דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

חינוך בפתח תקווה

חינוך ונוער, מה קורה בגנים ובבתי הספר בפתח תקווה, המדור עוקב, מתריע ומשבח.

40% מההורים לא ידעו שעל ילדיהם הוטל חרם בבית הספר

ממחקר שערכה רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך עולה שהמאפיינים של הילדים שחווים חרם הם בנות, ילדים שסובלים מהקנטות על רקע מראה חיצוני ותלמידים עם הישגים לימודיים גבוהים

פורסם בתאריך:


ממחקר שערכה רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך עולה שהמאפיינים של הילדים שחווים חרם הם בנות, ילדים עם מראה חיצוני לא מושך ותלמידים עם הישגים לימודיים גבוהים

שבעים ושניים אחוזים מהצעירים בגילים 25-18 זוכרים אירועי חרם בבית ספרם – כך עולה ממחקר חדש שערכה רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך. מתוך מדגם מייצג של 700 בני 25-18, 504 נשאלים דיווחו שהם זוכרים אירועי חרם שאירעו בתקופת הלימודים במערכת החינוך. חלק מאירועי החרם הנזכרים הנשאלים חוו בעצמם ולחלקם הם היו עדי ראייה בבתי הספר.

מהמחקר, שנערך בחודש ינואר 2021 באמצעות שאלונים מקוונים, עולה שתופעת החרם שכיחה בכיתות ד-ו וב-43% מהמקרים החרם נמשך חודש או יותר. המחקר בדק גם את הפרופיל של הילד שחווה חרם חברתי על פי כמה פרמטרים, בהם גיל, השכלה לאחר סיום התיכון, הזרם החינוכי שבו למד התלמיד, מאפיינים חיצוניים וכישורים חברתיים ולימודיים. קבוצת המחקר שנבחרה לצורך המחקר כללה 504 משתתפים שזכרו אירועי חרם בבית הספר וחולקו לשתי קבוצות: ילדים שהוחרמו בלימודיהם (160 משתתפים) וקבוצת השוואה של ילדים עם זיקות שונות לחרם (344 משתתפים, בהם המחרימים עצמם, מי שידעו על החרם והשתתפו בו מעט או לא השתתפו בו כלל ומי שידעו עליו בדיעבד).

פעילויות החרם הנפוצות כללו הימנעות מדיבור עם הילד המוחרם (69%), הימנעות מהזמנה להשתתפות בפעילויות קבוצתיות (64%) ונקיטת אלימות (62%). עוד עולה, שלתופעת החרם ישנן השלכות לטווח ארוך שהנפוצות בהן הן חוסר אמון (40%), בדידות (32%) וחרדה חברתית (31%).

את הסקר ערכו פרופ' איציק גילת, ראש רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך וד"ר ענת כורם, ראש מרכז המחקר מהות לקשרי משפחות-מערכת החינוך ומרצה בכירה לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך.

ממצאי המחקר

בנות מוחרמות יותר – מבין קבוצת הילדים שסבלו מחרם עולה ש-62% הן בנות לעומת 38% בנים.

תופעת החרם נפוצה ביותר בבתי הספר הממלכתיים –מהממצאים עולה ש-60% ממקרי החרם התרחשו בבתי הספר הממלכתיים, 21% בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ו-19% בבתי ספר חרדיים.

מראה חיצוני – ל-27% מהילדים המוחרמים סבלו מהקנטות בשל מראה חיצוני, ו-21% מהם סבלו מבעיות הקשורות לגובה ולמשקל.

הישגים לימודיים – ל-47% מהילדים שחוו חרם היו הישגים לימודיים גבוהים לעומת 12% בלבד שלהם היו הישגים נמוכים.

מעמד חברתי נמוך – כשליש מהילדים המוחרמים היו במעמד חברתי נמוך.

המחקר בדק גם את התמודדותם עם תופעת החרם בשלושה היבטים: התמודדות הילד המוחרם עצמו, התמודדותם של הורי הילד המוחרם והתמודדותו של בית הספר. מהממצאים עולה שכמעט 40% מהילדים לא נקטו דרך כלשהי להתמודד עם החרם, כמעט 40% מההורים כלל לא ידעו על החרם ורק 38% מהילדים דיווחו שבית ספר התערב בחרם.

פרופ' איציק גילת, ראש רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך: "מהסקר עולה ששני שליש מהתלמידים חוו חרם חברתי במערכת החינוך, כאשר הגורמים המרכזיים לביצוע החרם החברתי קשורים במידה רבה בצורך בשליטה, במוטיבציה לכוח ובתוקפנות".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: