דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

חדשות בפתח תקווה

מידע אקטואלי על כל מה שמתרחש במלאבס, העיר הישנה ובפתח תקוה העיר החדשה.

"איך אמא קוברת את הבת שלה שהיא כל כך אוהבת? נוחי לך, מלאכית ורודה שלי".

אלפים רבים ליוו את ענבר הימן ז"ל מפתח תקווה, אמנית מוכשרת, בצילום, במוזיקה ובציורי קיר. אביה חיים ספד לה: "אף אחד לא הזהיר אותנו שנקבל מתנה יקרה כמוך וזה יהיה רק ל-27 שנים. התגייסת לקרקל כלוחמת וכמפקדת. הלב הגדול שלך בא מתוך עוצמה ונחישות ולא מתוך חולשה. מילאת את העולם ביצירות שלך וצבעת את העולם בוורוד".

פורסם בתאריך:    נכתב על ידי: אסף פרידור


אלפים ליוו היום (חמישי) למנוחות את ענבר הימן ז"ל בדרכה האחרונה, חלקו לה כבוד אחרון והפגינו תמיכה במשפחה. מסע הלוויה החל בראשון לציון והמשיך עד לבית עלמין ירקון.



תושבים רבים עמדו בצידי הדרך עם דגלי ישראל, חלקם  נשאו דגלי ישראל עם סמל החטופים, חלקם הגיעו בבגדים ורודים לבקשת המשפחה. כולם לקחו חלק במסע הלוויה העצוב.





כזכור, ענבר הימן רק בת 27 נחטפה ממסיבת הנובה ברעים ונרצחה בשבי על ידי מחבלי החמאס הנתעבים.  כפי שדיווחנו, גופתה של ענבר הוחזרה לארץ וזוהתה אתמול.

בלוויה שהתקיימה בבית עלמין ירקון, יפעת, אמה של ענבר, ספדה לה: "לא האמנתי, יפה שלי, שאחרי שנתיים בסוף תחזרי אלינו. חיכינו חודש ועוד חודש, עסקה ועוד עסקה, ובסוף באת. כי את האחרונה. בגלל שאת אישיות שעוזרת לכולם, שפשוט חיכית שכל אנשי הנובה יבואו, ואת בסוף היית האחרונה. יפה שלי, יפה שלי, מההיריון שלי ידעתי שאקרא לך ענבר. אבן חן יקרה שלי, איך אמא נפרדת מהבת שלה אחרי שגידלה אותה 27 שנה? איך מגדלים ילדה כזאת מוארת ויפה שעוזרת לכולם ותמיד שמה את עצמה בסוף?

"גם לי עזרת ותמיד אמרת לי, 'אמא, תעשי תמיד מה שטוב לך. את הכי יפה בעולם'. היינו יושבות לקפה, עם פלאפונים בצד, ואת אמרת לי שזה 'זמן אמא'. סיפרנו את הסודות הכמוסים האחת לשנייה. את הבת שלי וגם החברה הכי טובה שלי, ובזכותך השלמתי עם אחיך ואנחנו בקשר הכי טוב בעולם. את האנרגיות את העברת לנו. אין אחד שלא פוגש אותך ולא נגעת לו בלב, וזה אומרים כולם לי".

"איך אמא קוברת את הבת שלה שהיא כל כך אוהבת, ילדת צבע ואהבה, שתמיד ראתה את הטוב שבאדם ושהיו לה חברים מכל הסוגים? איך ילדה כזאת טהורה וזכה נשארה רק 27 שנה? נדרתי נדר יפה שלי, מ-7 באוקטובר, שתחזרי הביתה. עכשיו, אחרי שנתיים ארורות, שבת אלינו הביתה, ואני אוכל סוף סוף לנשק את הארון שלך ולהיפרד ממך, אפילו שאני לא מעכלת שאת כאן".

"נוחי לך, מלאכית ורודה שלי, אני מבטיחה לך שלא נשכח אותך אף פעם, ותמיד תהיי בזכרונותינו כשנראה שקיעה ורודה. אני מבטיחה לך שתהיה לך מצבה ורודה, כמו שהבטחתי, שאוכל לדבר איתך ולשים לך נר ופרח. אוהבת אותך תמיד ולתמיד, אמא".

לאחר מכן, האב חיים הימן ספד לבתו: "איך אבא אמור להספיד את הילדה שלו? זה הרי נוגד את הטבע. ילדים קוברים את ההורים שלהם, ולא להפך. איך אני יכול להיפרד כשאני מרגיש אותך, כאילו שאת בחיים. תודה על המתנה היקרה שהשארת לי על כך שאת חיה בתוכי. היית ילדה של נתינה אינסופית. ילדה של חופש, טבע, אור ואהבה. אני זוכר את הטיולים בכל שבת, את הנופשים לאילת עם אמא ועידו, כשהיינו רוכבים באופניים בפרדסים מאחורי הבית. אני זוכר שהייתי עושה לך קוקיות בשיער ולוקח אותך לגן. את הצחוק המתגלגל שלך, את החיבוק החזק שלך. אני זוכר כל רגע, ילדה יפה שלי.

"אף אחד לא הזהיר אותנו שנקבל מתנה יקרה כמוך וזה יהיה רק ל-27 שנים", המשיך. "אילו רק ידעתי, הייתי מנצל כל רגע וכל שנייה איתך. גם כשהתגייסת בחרת לעשות שירות משמעותי כלוחמת, ולמרות שאמא ואני פחדנו עלייך וניסנו לשכנע אותך לעשות תפקידים אחרים, אבל את בדרכך ובנחישות שלך הצלחת לשכנע אותנו והתגייסת לקרקל כלוחמת וכמפקדת. הלב הגדול שלך בא מתוך עוצמה ונחישות ולא מתוך חולשה. מילאת את העולם ביצירות שלך וצבעת את העולם בוורוד.

"ילדה שלי, אני מצטער כל כך שלא הייתי שם בשבילך כדי להציל אותך. סליחה שלקח לנו כל כך הרבה זמן להשיב אותך. תודה על כל מה שהיית בשבילנו. אני רוצה להגיד תודה לחיילים האמיצים ולעם ישראל שהיה איתנו, בלעדיהם לא היינו מצליחים להשיב אותך לארץ שכל כך אהבת. במשך שנתיים נאבקנו להשבתך, התפללנו וקיווינו. היית האחרונה שחזרת מבין הנשים והחטופה האחרונה שהושבה מהנובה. כך היית, תמיד דאגת לכולם לפני שדאגת לעצמך. אני כל כך אוהב אותך ילדה שלי, לא נשכח ולא נסלח".




"איך אמא קוברת את הבת - חדשות בפתח תקווה

נכתב על ידי

אסף פרידור

B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.

[email protected]

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: