עד סוף השנה יתגלו בפ"ת עוד 20 נשים עם סרטן השד - גשו להיבדק!
גילוי מוקדם מציל חיים. לכן יש אפשרות לעשות את זה ליד הבית - במרפאת כללית רוטשילד. בפתח תקוה זה אחת משמונה.
פורסם בתאריך: נכתב על ידי:
יותר מ- 2,000 תושבות פתח תקוה המבוטחות בשירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה בישראל, מאובחנות כמתמודדות פעילות עם סרטן השד. כך עולה מנתונים של מחוז דן-פ"ת בכללית, המתפרסמים לסיכום חודש המודעות לסרטן השד, אשר צוין לכל אורך חודש אוקטובר.
עוד עולה מהנתונים כי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2022 אובחנו 70 נשים נוספות כחיוביות למחלה (מקרב מטופלות כללית בפתח תקוה), וההערכות הן שעד סוף השנה הקלנדרית יתווספו כ-20 נשים נוספות למעגל.
סרטן השד הינו זן הסרטן הנפוץ ביותר בישראל ומהווה את הגורם השכיח ביותר לתמותה מקרב נשים בארץ. החדשות המנחמות הן שלרשות מערכת הבריאות עומד כיום סל כלים נרחב לצורך איתור מוקדם של המחלה והתמודדות מוצלחת עמה בשלביה הראשונים, וכי אבחון מוקדם מביא באחוזים ניכרים גם להצלת חיים.
הבדיקה הנפוצה ביותר המשמשת כיום לאבחון מוקדם של המחלה היא בדיקת הממוגרפיה, אותה ניתן לבצע במכון הדימות השוכן במרפאת רוטשילד של כללית בפתח תקוה. בכללית שמו לעצמם למטרה להעלות את המודעות לסרטן השד ולבדיקת הממוגרפיה, כדי לאתר בשלב מוקדם את המחלה ולהציל חיים.
5 חיוביות מכל 1,200 נבדקות
מרפאת רוטשילד בעיר היא מרפאה נהדרת, המספקת ליווי מקצועי ושירות אדיב למטופלים בקהילה, תוך ביצוע בדיקות אשר בכוחן לאתר מחלות בשלבים מוקדמים של התפתחותן, לא אחת תוך הפחתת העומס מבתי החולים שבסביבה.
מכון הדימות (רנטגן) של כללית ברוטשילד יושב בקומה הראשונה של המרפאה, ופועלת בו יחידת ממוגרפיה המבצעת כ-1,200 בדיקות בחודש. ד"ר דריו שכטמן, מומחה לרדיולוגיה אבחנתית דימות השד, מלווה אלפי נשים בכל שלבי התהליך, החל מאבחון בעזרת בדיקת ממוגרפיה ואם עולה הצורך הוא מלווה את האישה לבדיקת אולטרסאונד לרוב, ועד בדיקת ביופסיה המתבצעת במדיקל סנטר בהרצליה.
ד"ר שכטמן עזב את ביתו בארגנטינה בעיצומה של מגפת הקורונה והגיע ארצה בעיצומו של מבצע שומר חומות בחודש מאי אשתקד. על כל אלו שוחחנו בשיחה מרתקת שערכנו השבוע עם ד"ר שכטמן.
ד"ר שכטמן, עד כמה המחלה שכיחה בישראל?
"על פי נתונים עולמיים, אחת מכל 8 נשים יסבלו מסרטן השד. בארץ סרטן השד שכיח יותר בקרב נשים מעדות יוצאי אשכנז, בשל נסיבות גנטיות כאלו ואחרות".
מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את התפרצות המחלה או כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר?
"לצערנו אין חיסון ספציפי נגד המחלה אשר מונע אותה מראש. הדבר היחיד והעיקרי שניתן לעשות זה לבצע בדיקות תקופתיות ולתת מענה ראשוני עם האבחון המוקדם של המחלה. גילוי מוקדם זה הדבר החשוב ביותר נגד סרטן השד, היות וביכולתו להציל חיים".
לדברי ד"ר שכטמן, "ארגון הבריאות העולמי ממליץ לעשות בדיקת ממוגרפיה פעם בשנה ומשרד הבריאות ממליץ פעם בשנתיים לנשים מעל גיל 50. ככל שהדבר היה תלוי בי, הייתי ממליץ לנשים מעל גיל 40 להיבדק אחת לשנה גם כאן. נשים שיש להן רקע של סיפור משפחתי של תחלואה צריכות להקפיד על בדיקות שגרתיות כבר בגילאים מוקדמים יותר".
מה היתרונות במרפאת כללית ברוטשילד?
"במרפאה שלנו נותנים שירותים בקהילה, אין צורך ללכת לבית החולים. האישה יכולה לקבוע גם תור לאולטרסאונד וגם לממוגרפיה והכל מתבצע במקום. אם התוצאה היא משהו שפיר מנהלים מעקב והאישה צריכה להגיע אחרי שנה לבדיקה נוספת. כאשר נמצא ממצא חשוד השד, אני מבצע בדיקת המשך שבה אני מסתכל במיקרוסקופ על הרקמה של הגידול, כלומר מתמקד בחלק קטן של השד ורואה אותו בגדול כדי לאבחן במדויק את טיב ואופי הגידול.
"במקביל האישה נכנסת לתהליך של ביופסיה. מחוז דן פתח תקוה בכללית יצא לאחרונה בשיתוף פעולה עם המדיקל סנטר בהרצליה (HMC) שבמסגרתו ויויאן דהאן, מתאמת מרחב השד, מתאמת עבור המטופלות ביופסיה תחת אולטרסאונד – תהליך הנעשה בהרצליה ע"י ד"ר שכטמן, כאשר היתרון של ההליך המהיר והחדש הזה הוא שהאישה מקבלת תשובה תוך שבוע בלבד ולא ממתינה בחוסר ודאות לאורך זמן".
מארגנטינה לארץ בשיא המבצע
כ-1,200 נשים עוברות בדיקה ממוגרפית במכון הדימות ברוטשילד מדי חודש וד"ר שכטמן מפענח את כל הבדיקות. מתוך 1,200 הנשים, פחות או יותר בין 4-5 במקרים מתגלה חשד לסרטן השד.
"יש שני סוגים של נשים בהקשר הזה, יש כאלו שבאות לבצע ממוגרפיה בגלל שהן עברו את גיל ה-40 ויש כאלו שמגיעות כי הרגישו משהו בשד", הוא מדגיש.
לד"ר שכטמן עצמו יש סיפור חיים יוצא דופן. "הגעתי לארץ לפני שנה וחצי, בגיל 53. כשהייתי בן 50 החלטתי לשנות את אורח החיים שלי ולעלות לארץ מארגנטינה מכמה סיבות: הן בשל המצב הכלכלי הירוד במדינה והן בגלל שרציתי לחיות בסביבה יהודית עם משפחתי.
"הגעתי לישראל בתקופה קשה מאד, פעם ראשונה לאחר ששדה התעופה נפתח מאז פרוץ מגפת הקורונה. ניסינו לעלות למטוס ולהגיע לכאן מספר פעמים אבל טיסה אחת התבטלה בגלל הסגר וסגירת נתב"ג, ובהמשך כשהגענו נאלצנו לשהות בבידוד במלון. לשמחתי בהמשך ההתאקלמות הייתה קלה יותר, הן עבורי והן עבור אשתי ושלושת ילדיי".
אנקודטה אחת שהוא לא ישכח הוא האופן שבו הוא התוודע לפתיחות ולחום הישראלי. "הבת שלי, סטודנטית לאדריכלות, שהתה בתל אביב עם בן הזוג שלה במהלך מבצע שומר החומות. באחת הלילות, כשהופעלה אזעקה, הם היו בפאב וברחו לממ"ד סמוך. שם בממ"ד היא פגשה אדריכל ישראלי, ובזכות המפגש הזה היא הוזמנה לראיון עבודה ועבדה עמו במשך שנה".
ד"ר שכטמן הוא נצר למשפחת רופאים, הן אביו והן חמו היו רופאים מצליחים בארגנטינה. כשד"ר שכטמן סיים את לימודי הרפואה, חמו היה זה שהמליץ לו לעשות את ההתמחות בתחום רפואת השד, אותה ביצע בארגנטינה ובהמשך המשיך להתמחות-על בארה"ב.
הצוות במכון הדימות ברוטשילד מבקש לפרגן לד"ר שכטמן ואומר: "הוא אדם נעים הליכות, משכמו ומעלה, מקצועי ואנושי כאחד ומתייחס לכל אישה בצורה מכובדת, כמו לאמא או לבת".
הודינו לד"ר שכטמן על הראיון ואמרנו שאנו שמחים שהוא עלה לארץ ותורם מהידע שלו למאבק בסרטן השד ועוסק בהצלחה רבה בהצלת חיים.
נכתב על ידי
אסף פרידור
B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.
תגובות