"12 שנה אני בבית חולים בתוך חדר כמו אסיר, אני רוצה חופש, אני רוצה לצאת הביתה, בבקשה תעזרו לי".
אלון פז מאושפז בבית רבקה בפתח תקווה כבר יותר מ-12 שנה. כעת הוא מבקש את עזרת הציבור במימון כדי שיוכל לגור מחוץ לבית החולים ולהתחיל פרק חדש בחיים.
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
אלון פז חגג לא מכבר יום הולדת 46 כשהוא מאושפז בבית רבקה בעיר.
בדצמבר 2009 אלון פז עשה תאונה קשה בנתניה ופונה לבית חולים לאנידו, משם עבר לבתי החולים מאיר ותל השומר ויותר מ-12 שנים הוא מאושפז בבית רבקה.
אלון אדם אופטימי ואדם מאמין ששומר על אמונה ועל תקווה ומכאן סוד כוחו לשרוד לאורך זמן רב כל כך. שוחחנו עם אלון שיחה על החיים, על כוחות ועל אמונה:
איך אתה מרגיש?
"ברוך השם, לא מתלוננים."
מה קרה לך?
"תאונה עם הרכב, איבדתי את שליטה, אני משותק, בכל הגוף, גם ידיים וגם רגליים, וגם מונשם, מאושפז בבית חולים רבקה.
הראש עובד ברוך השם."
איך אתה מסתדר ביום יום?
"כן אם זה הצוות, חברים, חברות שבאים לעזור ברוך השם"
שהכרת אותם לפני האשפוז?
"לא הכרתי את רובם אחרי זה, עם השנים פתאום יש מעגל סביבי. שומעים מאחד לשני, מגיעים."
יש לך משפחה?
"יש לי שתי אחיות, אבא ואמא נפטרו מהמחלה במהלך השנים שאני כאן."
איך אתה מחזיק יום יום באותו זמן לאורך כל כך הרבה זמן?
"אמונה, תורה, לומד עם הרב כמעט 12 שנה, הוא מלווה אותי, אמונה, רצון לחיות, להתסכל קדימה תמיד , זה ממריץ את האדם ועושה טוב.
אני לא רק מאמין, אני מרגיש ויודע שיש בורא עולם.
לפני התאונה לא הייתי דתי, חזרתי בתשובה אחרי התאונה."
אני מקווה בקרוב אוכל להתחיל חיים חדשים, למצוא דירה, למצוא זיווג, ילדים.
מהיכן אתה שואב את הכוחות האלו?
"אדם שקורה לו משהו ישר זועק למה בורא עולם למה זה מגיע לי, אני לא שואל את אלוהים למה, יש לי רק מילה אחת לומר לו תודה.
רק אתה יודע מה טוב בשבילי.אני מקבל הכל בהבנה, בתודה ובשמחה. הכל זמני כאן, אני לא דואג, למה זה הנצח."
אלון מבקש את עזרת הציבור בתרומות כדי שיוכל לצאת מבית רבקה ולמצוא דירה.
"כל תרומה תעזור לי להגשים את החלום שלי ולצאת לבית משלי." אומר אלון. לתרומות> https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/90227
אלון כתב שיר מרגש:
12 שנים כאן בתוך החדר,
12 שנים כאן בתוך הסגר,
מודה לאלוקים גם כשנראה שלא הכל בסדר.
חושב רק חיובי, על אותו התדר, שאצא מכאן בעזרת השם, בלי נדר, אל החופש והרבה מעבר.
"שבטך ומשענתך המה ינחמוני"
שוכב על המיטה לא מזיז כל אבר, כלפי חוץ נראה כמו כלי שבר אבל האדם רואה לעיניים והשם רואה ללבב, בתוך תוכי מרגיש נלהב כי אני לא לבד, יש לי אב אותו אני עובד ומשולהב.
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות