בהתאם להמלצת ועדת שמות והנצחה בעיריית פ"ת,הוחלט לקדם את הנצחת האישים כאשר המיקום בו הם יונצחו יקבע בהמשך.
בין האישים שיונצחו בעיר, אריאל דרסינובר, עזרא משה, ליאורה ריטנברג ליבוביץ', יהודה קורן, האדמו"ר ר' אלעזר אבוחצירא, "המייסדות", שאול שי, יוסף נקאש, יוסף ורבקה מרקוס, מרקוס עודד, יוסלביץ צבי, ואלקה יהלום.
בין השמות שיונצחו, ליאורה לייבוביץ ז"ל, בתאריך 26/5/21 דיווחנו בצער רב על פטירתה.
ליאורה ריטנברג ליבוביץ' 2021-1975- פעילה חברתית, אשת תקשורת ויחסי ציבור. אי אפשר היה לפספס את אהבה לעיר פתח תקווה, את הרצון שלה לעשות ולשנות על מנת שהחיים בעיר יהיו יפים יותר. לדאוג לתושבים, להיות אוזן קשבת לכל מי שצריך ולנסות לסייע בכל דרך אפשרית. ליאורה סללה את דרכה בצורה מקצועית ונעימה, היא החלה ככתבת ברשת מקומונים ולאורך השנים שמשה כדוברת מחוז המרכז של משרד החינוך, דוברת מוזיאון פתח תקווה לאומנות, דוברת חטיבת החדשות של כאן, ניהלה משרד יחסי ציבור וקשרי ממשל ושמשה כמרצה באוניברסיטאות לדור העתיד.
לצד עשייתה המקצועית, תמיד היה חשוב לה לראות את האנשים ואת הנשים בארץ בכלל ופתח תקווה בפרט. היא עסקה בקידום מנהיגות נשים, הקימה את פורום נשות העסקים בפתח תקווה יחד עם פעילויות נוספות ובשנים שקדמו למותה, השקיעה זמן רב לעשייה חברתית ומוניציפלית בעיר ועמדה בראש עמותת מדיה תקשורת במטרה לקדם את השידור הציבורי בעיר.
יהודה קורן 2001-1921 - נולד בסאטמר שברומניה. בשנת 1944 נכלא עם בני משפחתו בגטו עד העברתם לאושוויץ. הועבד בפרך שוחרר ע"י האמריקאים במחנה "אייבינזי" שבאוסטריה במצב קשה ביותר. נותר שריד בודד מכל משפחתו הענפה. הצטרף למחדשי תנועת פועלי אגודת ישראל נדד מאוסטריה לגרמניה ומשם לאיטליה. העפיל ארצה באנייה "הכ"ג" אחרי מסע מייגע נתפסה הספינה ע"י הבריטים וכל נוסעיה גורשו לקפריסין. יהודה הגיע לעיר עם רעייתו בלומה בשנות ה- 50 תחילה עסק בכל עבודה מזדמנות: סלילת כבישים, עבודות קטיף ובשלב מתקדם ניהל צרכנייה בעיר. בשנת 1948 החל לעבוד בתעשייה הצבאית משם גויס לצה"ל השתתף במלחמות הקוממיות ובמלחמת ששת הימים בה גם נפצע בעת הפגזה ירדנית על הרכב הצה"לי. בשנת 1976 נבחר כמזכיר פא"י בפ"ת וחבר הנהלה המועצה הדתית בעיר. כיהן כחבר הועה"פ של פא"י. חבר הוועד המפקח של קופ"ח וגבאי בית הכנסת של פא"י במשך עשרות שנים. בכל שנות עסקנותו פעל במאור פנים לכל אדם מתוך צניעות בגמילות חסד עזרה לנזקקים חסד של אמת עם נפטרים ועוד.
