ביהמ"ש המחוזי גזר 18 חודשי מאסר בפועל על מיכאל מלמד, סגן ראש עיריית ראש העין לשעבר

השופט מיכאל דרשן: "לקיחת השוחד ניצבת בראש עבירות השחיתות השלטונית ופגיעתה רעה במיוחד. רמת הענישה הנוהגת כלפי העבירה של לקיחת שוחד כמעט תמיד כוללת רכיב משמעותי של מאסר לריצוי בפועל."

פורסם בתאריך: 15/04/2026 13:03    נכתב על ידי: אסף פרידור

---

שופט בית המשפט המחוזי מרכז מיכאל קרשן גזר היום (שלישי) על מיכאל מלמד, סגן ראש עיריית ראש העין לשעבר, 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 70,000 ש"ח, לאחר שהורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של לקיחת שוחד.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, מלמד, שכיהן בתקופה הרלוונטית כסגן ראש עיריית ראש העין וכיו"ר ועדת המכרזים בעיר, קיבל שוחד בסך 50,000 ש"ח מעומר כרמי, לוביסט שפעל מטעם מנכ"ל עמותת "מאורות זרחו" מיכאל נידאם, במטרה לקדם את זכיית העמותה במכרזים להפעלת מעונות יום לפעוטות. 

בנוסף לשוחד שניתן,  הוצעו למלמד תשלומים עתידיים נוספים בתמורה לכל מעון שהעמותה תזכה בהפעלתו.

כתב האישום, כפי שדיווחנו, מתאר כיצד נוצרה בין כרמי ומלמד מערכת יחסים במסגרת נפגשו השניים ושוחחו פעמים רבות, בין היתר בקשר למכרזים ולקידום ענייני העמותה, כאשר במקביל, כרמי העביר כספים לפעילות צדקה של הנאשם ואף שילם עבור ארוחה משותפת במסעדה באמצעות כספים שקיבל מנידאם.

במסגרת מערכת יחסים זו פעל מלמד, לבקשת כרמי, מול גורם נוסף בעירייה בניסיון להשפיע על תנאי המכרזים ועל הליך קבלתם, ואף איפשר בעצמו לכרמי גישה מוקדמת למסמכי המכרז.

בהמשך, ולאחר שהעמותה לא זכתה במכרזים, הוחזר השוחד לדרישת נידאם.

במסגרת הסדר הטיעון לא הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העונש.

השופט מיכאל קרשן הדגיש בגזר הדין כי עבירת השוחד היא מהחמורות שבעבירות השחיתות השלטונית, הפוגעת בטוהר המידות, בתקינות המינהל ובאמון הציבור. עוד קבע כי גם העובדה שהעמותה לא זכתה במכרז אינה מבטלת את הנזק, שכן עצם ההתערבות בהליך פגעה בתקינותו ובאמון הציבור.
 בנוסף, ציין השופט כי החזרת כספי השוחד אינה מעידה בהכרח על חרטה, אלא משקפת את כישלון המהלך לאחר שהעמותה לא זכתה. בתוך כך, נקבע כי מתחם הענישה בעבירות מסוג זה נע בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל, וכי העונש שנגזר - 18 חודשים, מצוי בחלקו התחתון של המתחם, בין היתר בשל הודאתו של הנאשם, עברו הנקי ונסיבותיו האישיות, לצד הצורך בהרתעת עובדי ציבור.

 השופט מיכאל קרשן סיכם ופסק:  "אינני סבור כי במקרה דנן ישנה הצדקה לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם לצרכי שיקום הנאשם, וההגנה אף לא בקשה כי כך ייעשה. בכל מקרה, סבורני כי חומרת מעשי הנאשם אינה יכולה להלום חריגה שכזו.

מקובלת עליי עמדת ההגנה כי עקרונית מן הראוי לגזור על הנאשם עונש בתחתית מתחם העונש ההולם. כך בראש ובראשונה משום העובדה כי השכיל להודות בפתח ההליך, לאחר הליך גישור ומבלי שנשמעה פרשת הוכחות. כך גם משום עברו הנקי, זכויותיו הרבות כפי שתוארו בידי עדי ההגנה ובאו לידי ביטוי במסמכים שהוגשו, החרטה שהביע והפגיעה של העונש בו ובבני משפחתו הסמוכים על שולחנו.

עם זאת, יש מקום במסגרת שיקולי הענישה במקרה זה לתת ביטוי מסוים גם לשיקול הרתעת הרבים בדגש על הרתעת עובדי הציבור, אשר כפי שנקבע בהלכת בניזרי, תופס מקום משמעותי בעבירת לקיחת השוחד.

 במכלול השיקולים מצאתי לגזור על הנאשם עונש עיקרי של 18 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה 70,000 ,₪ וזאת גם בשים לב למצבו הכלכלי הנטען של הנאשם אף כי בעניין זה לא הוצגו ראיות)

שקלתי את כלל השיקולים ומצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 א. מאסר בפועל בן 18 חודשים
ב. מאסר על-תנאי בן 6 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירה לפי פרק ט סימן ד לחוק
 ג. קנס בסך 70,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם ב35- תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל ביום 1.8.2026 ובכל 1 בחודש שלאחריו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום."

עורכי הדין שטיפלו בתיק מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מסרו:
"מדובר בעובד ציבור בכיר שבחר, לאורך תקופה, להעמיד עצמו במערכת יחסים פסולה עם גורם שהציע לו שוחד, ובסופו של דבר קיבל את הכספים ופעל לקידום אינטרסים זרים במסגרת תפקידו, תוך שהוא אף פועל לערב עובד ציבור נוסף במעשים. מעשים אלה פוגעים פגיעה ממשית באמון הציבור ובתקינות הליכי המכרזים, והדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בהתקשרויות הנוגעות למסגרות טיפול בפעוטות. פרקליטות המדינה תמשיך לפעול בנחישות נגד עבירות שחיתות שלטונית, תוך מתן משקל משמעותי לשיקולי הרתעה".