דרישה להנציח את שמו של יורם טהרלב ז"ל בפתח תקווה
חברי האופוזיציה יגישו הצעה לקריאת הפארק החדש בנווה גן על שמו של יורם טהרלב ז"ל שנפטר ביום חמישי שעבר וכתב את מילות השיר "הבלדה על יואל משה סלומון.
פורסם בתאריך:
"בבוקר לח בשנת תרל"ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים...
אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים."
מתוך הבלדה על יואל משה סלומון. כתב יורם טהר לב ז"ל, הלחין: שלום חנוך
ביום חמישי שעבר, הלך לעולמו יורם טהרלב ז"ל בגיל 83.
טהלרב פזמונאי, סופר, מתרגם ואחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, קשה לחשוב על התרבות והזמר הישראלי בלעדיו. טהרלב כתב קרוב לאלף שירים בהם קלאסיקות של הלהקות הצבאיות כמו "גבעת התחמושת" ו"ישנן בנות" פזמונים ושירים אהובים כמו "אינך יכולה" ו"יעלה ויבוא". כנוסף, כתב טהרלב ספרי ילדים וספרי עיון וזכה בפרסים רבים.
סיעות האופוזיציה במועצת העיר יעלו בישיבת מועצת העיר הקרובה את הצעתם להנצחת יורם טהר לב ז"ל מחבר ההמנון של פתח תקווה "הבלדה על יואל משה סלומון" בקריאת הפארק החדש בנווה גן על שמו.
יו"ר האופוזיציה וסיעת הביצועיסטים עוה"ד אורי אהד: "שיריו וסיפוריו של יורם טהרלב ז"ל מלווים את צדינת ישראל לכל אורך דרכה ומתארים את התפתחותה ודרכה. בשיריו ניתן למצוא את זכר הנופלים "גבעת התחמושת", את האהבה לארץ ישראל "קום והתהלך בארץ", את סיפור הקמתה של אם המושבות "הבלדה על יואל משה סלומון", לצד שירי ילדים כמו "ברבאבא" , "מר אפצ'י" ואחרים.
הנצחתו במקום מרכזי בעיר כמו הפארק החדש בנווה גן תהווה הוקרה ייחודית וראויה למחבר ההימנון הפתח תיקוואי המוכר כמעט בכל בית במדינה והמספר את סיפור ייסודה של אם המושבות.
הפארק אשר בשביליו ומתקניו יטיילו משפחות, ישחקו ילדים ויבלו נוער ומבוגרים יכיל בהתאם להצעתנו פינות שונות בהן תוצגנה יצירותיו הרבות של יורם טהר לב ואין יפה מכך שהשירה תתנגן בלב תושבי העיר ואורחיה במקום שוקק ומלא חיים כמו הפארק החדש.
חברי האופוזיציה פנו ליתר חברי המועצה בבקשה להצטרף אליהם ולתמוך בהצעתם שבה נכתב:
הבלדה על יואל משה סלומון אשר כתב יורם טהר לב ז"ל בשנת 1968 ופורסמה כשנתיים מאוחר יותר, מתארת בעובדה ובדימיון את ימי הקמתה של אם המושבות והפיכתה מ"עמק עכור לפתח תקווה", הפכה כמעט למן פרסומה להמנון של אם המושבות-פתח תקווה.
למעלה מ-1000 שירים חיבר טהר לב, לצד עשרות ספרים, אשר מלווים את מדינת ישראל לאורך שנותיה, שירים כמו "גבעת התחמושת", "היה לי חבר, היה לי אח, "קום והתהלך בארץ", "בן גוריון" לצדי שירי ילדים קלילים כגון: "ברבאבא", " מר אפצ'י","הדגל שלי" וכו'.
מן הראוי כי פתח תקווה תדע להוקיר ולזכור את מחבר ההמנון הפתח תקוואי המוכר בכל הארץ בקריאת הפארק החדש בשכונת נווה גן על שמו, תוך הנצחת יצירתו בפינות שונות בפארק.מקווים כי תצטרפו ליוזמה זו."
הבלדה על יואל ומשה סלמון
בשנת 1970 טהרלב כתב את הבלדה על יואל ומשה סלומון, שלום חנוך הלחין וביצע אריק אינשטיין ז"ל. הייחודיות של הפזמון טמונה בכך שהוא מבוסס על מאורע היסטורי - סיור באדמות הסמוכות לכפר אומלבס אשר הוביל לייסודה של המושבה העברית הראשונה בארץ ישראל, פתח תקווה, המכונה "אם המושבות".
יורם טהר-לב כתב את "הבלדה על יואל משה סלומון" לאחר שקרא את סיפור המעשה בספר "זכרונות ארץ ישראל" שבעריכת אברהם יערי (1947) . הזיכרונות שהיוו את הבסיס לסיפור נכתבו על ידי טוביה סלומון, בנו של יואל משה סלומון, ששמע לטענתו את הסיפור מאביו.
בסיפור המסופר בבלדה מתוארים שני הביקורים שקדמו לרכישת האדמות: הסיור הראשון באדמות שלאחריו נותר יואל משה סלומון לישון בכפר אומלבס, והסיור השני שנערך בלוויית הרופא היווני מזארקי.
בסיור הראשון באדמות בכפר אומלבס השתתפו: דוד גוטמן, יואל משה סלומון, י הושע שטמפפר וזרח ברנט. החמישי, המוזכר בבית השלישי של השיר הוא הרופא מזארקי. חוות דעתו של הרופא, שניתנה במקור בסיור השני באדמות, מופיעה בבתים הרביעי והחמישי של השיר.
לפי הבלדה, שלושה מהרוכבים כיבדו את דעתו של הרופא והסתלקו איתו ואילו ורק יואל משה סלומון נותר במקום.
לדברי יורם טהרלב, במקור הוא כתב "העמק העכור נמלא ציוץ של ציפורים", תוך רמיזה למקור שמה של פתח תקווה - "ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקווה" (הושע ב' 17), אך לבקשת אריק איינשטיין הוא שינה את "עכור" ל"ארור".
השיר נכלל בתקליטם של אריק איינשטיין ושלום חנוך "שבלול", שהופק ב-1970. בעקבות התקליט צולמה התוכנית הראשונה בסדרת "לול", והיא כללה קליפ לשיר זה, לצד שירים נוספים מהתקליט.
ב-1973 הוקלטה גרסה שנייה לשיר, עדכנית יותר - בעיבוד של שם טוב לוי, והיא נכללה באלבום "ארץ ישראל הישנה והטובה" של אריק איינשטיין. העיבוד של גרסה זו עשיר בהרבה מהעיבוד של הביצוע הראשון, ולכן זוהי הגרסה המושמעת יותר של השיר. גם לגרסה השנייה צולם קליפ, הפעם בצבע, שנכלל בתוכנית הטלוויזיה "ארץ ישראל הישנה והטובה". תוכנית זו שודרה לראשונה בערב יום העצמאות 1978.
המושבה העברית פתח תקווה הוקמה בשנת תרל"ח18787 ע"י קבוצת יהודים בני היישוב הישן בירושלים
. קדמו להקמת המושבה מספר ניסיונות של היישוב הישן לבסס התיישבות חקלאית, שכללו מאמצים של השר משה מונטיפיורי. קודם לקניית אדמות אומלבס נעשה ניסיון לרכוש אדמות בבקעת יריחו, על ידי עסקני העדה היהודית בירושלים, והשם שנבחר עבור המושבה המיועדת היה 'פתח תקווה'. ניסיון זה כשל לאחר שבפקודת השולטן עבדול חמיד השני, נאסרה המכירה משום שהקונים היו נתיני חוץ. ניסיון נוסף אשר כשל היה בקניית אדמות דוראן הסמוכות לרמלה (אשר לימים הוקמה עליהם המושבה רחובות).
בשנת תרל"ו (1876 נודע לעסקנים מירושלים על כך שאדמות הכפר אומלבס עומדות למכירה, על ידי סוחר קרקעות עשיר מיפו בשם טיאן. על מנת לסקור את הנחלה יצאו מירושלים ארבעה עסקנים: דוד גוטמן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר וזרח ברנט, ונפגשו ביפו עם הסוחר טיאן. למחרת היום יצאו הארבעה בלוויית נציגו של טיאן, זאכרי אפנדי, לסיור בנחלה. מראה הנחלה מצא חן בעיני המסיירים והם החליטו לקנות את כל שטח הנחלה, אולם כאשר בסוף היום הגיעו לכפר אומלבס, הזדעזעו המסיירים ממראה הפלאחים אשר היו "דוויים חסמומים וצהובי הפנים". באותו ערב נשאר יואל משה סלומון לישון בכפר בעוד שאר הסיירים חזרו ליפו. במשך שלושה ימים ניהל סלומון חקירות, ונודע לו שהסיבה למחלות של תושבי הכפר היו מי הירקון אשר אליהם היו מושלכות נבלות צאן ובקר, והביצות הסמוכות לכפר. כאשר שב סלומון ליפו, הוא הציע לדוד גוטמן לנסות לקנות תחילה אדמות סמוכות אשר היו שייכות לסוחר היפואי קאסאר.
|
תגובות