דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

תרבות ופנאי בפתח תקווה

תרבות, פנאי, בידור, מופעים, סרטים

"חיים עם פוליו"

 ספרו של עו"ד אהרן שדר ז"ל שיצא לאור אחרי מותו. סיפור חיים מעניין על התמודדות עם מגיפת הפוליו.

פורסם בתאריך:


"חיים עם "פוליו", הוא ספרו השלישי של עו"ד אהרן שדר ז"ל, לשעבר פרקליט מחוז תל אביב, שיצא לאור כחודש ימים אחרי פטירתו.

בספרו האחרון, שעוד הספיק לסיימו, מובא סיפור מאבקו של שדר במחלת שיתוק הילדים- "פוליו"- שתקפה אותו  בשנת 1935, בהיותו בן שש וחצי שנים. בתקופה זו עדיין לא היו בנמצא החיסונים נגד המחלה שפיתחו המדענים היהודים ד"ר יונה סאלק וד"ר אלברט  סאבין בראשית שנות החמישים, וגאלו את אוכלוסיית העולם מהמחלה שעד אז לא היה לה מרפא. כיום נכלל החיסון נגד "פוליו" כחיסון חובה לכל ילד בישראל.

 בספר מביא שדר את השתלשלות המחלה, ניסיונות מרפא של רופאים בכירים אשר לא צלחו, ניתוחים על ידי טובי הרופאים האורטופדיים, התקנת מכשירי עזר וקביים מיוחדים להליכה.

במהלך הטיפולים שעבר אהרן שדר לא יכול היה להשתתף  בפעילויות ספורט, כיתר בני גילו, אך התגלה אצלו כישרון לציור ואיור, ובכתיבת שירים, כישורים אותם פיתח והגשים במשך כל חייו, בהיותו  מרותק למיטתו במשך ימים רבים, היה עיקר עיסוקו של אהרן שדר בקריאת ספרים, ממיטב הקלאסיקה העולמית והספרות הישראלית.  תאוות הקריאה לא נטשה אותו והפכה תחביב מתמיד במשך כל שעותיו הפנויות.

 עקב הטיפולים הקשים והממושכים שעבר נמנעה השתתפותו בלימודים במשך כחמש שנים, לימודים אותם השלים בלימוד עצמי ובסיוע מורים פרטיים. לאחר מכן המשיך אהרן שדר בלימודיו בבתי הספר השונים בפתח תקוה, ובבית הספר "פיק"א" ובגימנסיה "אחד העם", שהיה אז בית ספר פרטי, קרוב למקום מגוריו.

לאחר מלחמת העצמאות  התקבל  אהרון שדר לתעסוקה בבנק הפועלים בפתח תקוה, ולאחר מכן בחברת "סולל בונה במחלקת החשבונות. בהמשך הזמינו בני משפחתו של שדר לארצות הברית, בתקווה לשפר את מצבו הגופני וגם כדי לאפשר לו ללמוד באוניברסיטה, משאלה שלא צלחה עקב חוסר מימון ללימודים.

 עם שובו לארץ החל שדר בלימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בה כיהנו מרצים ידועי שם, בהם הפרופסורים דיקשטיין ואקצין. בתקופה זו נאלץ שדר לצמצם את מקצועות לימודיו עקב מחלת כליות  חשוכת המרפא של אחותו זיוה, ממנה נפטרה, בגיל 20. ניסיונות הריפוי שלה שלא צלחו, על ידי מתחזים לרופאים ללא השכלה רפואית, בהם שכנוע לדיאטה צמחונית, השפיעה על אהרן שדר להיותו צמחוני במשך כל חייו.

 עם סיום לימודיו התקשה אהרן שדר בתחילה למצוא תעסוקה במישור המשפטי עקב נכותו. בהתערבות פרקליט מחוז תל אביב דאז, עו"ד יעקב בראור, התקבל שדר לעבודה בפרקליטות המחוז, בה התמיד במשך כ-36 שנים. תחילה עבר התמחות במחלקה האזרחית, לאחר מכן הועסק כמשפטן לענייני הביטוח הלאומי, ואחר כך עבר למחלקה הפלילית. בשנת 1979 זכה במכרז לתפקיד  פרקליט מחוז תל אביב, בו כיהן עד פרישתו לגמלאות.

 עוד בנעוריו התוודע שדר לצייר הפתח תקוואי הידוע, צבי שור, שלימד אותו את יסודות הציור בצבעי מים. בהמשך דרכו, תוך כדי התמחותו בפרקליטות, נרשם אהרן שדר ללימודי ציור ורישום במכון אבני בתל אביב. למרום קשייו הפיסיים  התקדם שדר בלימודי הציור, ויחד עם רעייתו ביליה ביקר במוזיאונים לאמנות בארץ ובחו"ל, וציוריו קיבלו חיזוק מאנשי אמנות וותיקים.

במהלך שנות עבודתו סייע שדר רבות לחבריו בפרקליטות, במיוחד התמסר לסייע לעובדים בעלי מוגבלויות פיסיות. אחת מטענותיו הופנו כלפי היחס הבלתי הולם, "ערלות לב" כלשונו, מצד הציבור בישראל, כולל שופטים,  כלפי ציבור הנכים.

על אף מצבו לא זנח אהרן שדר את תרבות הגוף, הירבה  לשחות בבריכת מועדון "ספיבק" לנכי פוליו ברמת גן, וטיפח יחסים חברתיים עם חברי המועדון. שדר היה  בין מארגני דיון בכנסת לחקיקת חוק המקנה זכות לפיצויים לנפגעי פוליו. רן כהן, חבר הכנסת דאז מסיעת "מרץ", התגייס לסייע ופעל להעברת חוק הפיצויים לנפגעי פוליו בכנסת.

 עם פרישתו לגמלאות אורגן לכבודו אירוע מיוחד, בו השתתפו פרקליטים ושופטים, בהם שופטי בית המשפט העליון, שנשאו דברים בשבחו. ברכה מיוחדת השמיעה לכבודו פרקליטת המחוז דאז, דורית בייניש, לימים נשיאת בית המשפט העליון. בדברי ברכתה ציינה דורית ביניש את הערכתה הרבה לעבודתו של אהרן שדר, את תרומתו ולהשקעתו הרבה ששימשה, לדבריה, נדבך חשוב בבניית הפרקליטות ודרך עבודתה. דורית בייניש תיארה את אהרן שדר כאיש שפעל תמיד לפי מיטב אמונתו המקצועית: "פרקליט נטול פניות, שאינו משלים עם עוולה ואי צדק, העומד על דעתו ונאבק עליה ללא פשרות."

 את שנותיו אחרי פרישתו לגמלאות הקדישו אהרון שדר ורעייתו ביליה לטיפוח כישוריהם האמנותיים, בביקורים בקונצרטים, במוזיאונים ובהצגות תיאטרון, בטיולים ברחבי הארץ ובחו"ל ולבילוי בחיק המשפחה המורחבת, עם ילדיהם ונכדיהם. רעייתו ביליה, שהינה בעלת כישורים לציור, לנגינה ולשירה, הלחינה והשמיעה במסיבות חברתיות שירים שחיבר אהרן.

בשנים אלה השלים אהרן שדר את כתיבת שני ספריו הראשונים "אנשי כפר גנים", סיפורים מבדחים על טיפוסים שונים בשכונת מגוריו, "גזר דין מוות לזבובים", קוריוזים מעולם המשפט אותם חווה במהלך עבודתו, ואת ספרו האחרון, "חיים עם פוליו". כן היה פעיל בעמותה למנהל תקין ולטוהר המידות,

 כאשר החמיר מצבו הבריאותי, מצא שדר את מפלטו בקריאת ספרים, כפי שהגדיר בעצמו: "החברים הנאמנים לי בכל מצב, הם הספרים העומדים לרשותי,  כמו אז, כששכבתי מתחת לעץ התות, כילד, בחצר בית הוריי". וכפי שאמרה רעייתו ביליה בדברי הפרידה: "מילאת את הבית בספרים אין ספור, תאווה הקריאה שלך לא ידעה שובע".

 כיום, בין פרקי הזיכרונות, נותרו למזכרת וממלאים את כותלי הבית, בצד ציוריה של ביליה, ציוריו שלו, שלושת הספרים שחיבר, ומחברות השירים שכתב, המהווים מזכרת נצח לבני משפחתו.



 

"חיים עם פוליו" - תרבות ופנאי בפתח תקווה

נכתב על ידי

אברהם פלד

עיתונאי, לשעבר ידיעות תקשורת מקבוצת ידיעות אחרונות. דובר ההסתדרות במרחב פתח תקוה, ראש העין ואריאל

peled_av@bezeqint.net

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: