מנהלת הביה"ס שבו למדה ענבר הימן ז"ל פנתה למשטרה להעביר מפגין שאחז בשלט "שמאלנים בוגדים" - צפו
הרצחת וגם ירשת? טענות על המיקום שבו שרי הממשלה קיימו את הטקס במוצ"ש בפתח תקווה.
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
מאות רבות השתתפו במוצ"ש האחרון בהפגנה ברחוב הפורצים בעיר לאחר שקיבלו מידע מוקדם שבמקום תתקיים הרמת כוסית של שרי הממשלה.
המפגינים המתינו משני צדי הרחוב וקראו קריאות נגד הממשלה ובעד החזרת החטופים.
המשטרה נכחה במקום עם כוחות גדולים ופרשים.
נרשמו מספר עימותים בין המשטרה למפגינים, בהם נעצרה מפגינה בת 40.
שרי הממשלה התכנסו להרמת כוסית לשנה החדשה במתנ"ס ורבר.
במהלך ההפגנה שרית קיצוני מנהלת בית הספר חטיבת אחד העם ורבר (בית ספר שנסגר) שבו למדה ענבר היימן ז"ל, שנרצחה ונחטפה לעזה וגופתה מוחזקת ע"י החמאס, דיברה במגפון ופנתה למשטרה בטענה שאפשרו לאדם שנשא שלט "שמאלנים בוגדים" להיכנס למתנ"ס.
צילום סרטון: לירי בורק שביט
קיצוני אמרה: "איך יכול להיות שמפגין של הצד השני נמצא בצד אחד של הגדר ואני מהצד השני. לא מבינה, יש כאן אפליה.
אני באתי כדי להזכיר לכולם שקוראים לה ענבר הימן היא למדה פה בורבר, אצלנו בשכונה. זו הילדה שלנו, היא נרצחה בעזה ולא החזרתם את הגופה שלה. אני לא מאשימה אתכם המשטרה, אני מאשימה רק את הממשלה שלא מחזירה לי את התלמידה.
כן אני הייתי המנהלת שלה, אבל המפגין שנמצא מולי מטנף עלי.
שיבוא הקצין ויעביר אותו בבקשה לצד של המפגינים. לא יכול להיות שיש פה שני מפגינים".
שוחחנו עם קיצוני: שלום שרית, ראינו את הסרטון שבו דיברת במגפון בהפגנה.
"אני לא הייתי מודעת לכך שאני מצולמת. זה פשוט מאד הכעיס אותי. קשה להכעיס אותי והצליחו להכעיס אותי עד הסוף".
"לכאן אתה באים, לשכונה שבה היא גדלה ולמדה? זה ממש אצבע בעין".
את היית המנהלת של ענבר הימן ז"ל?
"17 שנה ניהלתי את חטיבת הביניים אחד העם ורבר בשכונת רמת ורבר גם אחיה למד בביה"ס לפניה וענבר הייתה תלמידה שלי 3 שנים.
זה נשמע מוזר, אבל חלק גדול מאנשי החינוך, ממש לא רק אני, מתייחסים לילדים שהופקדו בידיים שלנו שלוש שנים קצת כמו אל משפחה, השמחה הגדולה לראות אותם מצליחים.
כל תלמיד שמספר מה הוא עושה בחיים, שאתה פוגש, אתה ממש מרגיש גאווה על מה שהפכו להיות.. זה מעבר למקום שהייתה תלמידה בבית ספר. זה פרק בחיים. חטיבת ביניים זה גיל ההתבגרות וכשהם הולכים לתיכון הם כבר אנשים מגובים, חלק גדול מהעיצוב קורה.
כל עוד החטיבה הייתה, זה היה בית ספר בוטיק, אנחנו הכרנו כל ילד בשם. בשיא זו הייתה חטיבה של 750 איש".
ספרי לנו על ההפגנה?
"אנחנו עמדנו שם, השטח שלפני הגדר שאנחנו עומדים מאחוריה הוא שטח סטרילי, אתם תעמדו מרחוק ותביעו מחאתכם. כלומר, מחאה לא תתקיים מעבר לגדר בשטח הסטרילי.
עמדתי עם דגל ישראל עם הסימן של החטופים והתמונה של ענבר. אתה מבין שענבר למדה שלוש שנים מחייה במרחק של מאה מטר שם, מאד לא היה נוח רגשית עם המקום הזה של "הרצחת וגם ירשת".
לכאן אתה באים, לשכונה שבה היא גדלה ולמדה? זה ממש אצבע בעין, לא עושים דברים כאלו, זה גועל נפש.
אביבה בכר הסגנית שלי שגם הפגינה שם, אתה תראה אותה בכל הפגנה עם החולצה הורודה. כי זו החולצה של פינק – שזה היה הכינוי של ענבר שהייתה כבר אמנית. היא הייתה מסתובבת עם מצלמה כל הזמן. בכיתה ט' תיעדה את כל המחזור שלה.
מכל המקומות שיכלו לקיים את הטקס הזה, זה גועל נפש לבוא ולקיים את האירוע הזה דווקא במקום הזה, בשכונה שבה נמצא הבית ספר, הצוות.
בפסיכולוגיה יש את המושג שנקרא מעגלי פגיעה. כל פעם שקורה אירוע, תמיד הלכנו למפות את המעגלים, מי אלו שנפגעו וצריך להתייחס גם אליהם.
יש טעות שסבורים שמעגלי פגיעה הם המשפחה והחברים בלבד.
זה אנשי החינוך, האנשים שמכירים מהכיתה ומהשכבה.
המצב הערכי הנוראי הזה פוגע בנו בסולידריות, אנחנו חלק ממעגלי הגיעה ועובדה שאתה רואה שגם אביבה וגם אני מתייצבות בהפגנות כל הזמן, ואנחנו חלק ממעגלי הפגיה, אנחנו לא נזק אגבי.
להפגנה במוצ"ש הגיעו גם אנשים שהגיעו כדי להתנצח, בהם גם תלמידים שלי, ניהלתי שיחות עם תשעה תלמידים וגם עם אחד מהם שגם הגיע עם רמקול גדול כדי להשמיע את השיר של ראש הממשלה. אמרתי לו: אם יקרה לך משהו אני רוצה להאמין שיהיה לי את הכוחות לעמוד, לזעוק ולהציל אותך כמו שאני רוצה שיצילו אותה. ואכפת לי ממך וממנה ואיזה כיף לך שהיית בבית ספר שלצוות כל כך אכפת מהתלמידים הרבה אחרי שהם מסיימים את הלימודים. והצלחתי לדבר על ליבו אני מקווה.
היו שם שוטרים שהיו שם כל הערב ושאלו אותי אם זה שהייתי בתפקיד, אם היית מנהלת של החטיבה גם היית מגיעה להפגנה, אמרתי לו שאני מניחה שכן כי הערך של סולדיריות, אכפתיות וחיי אדם, תמיד היו סיסמאות של משרד החינוך של האחר הוא אני, סיסמאות זה יופי ועכשיו הגיע הזמן גם להתנהג, לא רק לזרוק סיסמאות".
מהיכן הגיע המפגין עם השלט "שמאלנים בוגדים"?
את יכולה לספר לנו על הסיטואציה עם המפגין שנשא את השלט "שמאלנים בוגדים".
"אני שואלת את עצמי: הוא שר? הוא שוטר? הוא מפגין? כן, שיהיה בצד של המפגינים, מה זה האיפה ואיפה?
אתה מפגין תעמוד באזור הנכון.
הוא עומד בין השוטרים ואף אחד מהם לא רואה בעייתיות מכך שמפגין עובד בשטח הסטרילי ולא עם המפגינים. אז אני ביקשתי שיבוא קצין וראיתי קצין ולכן לקחתי את המגפון וקראתי לקצין שיבוא לעשות סדר. אני מצטערת ובכיתה ט' מלמדים דמוקרטיה, חופש ביטוי ושוויון ואזרחות. זכותו לזהם את השיח ולגדף את המפגינים, אבל יש שוויון ביני לבינו. בדיוק כמו שזכותי לצעוק את זה שלא תשכחי את הילדה הזו, כמעט שנתיים בעזה ונמשיך להראות לכם את השלטים של כל החטופים.
השוטרים לא יכולים להחזיר לנו את החטופים, הם לא אחראים לזה, הם כן אחראים שכל המפגינים יקבלו יחס שווה. הוא לא יקבל מהם יחס מיוחד.
אני שם כדי לשמור על מי שהייתה התלמידה שלי במודעות, שלא ייהנו רק מכוסות יין ומהרמת הכוסית, שלא יעזו לא לזכור אותה".
קיבלת תגובות למה שאמרת במגפון?
"הקצין התעלם והמפגין קיפל את השלט.
לא ברור גם למה הוא קילל אותנו, את אלו שמזכירים את החטופים?"
לסיום, קיצוני הוסיפה שיש הרבה דברים חשובים ומדאיגים שצריך לשנות במדינה, אך מה שהכי דחוף זה להחזיר את החטופים.
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות