"סיפורי פתח תקוה"

רבים הגיעו לאירוע ההשקה לספר "סיפורי פתח תקווה" שכתבה יעל שוהם. לדברי ד"ר אבי ששון היועץ המדעי שליווה את כתיבת הספר: "בשימור המורשת איננו זקוקים לשמרנות אלא להתלהבות, ספונטניות ויצירתיות".

פורסם בתאריך: 17/09/2016 19:00    נכתב על ידי: זהר רוזנבוך

---

מבקרים רבים הגיעו לאירוע השקה לספר "סיפורי פתח תקוה" שכתבה יעל שוהם, מתנדבת בארכיון המוזיאון. הספר הצבעוני מונה 202 עמודים ובו כ-90 סיפורים וכולו נכתב בהתנדבות.

מדובר באסופת סיפורים אודות העיר פ"ת ותושביה. ראש העיר ורבים מתושביה הותיקים באו להביע כבוד והערכה.

לאחר קבלת הפנים שנערכה מחוץ למוזיאון, בו חתמה הסופרת על הספר לאורחי האירוע, התכנס הקהל באולם האודיטוריום. את הערב הנחתה גליה דובידזון, מנהלת הארכיון אתה שוחחתי לפני תחילת האירוע. "חשוב שאנשים יבינו", אמרה לי "שארכיון הוא לא מרתף מאובק".

תחילה נשאה דברים דרורית גור-אריה, מנהלת ואוצרת ראשית בקריית המוזיאונים ומנהלת מנהל התרבות, אשר לפני כעשור הייתה זו שיזמה את פתיחת הארכיון. "פתח תקווה מאז ומתמיד הצטיירה כצומת על אם הדרך. ביצירת תרבות היא הותירה חותם ביוצרים רבים. הראשונות והחלוציות שלה מתבטאות במגוון נושאים; חקלאות, טכנולוגיה, חינוך, צרובים עמוק בתודעה של היישוב החדש. זו עיר שהייתה כר למאבקים גדולים על רקע דתי, אידיאולוגי, חברתי. בי"ס פיק"א היה מראשונים בארץ לכינוס של בנים ובנות תחת קורת גג אחת בתחילת המאה העשרים והוא ישמש, אני מקווה, כבית לתרבות ומורשת. יש היסטוריה מפוארת של איכרים ופועלים, של לוחמים ושומרים, ולמרות כל ההיסטוריה המפוארת הזו לא נכתבו לטעמי מספיק ספרים על העיר ולכן התרומה של הספר המקסים הזה של יעל חשובה לעיר הזו ולתפארתה וההיסטוריה הענפה שלה".

ראש העיר, עו"ד איציק ברוורמן הודה לכל המעורבים ביצירת הספר ואמר "מבחינתנו פ"ת זו עיר ואם בישראל. זו העיר החמישית בגודלה, מלאה בתושבים עם היסטוריה מפוארת, מקומות, אירועים, אבל הדברים הללו לא באים מספיק לידי ביטוי בארון הספרים העברי. בהיותנו אם המושבות, חלק מההיסטוריה של הקמת המדינה עוד בטרם שהוקמה, אנחנו חייבים לספר את הסיפור הזה כמה שיותר. מגיע לראשוניה ומגיע לכל אלה שהביאו אותה עד הלום, וצריך לעשות את זה כי השנים חולפות ועם הזמן נשכחים הדברים. המבנים לעתים לצערינו נהרסים, סיפוריהם של אנשים הולכים ונמוגים ואנחנו חייבים את זה לעצמנו, להם ולדורות הבאים".

ד"ר אבי ששון, היועץ המדעי וההיסטוריון שליווה את כתיבתו של הספר על מנת שהסיפורים ישארו נאמנים למציאות ושלא יחולו טעויות היסטוריות. "בשימור המורשת איננו זקוקים לשמרנות אלא להתלהבות, ספונטניות ויצירתיות. זכרן של דמויות ומשפחות רבות שתרמו לבניינה ופיתוחה של ארצנו במשך דורות רבים חרוט בתולדות ימי העם בספרות ההיסטורית ולאחרונה גם בספרות המכונה ספרות יפה".

האמן דודו אלהרר הקריא קטע על פאה ושכחה מתוך הזיכרונות שהתפרסמו בספר היובל לפ"ת בשנת 1959. חבורת שהם שיש בה קבוצה של זמרים ונגנים והתכנסה לזכרו של חיים שהם, בעלה של יעל, שרה משירי ארץ ישראל היפה, הוקרן סרטון על הארכיון וכן הועלה קטע הצגה על אלישבע גיסין אפרתי - לוחמת על זכות בחירה לנשים בפתח תקווה ופעילה בהנחלת השפה העברית.

לבסוף עלתה לבמה מחברת הספר יעל שהם שאמרה רק: "מה שהיה לי להגיד קיבלתם בספרים, ואני רק אקרא תודות". 

סרט בעריכת יעקב בן שמחון על הארכיון בפתח תקוה

 

דוברות העירייה:

בימים אלה משלימה עיריית פתח תקוה את הוצאתו לאור של הספר "סיפורי פתח תקוה".  בספר 69 סיפורים על מקימי המושבה ואתרים היסטוריים בה. מחברת הספר יעל שהם, המתנדבת בארכיון פתח תקוה, ליקטה אירועים מחיי היום יום ומסיפורי גבורה הרואיים של מייסדי העיר ובוניה.

בין הסיפורים מעשי גבורה של אנשים, יוצרים ואמנים שנולדו בעיר וגדלו בה, ביניהם סיפורים על הסופר חנוך ברטוב, משפ' פארג, הזמרת אופירה גלוסקא והכדורגלן נחום סטלמך, זקן השומרים אברהם שפירא, גיבור המושבה סנדר חדד ועוד. לצד הסיפורים על-אודות אותן דמויות, קיימים סיפורים על אתרים היסטוריים בעיר, כמו הבאר הראשונה, בית הכנסת הגדול, וכן אירועים מרכזים בחיי המושבה, כמו הקציר הראשון שהתקיים בשנת 1879 (לראשונה לאחר 2000 שנה חקלאי פתח תקוה קוצרים יבול מוצלח ומעלים אותו לירושלים כדרך שעשו אבותיהם בבית המקדש) ועוד.

הסיפורים נאספו ולוקטו על ידי יעל שהם, שכתבה את מדור "מנהרת הזמן" בעיתון ידיעות פתח תקוה, ומתנדבת שנים רבות בארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני. סייעו להפקת הספר והוצאתו מהכוח אל הפועל דובר העירייה חזי חקאק, מנהלת מינהל התרבות דרורית גור אריה, מנהלת הארכיון גליה דובידזון, צוות הארכיון ומתנדביו, ונוני ירון אחראית אוספים מיוחדים בארכיון.

יעל שהם "עבורי המושבה הינה רצף זיכרונות ילדות של מסלול האופניים הראשון. לימוד השחייה בבריכת רייספלד, הליכה לסרט טוב בקולנוע "היכל" או "הדר" והצצה אסורה בבית הקפה – "הציפור הכחולה". טיול בשדותיה, יפי הטבע סביב, פריחת הפרדסים, ביצת הנרקיסים וגבעת הצבעונים. הם חקוקים בי ומביאים אור ושמחה בליבי".