המייסדות - נשות המייסדים לאה גוטמן לבין וייסנשטרן, דייכה שטמפפר לבית רוזנטל, רחל לאה ברנט, לאה ראב לבית שיינברגר, פראדל כץ לבית וייסנשטרן הייתה אשתו של מיכל לייב כץ שהיה שכיר ללא נחלה אך שותף לייסוד המשובה וכן אחייניתה של לאה גוטמן וככזו באה לעזור לה בעבודתה במושבה בתקופה הראשונה. נשים אלו היו שותפות הלכה למעשה להתיישבות בפתח תקוה, תוך קשיים מרובים וסכנות, כשחלקן מטפלות בילדים קטנים ובתינוקות. כאן בנו את ביתן, עבדו במשק הבית, במסחר ובעבודת אדמה, כשהן רחוקות מתנאים בסיים וזרות לסביבה החדשה, חלקן צעירות ביותר וחלקן כבר מבוגרות. (מקורות ארכיון פתח תקוה מתוך ספר היובל לרגל 75 שנה לייסוד העיר, הספר אם ועיר, מאמר של פרופסור יפה ברלוביץ).
שאול שי 1997-1916 - גדל בבית מסורתי ציוני, למד בבית הספר העברי "יבנה" שפעל בעיירה ולאחר מכן בישיבת קוברין. הוא הצטרף לתנועת "החלוץ המזרחי", יצא להכשרה בביאליסטוק ובשל כישוריו הארגוניים התמנה עד מהרה למזכיר שלה. בשנת 1935 עלה ארצה וכך נמלט מזוועות השואה, שבמהלכה חוסלה הקהילה היהודית לגמרי בידי הנאצים. בחודשים הראשונים לשהייתו בארץ ישראל התגורר בכפר סבא בה הכיר את זהבה לבית בוכליצקי ולה נישא מקץ שבועות מעטים. בראשית 1936 עבר להתגורר בכפר גנים, בסמוך להגעתו החלו "המאורעות" (המרד הערבי בארץ ישראל 1936 – 1939), ושאול שי כחבר ארגון "ההגנה" נטל חלק בשמירה על המקום יחד עם כל תושביה האחרים, בהיות כפר גנים קו המגן הדרומי עבור פתח תקווה. גם בכפר גנים בלט שאול בכישוריו הארגוניים ובפעילותו הציבורית, הגיע לדרגת סגן ראש המועצה ותרם רבות לפיתוחו של המקום. מונה למנהל מחלקת הבריאות בעיריית פתח תקווה, תפקיד אותו מילא עד יציאתו לגמלאות בשנת 1979. כתושב פתח תקווה המשיך לתרום לציבור ולקהילה. השתתף בהקמת ישיבת כפר גנים בראשותו של הרב נחמן צוקר וליווה את פעילותה עד יומו האחרון, היה אחראי על מבצע "הקש בדלת", סייע ביסוד אגודת "מלב אל לב". בשנת 1990 הוענק לו אות יקיר העיר פתח תקווה.
יוסף נקאש - 2022-1954 - נולד במעברת עמישב לאביו הרב חכם יעקב חי. למד בבית הספר "מורשה" ולאחר מכן בישיבת נחלים. לאחריו נישואיו עבר להתגורר בשכונת הדר גנים ופעל רבות בשכונה על מנת לעורר למצוות הצדקה למען האחרים. היה בעל חסד וחבר בקהילות סייע לתושבים חדשים בהכרת הקהילות בשכונה, תרם תפילין לילדי בר מצווה חסר כל ושילם תשלומים לרשויות עבור מי שאין בידו.
יוסף ורבקה מרקוס - 1975-1905, 2000-1907 - יוסף שימש כראש המועצה הראשון בכפר גנים, מפקד אזור כפר גנים בארגון ההגנה, איש ציבור שנים רבות, מראשי גח"ל בפ"ת. היה אהוד על תושבי כפר גנים. בשנת 1951 נבחר לראש המעוצה המקומית בכפר גנים. רבקה בתו של בנימין יהלום שכונה "המוכתר" של כפר גנים. רבקה פעלה בעזרה ובסיוע לתושבי כפר גנים בשנות ה- 50. בהמשך התנדבה בבי"ח השרון במסגרת ארגון י.ע.ל. בנוסף התנדבה והייתה פעילה ארגון "בני ברית".
מרקוס עודד 2021-1926- דור שני לילידי פתח תקווה. פעל כלוחם בארגון האצ"ל שמבין שלל פעולותיו ניתן למנות: שימש כחבלן במסגרת הפריצה למשטרת רמת גן במהלכה גם נפצע, מיקוש גשרים וחבלה של מתקני צבא בריטים, רכישת נשק לפעילות האצ"ל בפתח תקווה, בניית סליק גדול בפרדס המשפחה בכפר גנים. השתתף בכיבוש יפו וראש העין במסגרת מלחמת העצמאות. פיקד מספר שנים על תחנת המשמר האזרחי "בגן גוברניק" בעיר. עד לפטירתו בגיל 95 שימש כמזכיר ארגון האצ"ל בפתח תקווה.
אלקה יהלום 1945-1870 - הייתה מראשוני כפר גנים ידוע כי ביתה היה הבית הראשון במושבה כפר גנים. כשהסתבכו ענייני קניית האדמות של כפר גנים היה צורך לנעוץ יתד ביישוב לשם יצירת "חזקה" על האדמות. אלקה יצאה עם משפחתה לגור בכפר גנים שהיו היחידים במרחב בלב השממה, מים וחשמל לא היו, המים הובאו בחביות בעזר עגלה עם סוסים. כשמכריה הפצירו בה לחזור לפתח תקווה אמרה " אבי הרב אריה ליב פרומקין סבל בבניית פתח תקווה ואני אסבול בבניית כפר גנים". גם בזמן מאורעות תרפ"ט נשארה עם משפחתה לשמור על אדמות כפר גנים. אלקה הייתה שותפה לבניית בית הכנסת בכפר גנים ברחוב לוחמי הגטו. גם בשנותיה האחרונות כשהיא הייתה חולה במחלה קשה עזרה לתושבים בכל מעשה טוב ומועיל, במיוחד גייסה את חתנה אלכס אפשטיין שהיה קצין המחוז מטעם ממשלת בריטניה. תושבים רבים באו לביתה שתעזור להם לקבל סרטיפיקט בזמן השלטון הבריטי. בתקופת המועצה המקומית כפר גנים היה רחוב על שמה, היום הרחוב נקרא מוסטובוי.
האדמו"ר ר' אלעזר אבוחצירא זצ"ל - (כונה באבא אלעזר) 9 באוגוסט 1948 , ד' באב ה'תש"ח- 29 ביולי 2011 , כ"ז בתמוז ה'תשע"א. היה רב ומקובל, נצר למשפחת אבוחצירא, בנו של רבי מאיר אבוחצירא ונכדו של הבאבא סאלי. נחשב על ידי חסידיו למומחה בקבלה מעשית ולבעל סגולות. נרצח על ידי אחד ממבקשי עצתו. נולד בעיר ריסאני שבמרוקו לרבי מאיר ולשמחה אבוחצירא. בגיל צעיר התייתם מאמו למד בישיבת תומכי תמימים בקזבלנקה. בשנת 1966 עלה עם משפחתו לישראל. למד בישיבת הרמב"ם אצל הרב אברהם חפוטא ובישיבת פורת יוסף. לאחר פטירתו של הבאבא סאלי הקים חצר בבאר שבע. הרב אלעזר גר בבית שמנהרה מוליכה ממנו אל בית הכנסת, ובעשרות השנים האחרונות יצא מביתו פעמים בודדות בלבד. את דרכו יוצאת הדופן בפרישות מאירועים ציבוריים קיבל מאביו, שנהג כך בשבתו באשדוד. רבים באו לקבל את עצתו או ברכתו בהם אשכנזים וספרדים, פשוט עם ופוליטיקאים. חסידיו תרמו לביסוס חצרו ביד רחבה. החזיק כולל גדול של אברכים בבאר שבע, ובית תמחוי, לדברי חסידיו התנהג באופן אישי בסגפנות.
יוסלביץ צבי 2010-1919 - ממקימי כפר גנים א' ומהמתיישבים הראשונים, ממקימי בית הכנסת הראשון תפארת בנימין ברחוב לוחמי הגטו, פעיל ההגנה, בעל אות המשמר, ועיצור לוחמי המדינה. תרם מזמנו וממרצו למען המתיישבים הראשונים מתוך אהבת האדם והארץ.
אריאל דרסינובר 2018-1997 - יליד העיר פתח תקווה. את לימודיו עשה בבית ספר ממלכתי דתי "מורשה" בשכונת הדר גנים, ולאחר מכן סיום את לימודיו בישיבת תיכון הרצוג. במקביל ללימודיו החל ללמוד תואר ראשון במדעי המחשב במכון לב וסיים את התואר בגיל 19 והתקבל לתכנית גמא סייבר במוסד בשל כישוריו ורצונו לתרום למען המדינה. אריאל היה מדריך בבני עקיבא ובשבט הרואה והיווה דוגמה ומופת לחניכיו לערכי אהבת האדם והתורה. בנוסף, למד נגינה בקונסרבטוריון העירוני בכלי האבוב וניגן בתזמורת הקונסרבטוריון. במסגרת לימודיו למד בכלי נגינה פסנתר, גיטרה וסיים את לימודיו במגמת מוסיקה. בימי שישי נהג לבקר עם חניכיו בפני בני הגיל השלישי בבית אבות "נווה שליו" וערך לכבודם קבלת שבת בשירה וניגונים. לזכרו הוקמה קבוצה של חניכיו לשעבר ממשיכי דרכו בפעילות זו בבית האבות. בגיל 15 נבחר לייצג את בני עקיבא ישראל במחנה בני עקיבא העולמי באוסטריה. במסגרת פעילותו והתנדבותו בבני עקיבא הקים את "קייטנת הדסים" שמארחת ילדים עם צרכים מיוחדים בשיתוף עמותת אק"ים. אריאל ייסד מיזם חינוכי בעיר בית מדרש "עלה הדס" עם חברו חובב אוזן - בית גידול ללימוד תורה באהבה ובשמחה אשר יוצק משמעות ותוכן לחיי בני הנוער ומעודדם ללקיחת אחריות במעשיהם. המיזם צובר תאוצה בשנים האחרונות וכיום רשת "תורהנוער" מונה 35 סניפים ברחבי הארץ בהם משתתפים למעלה מ- 5,000 חניכים. אריאל נהרג בתאונה בתאריך כ' באב 2018 שלושה שבועות לפני חתונתו.
עזרא משה 2018-1929 – נולד בעיראק, התחנך בבית הספר אליאנס בעיר בגדד. בשנת 1951 עלה לישראל והשתכן במחנה עולים "שער העלייה". את שירותו הצבאי עשה כחייל קרבי בגולני. בשנת 1963 עבר להתגורר בעיר. לפרנסתו עבד משה בענף הבנייה. במהלך שנות ה-80 תרם מזמנו וללא תמורה לבניית בית הכנסת "אלי כהן" ברחוב וולפסון 4. בשנת 2000 התמנה לגבאי בית הכנסת "אם המושבות" והיה ממקימי בית הכנסת הן במבנה הזמני והן במבנה הקבוע. במסגרת פעילותו ההתנדבותית הוביל קשרי קהילה בבית הכנסת – אירועים, שמחות, חגים אבלות וכו' , ניהל פעילות תפעולית ואדמיניסטרטיבית שוטפת, ניהל קופת תרומות ותקציב בית הכנסת. משה תמך במשפחות רבות באופן אישי בגלוי ובסתר והיה מוכר בקרב תושבי השכונה והיה אהוב על כלל הציבור הדתי והחילוני.