הילד האופטימי מאסון הבונים שמחייך לסרטן
מאת: אלי חליפה.
פורסם בתאריך:
החיוך של אייל צוקרמן והאופטימיות שבו מעניקה לסובבים אותו המון אנרגיות אותן הוא מעודד במחלקה האונקולוגית. כילד שגדל בפתח תקווה, חווה כיצד חבריו הטובים נהרגו באסון צומת הבונים כשרכבת התנגשה באוטובוס באירוע שהרעיד את העיר.
צוקרמן לא שקע ביגון ולא דכאון, אלא פעל למען זכרם, בקיום צעדות במשך ארבע שנים, מפגשי מחזור פעם בעשור, בגיל 40 /50 יחד עם הצוות הוראה והתמדה להגיע לאזכרות בבית עלמין, לא שוכח והמשיך את חייו עם החיוך הנצחי על פניו. הוא בגר, נשא לאישה את גלית, והקים משפחה ובעקבות אשתו עבר לגור במושב ניר ישראל. יש להם שני ילדים, שקד ועדי חיילים, הבן במתפ"ש והבת תצפיתנית בעזה.
לפני שנתיים וחצי התבשר כי לקה בסרטן שנתן גרורותיו בגופו. הוא מגיע לטיפולים בבית החולים "אסותא" באשדוד ושם הוא מיד פונה לחולים והחולות, שואל ומתעניין ובחיוך שלו מעודד את כולם לפני שהוא נכנס בעצמו לטיפול. "אתמול התמודדתי עם כאבי תופת בגב", הוא מסביר לי ועדיין בחיוך. "אתה מספר את זה כאילו שהיה לך עיסוי", אני לא מבין. "אני לא נכנע לסרטן, אני לא חולה, אני מתמודד, ואנצח, כי אני אופטימי ואופטימיות וחיוך הם התרופות הטובות ביותר מול המחלה הזו", הוא מסביר לי.
העיניים שלו מחייכות, והוא לא מתלונן ולא מסביר שקשה לו.
"אני רוצה לכתוב ספר על אופטימיות, כיצד אופטימיות וחיוך מנצחים ומתמודדים על כל דבר. אני משרה אופטימיות על חולים אחרים שאני רואה אותם יושבים עצובים או חשים כי סופם קרוב. "תחייכו, תמיד יש על מה, תחייכו", אני לא מאפשר להם אחרת עד שהחיוך נסוך על פניהם.
הספר שלי יעניק השראה, ואני אלך וארצה בפני כל מי שירצה לשמוע כיצד אופטימיות מנצחת, מתמודדת.
כדי להוציא את ספרו מגייס כעת אייל את הסכום הדרוש באמצעות גיוס המונים. תמורת תשלום מוקדם תשריינו לכם ספר או מספר ספרים. מדובר בספר מרתק ומרגש מאוד שחובה לכל אדם לקרוא, בעיקר הבריאים, כי אצל אייל, אין מושג כזה חולים. אז בחיוך ובאופטימיות תלחצו על הקישור בתגובה הראשונה ושריינו לכם ספר ותסייעו לאייל להוציא את הבשורה הכל כך חשובה.
תגובות