מתנדבי "עזר מציון" במענה רפואי סביב השעון
שעת חירום בפתח תקוה
פורסם בתאריך:
פגיעת הטיל האיראני בפתח תקוה הכניסה רבים להלם. מעבר לנפגעים בבניין עצמו ובסביבתו, יצר המטח אפקט לוואי של חרדה ודאגה בקרב רבים מתושבי העיר, שעמדו נבוכים מול סיטואציה לא מוכרת וגדולה על מידותיהם.
אלא שאת "עזר מציון" סניף פתח תקוה – תפסה הנפילה מתוך מוכנות שיא והיערכות.
כבר עם פריצת מבצע "עם כלביא" נערך הסניף להקמת קבוצת מתנדבי חירום, שיוקפצו במידת הצורך לחדרי המיון בעיר. לצידה, פעל צוות הסניף מול הנהלות בתי החולים להציע את סיוע הארגון ומתנדביו לתיאום וחלוקת תפקידים מוגדרת.
ואכן, עם הגיע הידיעה על נפילת הטיל בעיר – הוכיחה ההיערכות את עצמה. מתנדבי החירום הופעלו מיידית, ויחד עם צוות הסניף נתנו מענה לפצועים ולבני משפחותיהם, בליווי, תמיכה והיסעים לבתי החולים. בבתי החולים עצמם שהוצפו במבקרים, תוגברו עגלות הקפיטריה וחלוקות המזון לאורך היום, וחולקו באהבה ובמסירות כמיטב המסורת של הארגון.
רמת ההיערכות הייתה כה מדויקת, עד שהנהלת בית החולים שניידר מצידה פנתה ישירות לארגון בבקשה לגייס ציוד חיוני כגון מוצצים, סלקלים, כפכפים, מטענים, בגדים בסיסיים ועוד. המתנדבים נרתמו במהירות, אספו את הציוד הנדרש, והוא חולק בשיתוף פעולה עם אחיות המלר"ד. לבקשת ההנהלה – גם מנות אוכל חם סופקו במשך כל שעות היום עבור משפחות הפצועים, כאשר מתנדבות הסניף אף עברו בין המחלקות וחילקו לילדים משחקים, חוברות ציור וחוויה ואמצעי בילוי נוספים.
אף בבית החולים בלינסון, פועלים באופן קבוע מתנדבים שהוכשרו במיוחד לשעת חירום – כבר מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם הגעת הפצועים מנפילת הטיל, שולבו המתנדבים בצוותי המלר"ד, קיבלו את הבאים ואת הפצועים, הפעילו קפיטריות מאולתרות עם פינוקים מחממי לב, והגישו סיוע שוטף לפי הצורך.
הפעילות של הסניף התרחבה גם מעבר לכתלי בית החולים. אגף הסיעוד בסניף לקח על עצמו מעקב אישי אחר קשישים שעלולים להיפגע מאוירת המלחמה והשלכותיה, פנה אליהם טלפונית, ובחן צרכים שעלו מהשטח – עם הפעלת צוותים שידאגו לכל פרט. בהתאם למיפוי הצרכים והדרישות, ביצעו אנשי הסניף משימות של הסעת קשישים וחולים לטיפולים רפואיים חשובים, ושינוע תרופות עבור קשישים מוגבלי תנועה, תוך מסירות ורגישות לכל פנייה. כל זאת – מבלי לפגוע בפעילות השוטפת והחשובה של הסניף, שנמשכת כסדרה.
וכך מסכם נפתלי פרנקל – מנהל סניף פתח תקווה בעזר מציון, את הימים האחרונים והמאתגרים: "אנו מתפללים שלא נבוא לידי שעות חירום, אך כשהן מתרגשות וצצות, חובתנו להיות שם. היכולת שלנו לעזור לחולים ולבני משפחותיהם" מטעים פרנקל, "היא אך ורק בזכות המתנדבים המדהימים שלנו. כל מי שרוח ההתנדבות פועמת בליבו – מוזמן לפנות אלינו, להטות כתף ולהגיש יד תומכת".
תגובות