דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

חדשות בפתח תקווה

מידע אקטואלי על כל מה שמתרחש במלאבס, העיר הישנה ובפתח תקוה העיר החדשה.

100 ילדים על הרצף האוטיסטי לא יתחילו את שנת הלימודים. ההורים יוצאים למאבק

רמי גרינברג, ראש העירייה אומר שהוא מנסה לעזור והוא ימצא את הפתרון ובפועל בכל מבנה שמאותר -גרינברג "מסביר" מה בעייתי במבנה" מהיום עד תחילת שנת הלימודים - נדווח לכם בכל יום על מלחמה הנעשית על חשבון האוטיסטים.

פורסם בתאריך:    נכתב על ידי: אסף פרידור


כמעט חודש לפתיחת הלימודים ולא כל התלמידים צפויים לפתוח את השנה במוסדות החינוך. שוב אנו עדים לפרשה מסועפת בתחום החינוך העוסקת בתלמידים שזקוקים למסגרת תומכת - תלמידים על הרצף האוטיסטי שכאמור, נכון לשעה זו לא יפתחו את שנת הלימודים כסדרה, לא נתפס.
 
הורי תלמידי בית הספר וגני שחר בפתח תקוה, המיועד לתלמידים על הרצף האוטיסטי, עם לקויות תקשורת (ASD), קיבלו הודעה שלפיה הגן ובית הספר לא ייפתחו בשנת הלימודים הקרובה.

עיריית פתח תקווה הכניסה למבנה של הילדים האוטיסטים - תלמידי בי"ס אחר וזאת חרף העובדה שבמבנה זה פועל בית הספר מזה עשר שנים.

העירייה  מסרבת להאריך את חוזה השכירות ובמקביל מנסה למנוע את מעבר המוסד החינוכי למבנה החדש אותו שכר מנהל בית הספר, מר שאול רוטנברג.

אלו אינן טענות - אלא דיווח על מאבק פוליטי של העירייה וראש העירייה הנעשה על חשבונם של לא פחות מ-100 ילידם אוטיסטים - גם אנחנו (פ"ת עכשיו) מצטרפים למערכה!!!

כאמור, הוריהם של יותר מ-100 תלמידי בית ספר "השחר" בפתח תקוה, התבשרו לפני מספר ימים על ידי מנהל בית הספר, שאול רוטנברג, כי בית הספר לא יפתח בשנת הלימודים הקרובה. ההשלכות מדאיגות ביותר.

המשמעות קריטית הן להורים, שלחלקם יותר מילד אחד במסגרת זו, ולילדיהם שיישארו ללא מסגרת מתאימה החל מה-1 בספטמבר. מדובר בהורים הנסמכים רבות על מערכת החינוך המסייעת להם בהתמודדות המורכבת בגידול ילד עם צרכים מיוחדים. בנוסף הם מצביעים על חשיבות שמירת השגרה שהינה חיונית לילדים על הרצף האוטיסטי, חלקם לומדים בשחר כבר עשר שנים. ההורים מודאגים מהמשמעות שתהיה לקריעתם מהמסגרת, החברים והצוות אליו הם רגילים.

 

לדברי ההורים אשר סבורים שהעירייה מתנכלת להם: "ילדינו משלמים את המחיר של אינטריגות וסכסוכים פוליטיים, אין לנו לאן ללכת." אחד מההורים סיפר ל"פ"ת עכשיו"

שוחחנו עם מנהל הבית ספר שאול רוטנברג ואחד ההורים:

"בית הספר שחר קיים 10 שנים בפתח תקווה, מתחיל את השנה 11, לומדים בו יותר מ-200 ילדים על הרצף האוטיסטי בבית ספר ובגנים.
הסניף הראשון היה ברחוב רמח"ל בשכונת כפר אברהם וחוזה השכירות הסתיים, לכן,  פעלנו לשכור מבנה אחר. יצרנו קשר עם העירייה עם ערן חג'ג' יועץ ראש העיר לענייני חינוך. אמרנו שהסתיים החוזה ושאלנו אם הם יכולים לעזור לנו להישאר במבנה, או אם הם יכולים לעזור לנו במבנה חלופי.
ואז הם חזרו עם תשובה שאין להם יכולת לעזור לנו.
אז פעלנו באופן עצמאי ושכרנו מבנה ברחוב יצחק אלחנן סמוך לרחוב פינס, מבנה גדול 3,500 מטר שהייעוד שלו הוא לבתי ספר, בעבר היה מרכזיית טלפונים, אבל ייעוד הקרקע שלו הוא גנים ובתי הספר.
מהרגע שהודענו לעירייה ששכרנו את המבנה הזה, העירייה התחילה להתנכל אלינו, בהתחלה שלחה מכתב למשרד החינוך שהיא מתנגדת לבית הספר ואחר כך פנתה לבית משפט. בית המשפט החליט שהעירייה פעלה בחוסר תום לב והיטעתה את בית המשפט לגבי ייעוד הקרקע. בית המשפט חייב אותם לשלם לנו הוצאות משפט ופה זה עומד והעירייה ממשיכה לשלוח פקחים ומתנגדת למעבר של בית הספר שהמשמעות היא 100 ילדים יישארו בלי מסגרת בלי קורת גג.

המבנה ששכרנו שכרנו מגוף. במהלך הזמן התברר לנו שלתוך הבניין שבו היינו, נכנס בית ספר ממלכתי אחר, בית ספר אדר. כלומר עיריית פ"ת מעבירה לשם בית ספר ולכן לא מאריכים איתנו את החוזה שכירות.

הייתה בעיה מול השוכר?
אם העירייה לא הייתה מכניסה לשם את בית ספר אדר, בעל המבנה היה ממשיך להשכיר לי, אין לו בעיה להמשיך להשכיר לי.
כנראה שהעירייה משכירה לבית ספר אדר בסכום גבוה יותר. בית המשפט קבע שאין שום בעיה שיהיה שם בית ספר.

מדוע להערכתך העירייה מתנגדת?
אני לא יודע. לא מצליח להיכנס לראש של רמי גרינברד, לא מצליח להבין את ההתנהגות. כי בסופו של דבר בגני הילדים יש יותר מ-40 ילדים תושבי פתח תקווה, הוא צריך למצוא להם פיתרון. אלו ילדים שחייבים בית ספר וגני ילדים,.

אחד ההורים מספר: התנהלות העירייה מאוד הפכפכה, יש ויכוח על הגב שלנו ההורים שאין לנו מושג מהו ובאיזה נושא. עובדי העירייה עונים במוקדים העירוניים שנפנה בנושא לשאול רוטנברג לקבלת תשובה, ורמי גרינברג עונה שהוא מנסה לעזור והוא יביא את הפתרון.

מה תגובת ההורים לטענה שהמבנים שהושכרו נמצאים בשטח פרטי?

להורים לא אכפת שזה בשטח פרטי. זה לא שראש העיר הציע לשאול מבנה אחר ששייך לעירייה כשהסתיימה השכירות. זה לא שהוא ניסה למצוא מבנה מוכר וראוי ועזר בחיפושים. רק אומר כל הזמן מה בעייתי במבנים ששאול מוצא.

מהם הצעדים שבכוונת ההורים לנקוט כחלק מהמאבק? 
ממשיכים לפנות לתקשורת, נפגשים עם ראש העיר, פנינו למשרד החינוך , ההסתדרות הציונית. מחפשים פתרונות כי העירייה לא באמת יודעת להתמודד עם כמות כזאת גדולה של תלמידים עם צרכים מיוחדים.  המוסדות שהיא מספקת לא מטופלים נכון, יש בעייתיות בכח אדם, תחלופה גדולה ואין את הסדר והמקצועיות כמו שיש אצל מוסד השחר.

מוסד השחר

המוסד החינוכי "שחר" בפתח תקווה, הינו מסגרת חינוכית של גני ילדים ובתי ספר לכ- 210 ילדים בעלי לקויות תקשורת (ADS). המוסד, שקיים מזה עשור, חותר לצמצום הפערים ההתפתחותיים והתפקודיים של תלמידיו, הלימוד נעשה בכיתות מצומצמות המונות כ6-7 תלמידים בלבד, ובכל כיתה מורה ושתי סייעות. התלמידים משובצים בכיתות על פי רמת תפקוד על מנת להביא לכיתות הומוגניות תפקודית המאפשרות הנגשה והתאמת התכנים באופן קבוצתי וכיתתי, בהתאם לתפיסה החינוכית של בית הספר.

השחר יושב בשני מבנים אותם הוא שוכר מגופים פרטים אחד המבנים נשכר מ"הפועל המזרחי",  חוזה השכירות  הסתיים לאחרונה. מנהל בית הספר, שאול רוטנברג מספר כי ניסו בשנה האחרונה לחדש את החוזה, אך ללא הצלחה. לאחרונה, גילו להפתעתם כי עיריית פתח תקווה מתכננת להכניס למבנה ביה"ס ממלכתי בשם ביה"ס אדר, ובכך נמנע מהם לחדש את החוזה עבור "השחר".

רוטנברג שכר מבנה אחר בפתח תקוה, אך כשעדכן את העירייה כי הוא עובר למבנה החדש, הוא קבל מכתב מעוזר ראש העיר המציין כי אסור לו לשכור מבנה בפתח תקוה וכל צעד כזה דורש תאום ואישור מראש העיר והוסיף כי אין באפשרותו לפתוח בית הספר במבנה החדש. שבוע לאחר מכן פנה ראש העיר עם הנושא למשרד החינוך בבקשה למנוע את פתיחת בית ספר באותו המבנה והמשיך לפעול בהגשת תביעה לבית המשפט להוציא צו מניעה לפתיחת בית הספר השחר במבנה, "בקשה להטלת צו המונע ביצוע פעולות המהוות שימוש אסור במקרקעין נשוא ההליך".

ראש העיר גיבה את התביעה בתב"ע של הבניין משנת 1978, המייעדת את הנכס למרכזיית טלפונים. בית המשפט קיבל את בקשתו בנוכחות צד אחד בלבד.

שאול רוטנברג ובית הספר הגישו ערעור, בטענה כי יש תב"ע עדכנית משנת 1992, עבור הנכס המייעד אותו למבני ציבור ביניהם גם מוסדות חינוך.

השופט קיבל את הערעור, בהחלטתו כתב השופט "לאחר עיון בבקשת הביטול ובתגובת המשיבים האחרים, התגלה לביהמ"ש דבר קיומה של תכנית נוספת מאושרת למקרקעין, תכנית מאוחרת יותר פת/ 2000 . תכנית פת/ 2000 מייעדת את המקרקעין לשימושים ציבוריים כאזור לבנייני ציבור הכוללים בין היתר מוסדות חינוך. על כן יש לתת החלטה לגופה של הבקשה שכן אין לקבל טענות המבקשת לעניין ייעוד המקרקעין. אני דוחה טענות המבקשת לעניין הייעוד הנטען ומכאן שהבקשה לצו מניעה דינה להידחות."

השופט הוסיף והתייחס בפסיקתו לעובדה, כי לפני כחצי שנה פנה בעל הנכס הנדון לוועדה המחוזית של עיריית בקשה לשנות את ייעוד הנכס למגורים, והוועדה המחוזית דחתה בקשתו בטענה כי התב"ע לנכס זה היא למוסדות חינוך בלבד.

"שמעתי את דברי ב"כ המבקשת לגבי הסתירה שבין תכנית פת/ 2000 לתכנית 4/1157 כאשר לפי הפרשנות שבפיה, תכנית 4/1157 גוברת על פת/ 2000 . אך פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם הגיונם של דברים ויתר טיעוני ב"כ המשיבים.  אני סבור כי תכנית פת/ 2000 המאוחרת יותר היא זו הגוברת ובמיוחד גם למקרא החלטת הועדה המקומית המכוונת לכך שייעוד המקרקעין אמור להיות עבור מעונות יום, גני ילדים פרטיים ועוד...זאת כאשר המבקשת מעוניינת למנוע ייעוד למגורים. לא ניתן לאחוז במקל בשני קצותיו, לא ניתן פעם אחת לטעון לייעוד למרכזייה טלפונית כאשר מבוקש ייעוד חינוכי ולאחר מכן לייעוד של מעונות יום וגני ילדים כאשר מבוקש ייעוד למגורים"

השופט אף הוסיף בפסיקתו כי הוא סבור "כי הסתרת עובדת קיומה של תכנית פת/ 2000 מפני ביהמ"ש, ואי גילויה בבקשה לסעד  זמני מהווה מעשה שבחוסר תום לב ויש לתת את הדין על כך".

למרות כל זאת פנתה העירייה לפני יומיים שוב לבית המשפט בבקשה להבהרה, והיא ממשיכה להתעקש ולמנוע את מעבר בית הספר "השחר" למבנה החדש, בעוד היא מסרבת לאפשר לו להישאר במבנה הקיים.

אך בית המשפט קבע שוב לטובת שאול רוטנברג ובית הספר, וציין בשנית כי אין מניעה לעשות שימוש במבנה לייעוד של מוסד חינוכי.

ההורים מספרים על צוות מסור ומקצועי, ומציינים כי כל הצעה להעביר אותם למוסדות חינוך חלופיים בעיר אינה מקובלת. הם אומרים כי אין מוסדות אלו עומדים באותה הרמה של השחר, בהתמחות בהתמודדות עם ADS, לא ברמה הטיפולית ולא בצוות המקצועי והם לא מוכנים שהתקדמותם ורווחתם של ילדיהם תיפגע בשל השלכות פוליטיות.

"אם בית הספר ייסגר, אין פתרון חלופי לילדים שלנו" הם אומרים, "לכל ילד מעבר מבית הספר אליו הוא היה רגיל לבית ספר אחר הוא טראומטי, על אחת כמה וכמה לילדים על הרצף האוטיסטי אשר זקוקים לשגרה, לתחושת בטחון, לצוות חינוך מקצועי עליו הם סומכים ולחברים לכיתה אליהם הם רגילים. כל שינוי כזה וכל ניתוק של ילדים כאילו, בכל גיל, עלול לגרום לנזק נוראי בלתי הפיך לילדים.

מדוברות העירייה נמסר "תחום החינוך המיוחד בפתח תקוה הינו מבין הטובים בישראל ועל כן, בפתח הדברים יודגש כי התלמידים יקבלו את המענה המתאים והראוי להם ב-1.9 בלי קשר לעמותה אשר התנהלה באופן קלוקל. מדובר בבית ספר שחוסה תחת ההגדרה מוכר שאינו רשמי, בי"ס פרטי. העמותה שמפעילה את בית הספר נתמכת ע"י הרשות באופן שוטף וכן הוקצאו עבור הגנים הפועלים תחתה גם מבנים עירוניים. לגופם של דברים, מנהל העמותה פתח שני מוסדות עוד בתקופת הנהלת העיר הקודמת: האחד ברח' הס – בתוך מרכזייה טלפונית והשני בשכונת כפר אברהם. מדובר בשני מקומות הנמצאים בבעלות פרטית ולעירייה אין כל קשר אליהם. ברחוב הס, פועל בית הספר בתוך מרכזייה של בזק באופן לא חוקי כשהצפיפות במקום גדולה ובניגוד לחוקי התכנון והבנייה. בנוגע למוסד בכפר אברהם – הסתבר שבית הספר נכנס למקום כשוכר משני כאשר בעל הקרקע לא היה מודע ועל כן בעל הקרקע דרש את פינוי המבנה עם סיום חוזה השכירות ויכניס שוכר שאין לו קשר לעירייה.

בתוך כך, עוד בטרם מנהל המוסד החל בחיפוש מקום חלופי, העירייה בקשה ממנו שיעשה זאת בשיתוף הגורמים המוסמכים ובכפוף לחוק. זאת כדי שהמעבר יהיה מתואם וחוקי, הרי העירייה היא זו שמשבצת את התלמידים למוסד. הנהלת המוסד סירבה לבקשת העירייה, פעלה ללא תיאום כנדרש ופתחה את המוסד במקום בשיכון מפ"ם. גם במקום זה, קיימת מרכזייה טלפונית עם אנטנות וציוד טכני על הגג - שלא בטוח שזה כשלעצמו לא יסכן את התלמידים שישהו במבנה. במהלך השיפוצים במקום פנו תושבי האזור לעירייה ולבית המשפט כנגד כניסת המוסד לאור הבעייתיות הרבה שיש במקום אשר פוגעת בתושבים הגרים בסמוך. שכן, מעבר לעובדה כי מדובר במרכזייה טלפונית, הפעלת המוסד החינוכי אינה מותאמת לתשתיות באזור שבו פועל בית ספר נוסף. כמו כן מדובר ברחוב צר – חד סיטרי וההסעות של התלמידים רק יעמיסו עוד יותר על הכביש. לצד הבעיות הבטיחותיות והתכנוניות הקריטיות שצויינו לעיל, העירייה במהלך השנה סייעה למוסד רבות, כל עוד הדבר התאפשר בהיבט החוקי והמנהלתי.

 

 

 

100 ילדים על הרצף האוטיסטי - חדשות בפתח תקווה

נכתב על ידי

אסף פרידור

B.A בממשל, המרכז הבינתחומי בהרצליה. M.A במדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח: שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף הציבור.

[email protected]

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
גרינברג השקרן
א.נ | 19:23   16.08.21