אבל כבד על פטירתה של ליאורה לייבוביץ ז"ל
ליאורה הייתה אשת תקשורת ופעילה חברתית אהובה, נפטרה לאחר מאבק במחלה קשה. היה לי הכבוד והזכות להיות ידידה וללוותה ברגעיה הקשים. אישה מיוחדת במינה שפעלה ועזרה לכל מי שפנה אליה. יהי זכרה ברוך.
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
אבל כבד ירד על פתח תקווה. ליאורה לייבוביץ אחת מהדמויות בעלות החן הלכה לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלה. השאירה אחריה בת, ליאה, שהיא בת 19 בלבד.
בחודש הבא ליאורה ז"ל הייתה אמורה הייתה לציין את יום הולדתה ה- 46.
אנשים רבים בעיר לא ידעו בכלל על מחלתה וקיבלו את הבשורה המרה בהלם. רבים מבין מכריה מספרים על אישה שאהבה לעזור להפיץ סביבה טוב, תמיד עוזרת בשמחה ופועלת בחריצות למען הכלל.
ליבוביץ הייתה אושייה פתח תקוואית מוכרת, אשת תקשורת, פעילה חברתית מעורבת, פעלתנית, אשת אשכולות. החלה את דרכה המקצועית ככתבת ברשת ידיעות תקשורת. לאחר מכן שימשה דוברת מחוז המרכז של משרד החינוך ודוברת מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
בעשור האחרון לייבוביץ ניהלה משרד יחסי ציבור וקשרי ממשל ושמשה מרצה לתקשורת באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטת חיפה.
באפריל 2019 זכתה במכרז לתפקיד דוברות חטיבת החדשות של "כאן, תאגיד השידור הישראלי". ובמקביל סיימה תואר במשפטים.
לייבוביץ קידמה את הנושא של קורס מנהיגות נשים במסגרת תפקידה כחברת הנהלת נעמ"ת. הקימה את פורום נשות עסקים בפ"ת יחד עם המשנה לראש העיר אורנה דוידאי. עסקה בקידום קורס מנהיגות נשים במסגרת נעמ"ת, בנוסף להיותה חברת הנהלת נעמת.
בשנים האחרון ליבוביץ ז"ל לא הסתפקה בתארים בתקשורת, מדעי המדינה, ומינהל עסקים והשלימה תואר ראשון במשפטים.
בצעירותה החלה בפעילות ציבורית כאשר בשנת 1992 הצטרפה ל"נוער העבודה", לאחר מכן פעלה במשמרת הצעירה ובמפלגה ולאורך השנים הייתה פעילה והייתה בקשר שוטף עם מנהיגי המפלגה.
לייבוביץ הייתה חברה באיגוד הישראלי ליחסי ציבור, בנעמ"ת, שימשה דוברת של גופים שונים, בין היתר של קרית המוזאונים בעיר ושימשה כיו"ר העמותה העירונית "מדיה תקשורת". למורת רוחה, מדיה תקשורת נסגרה ומפעל חשוב זה הפך לחלק ממערך הדוברות של ראש העירייה.
בנימה אישית
שעות ארוכות אני מתקשה לכתוב על ליאורה בלשון בעבר, על דבר רע שקרה ואיני מעכל אותו. ליוויתי אותה מהרגע בו אושפזה בבית חולים בילינסון. ליאורה עברה טיפולים קשים ביותר. בפעמים בהם היה נדמה כאילו היא הצליחה לגבור על המחלה הארורה, המחלה שבה והכתה בה שוב ושוב ובמלוא העוצמה.
לאחר שרופאי בילינסון הצליחו להסיר גידולים סרטניים, ליאורה עברה למחלקת השיקום בבית חולים תל השומר. לפני מספר חודשים ליאורה שוחררה לביתה, אך עדיין נתקלה בקשיים בפעולות היום יומיות. חברותיה הנאמנות ביקרו אותה וסייעו לה כמו גם בתה האהובה ליאה בת ה-19.
משך חודשים ארוכים חששתי שמא זה יקרה, אבל לא האמנתי מפאת הערכה הגוברת לנחישותה ולחוסנה.
בשנה האחרונה, אמרתי לה מספר פעמים שאני מעריך אותה מאד על כך שהיא אדם חזק, שיש לה חוסן נפשי עצום - כי באמת האמנתי בכל ליבי שהיא כזו ושהיא תצא מהמחלה.
אני מעידי כי ליאורה אהבה אנשים, אהבה לעזור, תמיד בעלת חדוות חיים ואופטימית.
אחד הדברים היפים בעיתונות הוא שאתה זוכה להכיר הרבה אנשים, ואני מכיר אנשים רבים בפתח תקווה, את חלקם אני מעריך, אחרים מוקיר ואותה אני באמת אוהב. היינו שותפים לחשיבותה של העיר ולשיח העוסק בה.
נהניתי משיחות נפש אמיתיות אתה והיו לי כאלה רבות. היה תענוג לשוחח איתה, מעניין ומשכיל והיא תחסר כל כך. החלפנו סודות כמוסים וידענו שאנחנו יכולים לסמוך אחת על השנייה וכי הכל נשאר בינינו.
ברגעים קשים ביותר שהייתה מאושפזת בבית חולים עם מחלה ארורה ביותר, שוחחנו בטלפון. ביום שבת התקשרתי אליה והיא לא ענתה. שלחתי הודעה. כנ"ל ביום ראשון. התחלתי לדאוג. לא ידעתי שביום חמישי ליאורה איבדה את ההכרה, ביום רביעי הלכה לעולמה ואני כבר איבדתי את חברתי הטובה.
ליאורה אני מבקש את סליחתך שלא הצלחתי לעזור ולתמוך כפי שאת ראויה לכך. ניחנתי בזיכרון טוב, השיחות בינינו, הזכרונות והרגעים הקסומים ישמרו אצלי בכספת. לא אשכחך לעולם.
תנוחי על משכבך בשלום. יהיה זכרך ברוך.
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות