"איבדתי את חיי, ברונה הייתה הכל עבורי ועבור פלוריקה"
אמה ואחותה של ברונה ולאנו פונטס ז"ל עולה חדשה מברזיל, תלמידת ברנר, מתאבלות וכואבות את האובדן הנורא. שיחה מרתקת ומרגשת עם רוזה ופלוריקה (בתמונה בצד שמאל).
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
אירוע עצוב ומרגש התקיים ביום שני האחרון בבית עלמין ירקון, אירוע אזכרה במלאות שנה לפטירתה של ברונה ולאנו פונטס ז"ל שנרצחה במסיבת הטבע ברעים.
רוזה אמה של ברונה ופלוריקה אחותה היחידה של ברונה, גרות בריו שבברזיל ולא יכלו להגיע לאזכרה, בשל ביטולי הטיסות של החברות הזרות.
האזכרה נערכה בהשתתפות ראש העירייה רמי גרינברג, סגנו צדוק בן משה, הרב דורון רב הקהילה הברזילאית, חברותיה ואנשים שמכירים ותומכים בפלוריקה, החברות והחברים של ברונה מהתיכון, מהצבא, מהאוניברסיטה, מהעבודה וחברות ילדות מברזיל שגם הן עלו לארץ.
פלוריקה צפתה באזכרה בוטסאפ בשידור חי וסיפרה על ברונה.
הרב דיבר על ההלוויה ההמונית.
החברות סיפרו כמה נפלאה ברונה הייתה.
ברזיל על הקו: שיחה מרתקת עם אמה ואחותה של ברונה
לפני כשנה, בתאריך 11/10/2023 דיווחנו על הסיפור הטראגי של ברונה ולאנו פונטס ז"ל. בצעירותה, ברונה עלתה ארצה מברזיל וגדלה והתחנכה בשכונת עין גנים בעיר.
רוזה, אמא של ברונה ז"ל ואחותה גרות היום בריו דה ז׳ניירו בברזיל.
בעבר רוזה גרה ברחוב עין גנים ופלוריקה ברחוב חפץ חיים.
"איבדתי את חיי"
שוחחנו עם פלוריקה ועם רוזה בפורטוגזית ומעט עברית ואנגלית, ניכר שכמו לברונה, גם ניחנות בטוב לב.
רוזה: "שמי רוזה, אני אמא של ברונה, הבט, יש לי רק דבר אחד להגיד לעולם שאנחנו עולות חדשות, לא נולדנו בישראל, עשיתי עלייה מכיוון שחשבתי שאני עושה דבר טוב עבורי ועבור בנותיי.ותראה מה קרה.
תדמיין איך אני חיה כל יום, כמובן שהמחבלים נוראיים, איך אני יודעת בקצה לבי שיש אדם ששמו בנימין נתניהו שבאופן מוחלט, הוא לא עשה כלום כשהוא ידע ארבעה ימים לפני ה-7/10 שמשהו מסוכן מאד הולך לקרות בישראל, אז איבדתי גם את חיי, לא רק את בתי. היום אני בברזיל, ההורים שלי מרומניה, אבל נולדתי בריו.
לצערי הרב, אני נאלצת לעזוב את ישראל, מאחר ואני לא יכולה לחיות בישראל בגלל בנימין נתניהו ובאופן עקרוני, איבדתי את חיי, את היהלום שלי, את חיי, ברונה הייתה הכל עבורי ועבור פלוריקה.
אני יודעת את ההבדל בין העם בישראל לנתניהו.
יש לי חברות מאד טובות בישראל.
איפה היה נתניהו ב-7/10 בבית הגדול שלו בקיסריה?
מבחינתי ברונה, כמו שאמרתי לך, היא הייתה יהלום שענדתי, אני לא יכולה להסביר לך מה ברונה הייתי בשבילי ועד ככה היא הייתה טהורה, תמימה, היא הייתה אהובה כולם בריו אהבו את ברונה.
אני מסתובבת בריו עם משקפי שמש ואני לא רוצה שייגשו אלי אנשים ויגידו לי שהם מאד מצטערים על ברונה.
אני אוהבת את האנשים בישראל, אני לא מבינה למה העם בישראל מאפשרים לאדם הזה להמשיך כראש ממשלה, זו דעתי. הייתי אדם מאד שמח, הייתה לי עבודה טובה מאד בישראל והיום אני חיה את חיי וזה קשה אבל ברוך השם פלוריקה איתי ויש לי את הקהילה היהודית כמובן, אם אני זקוקה לעזרה גם הם נמצאים בשבילי".
שלום פלוריקה, מה שלומך? איך את מרגישה?
"שלום אסף, אני יותר טוב אבל כואב לי, כואב מאוד לאמא".
הצטערתי מאד כשנודע לי על אחותך, מאוד עצוב, זה מקרה טרגי ומאוד קשה.
ממה שראיתי ושמעתי היא הייתה בן אדם נפלא, נשמח שתספרי לנו עליה.
"היא תמיד הייתה מקסימה, קשובה. אני מתגעגעת מאוד לאחותי הקטנה.
הגעתי לריו ליום ההולדת של ברונה, היא נולדה ב-26 בספטמבר 1999. מתנה למשפחה הקטנה שלנו.
היא הגיעה מהעלייה לבאר שבע עם אמא שלי ומיד לאחר מכן נסעו לפתח תקווה. למדה בברנר בפתח תקווה. היא תמיד הייתה בתנועה ועשה משהו חדש. למדה סוציולוגיה ותקשורת באוניברסיטת תל אביב
היא למדה עברית בזמן קצר מאוד, עד כדי כך שעברה את הבחינה של הצבא ושימשה מדריכה בבסיס הטנקים.
אמא שלי לא רצתה שהיא תלך לבסיס כל כך רחוק, אז אמרתי לה: תשרתי בבסיס בתל אביב, כדי שתוכלי לישון בבית.
אחרי הצבא ברונה הסתובבה באמריקה הלטינית כמקובל אחרי הצבא.
העבודה האחרונה שלה הייתה במסעדת אובן קובאן בתל אביב כמלצרית, היא חסכה כסף לטייל, להתלבש טוב, לאכול במסעדות טובות, ללכת לים, לצאת, להשתעשע עם חברים ולגור בתל אביב, היא רצתה מאוד לגור בת"א ונהנתה מהחוויה הזו של שיתוף דירה עם צעירים אחרים".
ברונה גם עבדה בשלוש חנויות ובמסעדה בקניון אבנת (הקניון הגדול)":.
איך את מתמודדת עם מה שקרה? ממה ששמעתי, את חזקה מאד באופייך.
"אני חזקה אני חושבת... גם אמא שלי. אני לא חושבת שמישהו יכול להבין אותנו, זה הכאב שלי. אני יודע מתי אני בוכה לבד".
צר לי לשמוע, אכן אף אחד לא יכול להבין מה את ואמך עוברים, זה כאב חזק שחודר ללב, זה אובדן שמותיר חלל עצום. בכל מקרה, חשוב לי להגיד שאת לא לבד, יש לך אנשים בוועד של שכונת עין גנים ובכלל תושבים בפ"ת שמכירים אותך והכירו את ברונה וכעת את גם מכירה אותי... כל עם ישראל איתך.
"כן. עם ישראל איתי כל הזמן. שולה ודני (מוועד עין גנים) ומשפחתה הם מתנה נהדרת".
מתי ראית אותה בפעם האחרונה? מתי דיברת איתה בפעם האחרונה?
"הפעם האחרונה שראיתי אותה הייתה ביום ההולדת שלה, 26 בספטמבר 2023. ודיברתי איתה בפעם האחרונה יום לפני המסיבה.
אני זוכרת את הפעם האחרונה שדיברנו בטלפון והיא הייתה רגועה וכל כך מתוקה. הייתי מרוצה מהעבודה החדשה שלי. ביקשתי את עזרתה בגלל העברית".
איך ברונה הרגישה לגבי פתח תקווה? האנשים בפתח תקווה ובישראל?
"ברונה אהבה את ישראל, היא אהבה לחיות בישראל, היא גדלה כישראלית, התאקלמה מהר מאוד, רכשה הרבה חברים. היא נעדרה מפתח תקווה במשך שנתיים בגלל הצבא. השלב הזה היה מאוד קשה לי ולאמי".
מתי בפעם האחרונה את היית בישראל ומה עשית בישראל?
"אני גרה בישראל, בפתח תקווה, אבל באתי לבקר את אמא שלי ולא רציתי להישאר שם ב-יום ההולדת של ברונה או ב- 7 באוקטובר.
הטיסה שלי בוטלה ואחזור לעבודה עם ילדים וגן החיות של פתח תקווה, אני מתנדבת עם החיות, אני אחזור בדצמבר לישראל".
לסיום, מה היית רוצה להגיד לתושבי פתח תקווה, העיר בה גדלה והתחנכה ברונה?
"אני מודה לכל תושבי פתח תקווה וישראל שקיבלו את פנינו. אני מודה לכולם על היותם איתנו כל הזמן בתקופה שבה צונאמי הגיע לחיינו.
אני מאחלת לחיים בפתח תקווה ובכל ישראל ושכל עם ישראל יהיה שמח. כדורגל, סמבה, בירה וחברים זה עוזר".
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות