דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

תרבות ופנאי בפתח תקווה

תרבות, פנאי, בידור, מופעים, סרטים

צפו: אלעד לאור הוא הזוכה בסלאם הגדול (וידיאו)

 אלעד לאור מפתח תקווה זכה  עם שלושה שירים שביצע בגמר שהתקיים ב-8 בינואר וייצג את ישראל בתחרות העולמית המתקיימת השנה בפריז.

פורסם בתאריך:


תחרות הגמר השנתית של פואטרי סלאם ישראל 2022 מבית תיאטרון האינקובטור.

אלעד לאור הוא הזוכה של הסלאם הגדול 2022, אירוע הגמר השנתי של פואטרי סלאם ישראל, מבית תיאטרון האינקובטור, שהתקיים במוצ"ש, ה- 8 בינואר).

לאור, שזאת הפעם הראשונה שלו להשתתף בפואטרי סלאם, גבר על חמישה פיינליסטים נוספים, ונבחר על ידי קהל הצופים באירוע ברוב קולות. הוא יסע לייצג אותנו בתחרות העולמית של ספוקן וורד, שתתקיים בקיץ בפריז.

אלעד לאור, בן 32, התחיל לכתוב שירה כשעוד היה בתיכון.  בעבר הוביל פרויקטים קולנועיים-חברתיים לנוער וסטודנטים, והשנה עשה הסבה מקצועית לתכנו והחל לעבוד בהייטק.

אחד מהשירים שביצע בגמר, "ריסטארט", מתייחס להסבה המקצועית שעשה לאחרונה, "השנה, בגיל שלושים ושתיים, עשיתי הסבה מקצועית לתיכנות. השינוי היה לי לא פשוט, והשיר נכתב בלילה בו הרגשתי כמו מחשב: אפס אחד", מספר אלעד, "בשיר אני בדרך לריאיון, פתאום ביל גייטס נכנס למעלית, ומשם הכל הולך ומידרדר. לכתוב על החוויה הזאת בדאחקות וחרוזים - ובמיוחד להופיע עם זה מול קהל - היה בשבילי אחלה תרפיה.

״הסבה מקצועית זה טראח, לזרוק לפח את החלה שאפית, להתחיל מהתחלה - עם כלום בפיתה. תשכח מכל העבודה המאומצת שנתת כשחלמת 'לחם מחמצת'. לא תפח. הקריירה הנוצצת מוחמצת״.

בנוסף ביצע בגמר את השירים "עוד מילים לאהבה" , ו"שחיף".

"פואטרי סלאם" הוא אירוע שירה מדוברת המבוסס על פורמט אמריקאי שהפך לתופעה בינלאומית. הפורמט הומצא על ידי המשורר מארק קלי סמית בשנת 1984 ובמסגרתו עולים לבמה 6-8 משוררים/ות בכל ערב. כל שיר מקבל ניקוד על ידי הקהל ובסוף הערב מוכתר הזוכה, המשורר עם מספר הנקודות  הגבוה ביותר, שעולה לביצוע קטע נוסף כהדרן. אירועי "פואטרי סלאם" נערכים כ-30 מדינות ברחבי העולם על בסיס קבוע. בכל שנה מתקיים אירוע בינלאומי אליו נשלח נציג מכל מדינה. פרויקט "פואטרי סלאם ישראל" נוסד בשנת 2012 והוא פועל כבר עשר שנים בשיתוף תיאטרון האינקובטור. אירוע הפואטרי סלאם הישראלי הראשון נערך בירושלים על במת תיאטרון האינקובטור, ומאז הפך לתופעה שהתפשטה ברחבי הארץ כאש בשדה קוצים. בכל שנה מתקיימים עשרות ערבי פואטרי סלאם ואירועי ספוקן וורד בשנה, וסביב האירועים נוצרה קהילה חיה, הולכת וגדלה, של חובבי הז'אנר שבאים לצפות ולהשתתף. בנוסף קיימנו אירועי תוכן בנושאים ממוקדים, אירועים מוזיקליים וסדנאות כתיבה למבוגרים, לנוער, סדנאות בבתי ספר והיד עוד נטויה.

נאקה.

יכלו גם לקרוא לה גמלה.

פר - פרה. מה רע?

גמל - גמלה. גם לה.

אבל לא. גמלה בליבו

של איזה אליעזר בן יהודה החלטה,

''יקראו לה - נאקה!''.

אנקה.

אנקה זו לא צעקה.  

לא צרחה,

לא צווחה,

לא זעקה,

זו - אנקה.

יש ניואנס. נו אז

למה אין עוד מילים לאהבה?

 

רגבים. טרשים. עפר.

מילים לאדמה - יש לנו כמו חול.

אז אי אפשר לשתול

עוד מילים לאהבה?

מסיק. בציר. גדיד.

רוצים שנקפיד לא להגיד 'קטיף של'.

לא עדיף שנתפלפל

על אהבה? אני שואל, איך נהיה

שאני 'אוהב' תות גינה, עוגות גבינה,

ואת אמא ואת אבא ואת רוני - בעיקר עם פוני -

ואת הסתיו ואת מה שעכשיו

ומשהו מקודם ואת רותם אחותי הקטנה

אני 'אוהב' כמו תות גינה?

את אורון, אחי הגדול -

רק 'אוהב'?, זה הכל?

זה כמו לטבול את אותו מכחול

בצבעים שונים בלי לשטוף.

זה כמו לנגן דו רה מי פה סול

עם תוף.

 

ויש לי סימפטיה ל'אהדה'.

גם 'חיבה' זו מילה חמודה מאוד,

אבל עוד, חסרות לי עוד,

כי אפשר לפחד או לחשוש או לדאוג,

אבל בין לאהוב לבין לאהוד -

למה אי אפשר

לאהוג?

 

לכולם ביסודי היה סולם סודי:

אוהב: * * * *.

מחבב: * * *.

מסמפט: * * * *.

רצה הגורל,

הבקבוק נפל בדיוק על הספוט שלי במעגל.  

אמת או חובה? אמת.

״מההה סולםםם האהבווות שלך?!״…  

והלב מתקמט.

"אה, חובה, חובה", מנסה להתחרט.

"חובה עליך - להגיד את האמת".

''טוב אבל מה זה 'אוהב'? אני 'אוהב'... צ'יטוס!

אמת אתם רוצים?! אהבת אמת זה מיתוס…!

טוב. אני אומר ואז חוזר לשחק בסוני:

אוהב: רוני".

בשתיקה, עושה בדיקה

אם רוני מרגישה כמוני.

אני ילד בן שבע, וזה הרגע

בו אני קולט שבטבע

יש גם צבע כזה למילה: אהבה.

 

ועם כל כיתה שאני עולה,

אני רק יותר ויותר מגלה

כמה הרגש הזה ממלא, מציף,

מקציף בי גלים,

אני רק לא ממש מוצא לו מילים.

'אהבה', 'אהבה', 'אהבה', בצבא -

מילים חדשות על ימין ועל שמאל:

״ימין, שמאל!

חפש, חזלש. שעת תש''.

ואז אני בא לשלוח לרוני דש

ואני לא מוצא ביטוי חדש.

כותב 'אוהב', 'אוהב', 'אוהב'.

 

וכששנינו כבר לא צעירים,

אנחנו שוכרים דירת שני חדרים

עם מרפסת, שלט על הדלת,

ותחושה מעורפלת של שחיקה.

"את יודעת למה אנחנו יושבים פה בשתיקה?

כי יש נאקה, ויש אנקה,

אבל אין אספקה של כלים'

חסרות לי מילים

לאהבה.

 

רוני קמה, באה, מתיישבת קרוב.

"אני אגיד לך מה חסר לך, טוב?

אוהב תות גינה?

מתי בפעם האחרונה

השקית?

לא בקטע של לדחוק לפינה,

אני לא עצבנית. או כועסת.

אבל יש אדנית במרפסת.

לא מבינה, למה אתה מחכה?

אוהב?

תשקה.

אוהב את המשפחה? בוא נזמין לארוחה.

אוהב את אשתך?

אז במקום הרדיפה אחרי עוד מילה נרדפת -

נגיעה אחת רכה, חשופה, מלטפת.

יש כל כך הרבה כלים וצורות הבעה.

מילים? מילים לא חסרות לאהבה.

…ואם נגיד עכשיו, במקום באמת להקשיב לי, אתה כבר חושב איך לכתוב על זה במילים יפות עם חרוזים - נשבעת לך, אתה מת".

בגילגול הבא,

אם אגולגל להיות גמל

ואסחב על הגב את הקש שלי -

כולי תקוה

שרוני תהיה הנאקה שלי.

(מתוך עוד מילים לאהבה-אלעד נאור)

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: