סיפור אהבה מד(ה)ים: שקד וטל מפתח תקווה הכירו בצה"ל ובקרוב יינשאו
סיפור אהבה בצבא ורוומנטיקה פתח תקוואית במיטבה. שווה קריאה.
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
על פניו, השירות הצבאי האינטנסיבי, הקשה ולעיתים תוך סיכון חיים, הוא לא הסביבה והתפאורה שהיינו חושבים עליה כמתאימה להיכרות לזוגיות.
אהבה, רומנטיקה ובניית זוגיות וצבא נראה כשני דברים שחיים בהתנגשות.
הסיפור של טל ושקד מראה כי לא כך הדבר וממחיש את עוצמתה של האהבה, עוצמה חזקה יותר מכל צבא במזרח התיכון.
רס״ל (מיל׳) שקד וסרן (מיל׳) - טלהכירו כששירתו יחד בחטמ״ר 300. טל שירת כקצין רפואה בחטיבה, ושקד כמ״מ שו״ב.
שלוש שנים לאחר שהכירו, מעט לפני השחרור, שקד וטל התחילו לצאת. שקד הייתה אמורה לטוס לטיול הגדול, וטל היה אמור לנסוע להתחיל את הלימודים באיטליה.
אחרי שבועיים בלעדיו, היא החליטה שהיא חוזרת לארץ.
מאז עברו השנים והשניים החליטו לטוס לאיטליה ללמוד רפואה. כיום הם בשנה הרביעית ללימודים, בחופשת סימסטר, אותה בחרו להעביר בשירות מילואים באגף הרפואה באוגדה 146, בגיזרה בה הכירו.
כיום הם מאורסים, ועתידים להתחתן בספטמבר הקרוב.
שוחחנו עם הזוג המאושר, בימים טרופים וקשים אלו, סיפור כזה, זה בדיוק מה שאנו זקוקים לו:
היי טל ושקד, קודם כל מזל טוב.
כמו כל סיפור טוב, נתחיל מההתחלה, איך היכרתם?
טל: "במהלך שירותינו הצבאי דרכינו הצטלבו לראשונה באוגדה 91 בה ביצענו שנינו תפקידי קבע בשירות הצבאי אך לא הייתה בינינו היכרות מיוחדת או חברות. עם השנים נפגשנו בשנית בחטמ"ר 300 שם שקד שירתה כמפקדת מחלקת השו"ב ואני כקצין רפואה חטיבתי. במהלך השירות בחטמ"ר 300 התחלתי עם שקד מספר פעמים עד שנעתרה לבקשתי לצאת לדייט ומאז לא נפרדו דרכינו".
מי התחיל עם מי?
שקד: "במהלך השירות בחטיבה טל ניסה מספר פעמים לשכנע אותי לצאת איתו ורק לאחר הפעם השלישית השתכנעתי והסכמתי לתת צ'אנס, מאז אנחנו ביחד".
מתי ידעתם שזה זה?
טל: "5 חודשים לאחר הדייט הראשון שלנו השתחררנו והתחלנו תהליך הכנה ללימודי רפואה באיטליה ולאחר מכן עברנו לגור יחד באיטליה ועמוק בלב כבר ידענו שזה
איך הייתה הצעת הנישואין?
טל: "לכבוד יום הולדת 28 של שקד טסנו לפריז, יום לפני יום ההולדת נסענו לדיסנילנד ושם מול הטירה הוורודה כרעתי ברך וביקשתי את ידה של שקד שכמובן הסכימה".
האם אתם חושבים שצה"ל זה מקום טוב למציאת זוגיות? האם אתם יודעים על מקרים נוספים של זוגות שהכירו בצה"ל?
שקד: "בעינינו צה"ל זה מקום נהדר למצוא בו זוגיות מפני שמפגשים עם אנשים מגוונים ושונים ממך בשילוב עם החוויות הייחודיות שעוברים ביחד, האינטנסיביות והמרחק מהבית ומהסביבה המוכרת שלך יוצרים קשרים מיוחדים בין אנשים אשר מתפתחים עם הזמן לאהבה גדולה. רבים מחברינו משירות הקבע וגם הסדיר מצאו זוגיות בצבא אשר התפתחה לנישואים והקמת בית".
עד כמה אתם מרגישים שהשירות המשותף תרם לקשר שלכם?
שקד: "במהלך השירות חווינו כמובן קשיים שנובעים מחיכוכי עבודה כאלה ואחרים, עומס ולחץ שמאפיינים סביבת עבודה צבאית אך מכל קושי ידענו לקום ולהתחזק ולהעצים את הקשר שלנו. אני חושבת שעצם זה שהעברנו שנים רבות מחיינו הצבאיים באותם מקומות, התמודדנו עם אותם אתגרים וחווינו את אותן הסלמות ורגיעות בגזרה תרם וחיזק את הקשר שלנו והביא לכך שיש לנו עוד משהו משותף שאותו אנחנו חולקים".
האם ישנם חסרונות בכך ששניכם משרתים יחד (ובמילואים)? אולי כשאתם מגיעים הבייתה כבר נמאס לכם זה מזו?
טל: "השירות המשותף הוא מעצים ומחזק את הזוגיות אך יכול להוביל לחיכוכים עקב עבודה משותפת ואינטנסיבית תחת לחץ. אנחנו לומדים ביחד רוב שעות היום ונמצאים ביחד רוב שעות היום אך עם זאת חשוב לנו מאוד לשמור כל אחד על תחביבים משלו, מפגשים חברתיים במעגלים שונים וזמן לבד לכול אחד".
אהבה פורצת גבולות
האם הייתם במצבים מסכנים חיים?
שקד: ״את כל שירותינו הצבאי ביצענו בגבולות השונים של מדינת ישראל, את רובו בגבול עם לבנון. כחלק מהשירות בגזרה כזאת אתה מודע באופן יומיומי לאופציה שבה יכולה לקרות הסלמה והמצב באזור יתחמם. במהלך השירות חווינו מספר מצבים מבצעיים בגזרה כגון המבצע למציאת והשמדת המנהרות בגבולה הצפוני של מדינת ישראל.
איך הולך ביחד זוגיות - צבא והתקופה הקשה הזו?
שקד: "אני חושבת שכמו לכולם התקופה האחרונה והמצב במדינה הוא מורכב ומשפיע מאוד על החיים האישיים. אנחנו משתדלים להתעסק בטוב, לחשוב באופטימיות ולהאמין שיגיעו ימים טובים יותר לכולם. המדינה חשובה לנו מאוד ולכן למרות שמרכז חיינו מתנהל באיטליה בחרנו להגיע לארץ ולהעביר את חופשת הקיץ שלנו בשירות המילואים מכיוון שאנחנו מאמינים שכול אחד צריך לקחת חלק במאמץ לשמירה על מדינת ישראל כי באמת אין לנו ארץ אחרת".
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות