דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

חיי זוהר בפתח תקווה

גם לנו יש את הכוכבים שלנו. מדור לחיי החברה והבילוי של העיר פתח תקוה.

שלומי קוריאט, תושב פתח תקווה עם קורונה והוא עדיין מנסה להישאר חיובי

צילום: סיון פרג'

פורסם בתאריך:


תקופה קשה מאד עוברת על השחקן והקומיקאי תושב העיר, שלומי קוריאט, לפני כשבועיים אביו נפטר ולאחרונה הוא התבשר כי הוא ומשפחתו, משפחה חיובית לקורונה.

לאחר שקוריאט נמצא חיובי, צילומי "ספיידרז" בכיכובו נדחו וכולם נשלחו לבידוד ובדיקות קורונה.

קוריאט מספר בגילוי לב על ההתמודדות עם האורח הלא רצוי – הנגיף ואפילו שאשתו מגישה לו וואסאבי חריף ביותר, הוא אוכל ולא מרגיש את החריפות בשל אובדן חוש הטעם: "שבת שלום לכולם כמי שנמצא עם קורונה כבר שבוע עם חולשה שיעול ושאר ירקות ובפועל כל פעולה ולו הפשוטה ביותר גורמת לי לתשישות כאילו עשיתי מרתון תל אביב (פעמיים) ואגב כל הבית מאומת .אז בגדול זה מרגיש די חוסר אונים אבל איך אנחנו אומרים גם זה יעבור ויהיה טוב ב"ה אז עד שנרגיש טיפה יותר טוב זה הזמן להגיד תודה לכל החברים והאנשים שמרגע ששמעו שאנחנו משפחה חיובית פשוט לא מפסיקים לפנק אותנו."

נסיים בנימה חיובית ואופטימית, כשניזכר ב


 

"פ"ת עכשיו" מאחלים שנה טובה ורפואה שלמה לשלומי קוריאט. בשורות טובות.

 

בנו של ארמונד ז"ל, שלומי קוריאט, הספיד את אביו במעין מכתב פרידה לאבא:

"טוב שם טוב משמן טוב ויום המוות מיום היולדו" המשפט הזה מעיד על אבי יותר מכל משפט אחר.

כזה היה אבא שלי, עמרם (ארמונד) קוריאט ז"ל, שמו הלך לפניו בחייו וקל וחומר בלכתו.
אדם אהוב על הבריות, שתמיד שם לנגד עיניו את כבוד האדם לחברו.
כשהיה נכנס לבית הכנסת היה מברך ל"שבת שלום", שואל ומתעניין בשלומם של כל המתפללים, באופן אישי, מבלי לפסוח על אף אדם.
כזה היה אבי, אדם שמח ועניו, שתמיד היה מוקף באין ספור אנשים וחברים בחייו, וכעת, במותו, הם מקיפים אותנו. אדם שאהב לארח בשפע וברוחב לב, והכנסת האורחים שלו הייתה מיוחדת ומופלאה. מעלה גדולה שזכית לה אבא!

אני זוכר בילדותי בית מלא באורחים, בשירים ובמאכלים מעשה ידי אמי שתחיה ובשפע. בכל מקום אליו היה מגיע כאורח - היה מאיר את המקום בחיוכו, בשירתו ובנוכחותו הכריזמטית. אדם שתמיד דאג לנו, ילדיו, לכל, שלא ייחסר לנו דבר חלילה.


אחד הסיפורים שמלווים אותי וזכורים לי ואשתף אתכם בו כעת הוא כשכבר הצלחתי בעבודתי כשחקן  נודע והייתי מגיע להוריי לארוחת שישי - אז אבי ז"ל היה שואל, חצי בבדיחות הדעת חצי ברצינות: "תגיד לי שלומי, מה יהיה עם השטויות של הטלוויזיה? אתה לא רוצה למצוא איזו עבודה נורמלית? משמונה עד חמש, פנסיה, ביטחון? תחשוב על זה." והייתי אומר לו "אבל אבא, הכל בסדר." היה אומר לי "שימשיך ככה ב"ה, אבל לא לנוח על זרי דפנה, כי לא לעולם חוסן. שתמיד תהיה לך תוכנית מגירה."

כזה היה. דואג וחרד לביתו, לאישתו אמי היקרה, ולנו, ילדיו ונכדיו.

אז אבא יקר שלי, עזבת אותנו והלכת לעולם שכולו טוב. נזכור אותך תמיד.

אמנם השארת תהום עמוקה בלבנו, אבל יחד עם זאת, הנחלת לנו ערכים של דרך ארץ, אהבת חינם, שמחה וצחוק. אנחנו נשתדל להמשיך את מורשתך. נוח על משכבך בשלום. עכשיו לפחות בגן עדן יזכו ליהנות משירתך, תצחיק אותם, זה בטוח, ותשמח אותם שם למעלה כמו שרק אתה יודע!!!

ולנו נשאר רק להתרפק על זכרונות יפים ממך. 
אוהבים אותך, כולנו, אבא יקר שלנו."


 

שלומי קוריאט, תושב פתח תקווה - חיי זוהר בפתח תקווה

נכתב על ידי

אסף פרידור

B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.

asafptnow@gmail.com

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: