חלל צה"ל הקרבי המבוגר ביותר: "פינה את כולם ונהרג".
כך מספר אלעזר שטראוס חברו של עזריה יחזקאל ז"ל, תושב פתח תקווה שנהרג מכתב"ם.
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
בתאריך 16/12 דיווחנו על נפילתו של איש המילואים, תושב פתח תקווה, עזריה יחזקאל ז"ל.
הסיפור של עזריה הוא סיפור שחייב להיות מסופר.
סיפור על התנדבות, נאמנות, הקרבה ואהבת המדינה וכל זאת ללא פשרות.
כידוע, לפי החוק, כל אזרח מחויב לשרת שירות מילואים עד גיל 40.
עזריה התנדב כלוחם מזה 13 שנה.
ב-7/10 הוא לא חיכה שיקראו לו, הוא ארז תיק ויצא למערכה.
שוחחנו עם אלעזר שטראוס חברו הקרוב ששירת איתו שנים רבות בפלוגה:
איך הכרת את עזריה?
"אני מכיר אותו 17 שנה, היינו בפלוגה ביחד, לפני שבועיים וחצי דיברנו, עשרה ימים לפני שנהרג".
מה הוא אמר על המלחמה?
"עזריה לא היה אדם של דיבורים, הוא היה אדם של מעשים, הוא היה עושה. הוא גם נפל באמצע עשייה, הייתה שם התראה של כתב"ם, זו לא התראה כמו שאנחנו רגילים, כשהכתב"ם באוויר והוא עוד רגע נוחת, אז מקבלים התרעה. הוא פינה את כולם משם, מהסככה שהם היו בה, והוא היה האחרון שנשאר, כרגיל לסדר אחרי כולם ואז הוא נהרג. מאד מאפיין אותו קודם, מה שקרה בשבת אחרונה, קודם כל לדאוג לאחרים".
עזריה נהרג בגיל 53...
"עזריה הוא חלל צה"ל הקרבי הכי מבוגר שנפל במלחמה בתולדות ישראל.
הוא 13 שנה ממשיך לחתום וויתור ולהתנדב, ב-7/10 הוא קודם כל הכין תיק עוד לפני שהקפיצו אותו, הוא כבר היה מוכן".
"איך אתה מסביר את זה שהוא מתנדב כבר 13 שנים?
הוא היה בן אדם שהמדינה הייתה חשובה לו, הוא אהב את המדינה, הוא אהב את הצבא, הוא אהב לתת, הוא אהב לעזור, גם בצה"ל".
שוחחת איתו על זה?
"אהבת הארץ, אהבת המדינה, ציונות. זה היה לו מאד ברור ומובן מאליו, "כשצריך אותי אני שם" זה היה מאד ברור לו.
הקימו לא מזמן גדוד של של יוצאי שיריון מעל גיל 50, אחד המפקדים שם הוא היה אחד האנשים שהכי קרובים לשם, אמרתי לו עזריה לך לשם, אני נשאר בפלוגה הזו, נאמנות, מסירות, זה היה הבן אדם.
היה אדם שעזר לכל אחד, כשמו כן עזריה".
היו מאות אנשים בלוויה שלו ביום ראשון
"הוא נגע בכל כך הרבה אנשים, כל הפלוגה לדורותיה הגיעה, ממייסדי הפלוגה ועד חיילי הפלוגה שמשרתים היום".
אלעזר ביקש להעביר מסר שיושב אצלו בלב" זה מסר שמאד חשוב לי שיפורסם, לפני ה-7/10 היינו עם מאד מפולג, דתיים חילוניים, ימניים שמאלניים ואז קרה מה שקרה. הכרתי את עזריה מהון שנים, לא יודע מה הדעה הפוליטית שלו, כל כך לא משנה, כל כך לא מעניין, אנחנו אחים, אנחנו עם אחד ואנחנו מגלים, מי שהיה צריך הוכחה, איזה עם נפלא יש לנו, אתה שומע על עוד חלל שנופל, אתה שומע את הסיפורים אתה שואל: איפה היינו עד עכשיו? איפה האנשים הטובים, האנשים שרוצים להיות מאוחדים, אנשים שלא רוצים לריב, אנשים שרוצים להיות ביחד, מסתבר שזה העם שלנו, אנשים שרוצים לחיות ביחד, גם אם לא להסכים אחד עם השני על הכל אבל המשותף הוא הרבה יותר גדול מהמפריד. כל מי שרוצה להסית, לפלג ולשסע שיעזוב אותנו בשקט. שיתנו לעם הזה לחיות חייןם טובים ביחד, אנחנו ראויים לזה".
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות