גם מיקוד במיומנויות חמלה עצמית עבור הצוות הפועל במציאות מורכבת".
על פי מחקרים שנעשו בעולם חמלה מובילה להפחתת אשפוזים חוזרים, הפחתת סיבוכים לאחר ניתוחים, איזון סוכרת והפחתת פוסט-טראומה. האפקט חיובי גם על הצוותים עצמם, שמפחיתים שחיקה ומצוקה אמפתית. "החשיבות של חמלה היא מעל לכל ספק אבל ברור לנו שלא מדובר במשהו שניתן להשיג באופן אוטומטי. תכנית ההכשרה ל‘תו מחווה לאנושיות וחמלה’ נולדה מתוך ההבנה שצריך ללמד, לתרגל ולהטמיע את זה באופן שיטתי בקרב הצוותים. בשטח אנחנו עדים לרצון העז שיש לצוותים לעסוק בנושא זה למען הצוותים, המטופלים והמלווים", מציין יעקב בורק, יו"ר עמותת מחווה.
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות