דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

תרבות ופנאי בפתח תקווה

תרבות, פנאי, בידור, מופעים, סרטים

 "כל המשפחות המאושרות" באמנות

תערוכה חדשה במוזיאון נחום גוטמן לאמנות בתל-אביב

פורסם בתאריך:


בתערוכה החדשה: "כל המשפחות המאושרות" שתיפתח ביום ה',  22 באפריל בשעה 20:00 במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תוצגנה עבודות של שלושה אמנים ישראלים: דוד ניפו, יעל רוזן, אלה ברק  - שתי צלמות וצייר, בכולן מתוארות משפחות: ציור של משפחת אצולה צרפתית, הפוסע בעקבות מסורת ציורי הדיוקן האירופאית, צילומי משפחות השמנה והסלתה של שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 בישראל המצולמים בבתיהם, וצילומים משפחתיים של משפחות ישראליות, שצולמו בשנים האחרונות בסטודיו מעוצב בדרום תל אביב.  האוצרת: מוניקה לביא.

התערוכה מזמינה את הצופה להצצה לחיים של משפחות אחרות. הקומפוזיציות מוקפדות, פרטי ההעמדה מתוכננים לעילא, הדמויות מסוגננות וסביבתן מעוצבת. בתוך כך, המבט האינטימי של האמנים חושף את היחסים והדינמיקות החד פעמיות בכל משפחה.

דוד ניפו – דיוקן האצולה של משפחת הנסיך פייר ד'ארנברג:

בתערוכה זו מציג הצייר דוד ניפו לראשונה את הציור משפחת הנסיך פייר ד'ארנברג, עליו עבד במשך שנתיים. ניפו פוסע בעקבות מסורת ציורי הדיוקן הקבוצתי בתולדות האמנות, על פיה - איש רם מעלה ובעל הון מזמין צייר דיוקנאות, שינציח את דמותו ודמותם של בני משפחתו למען הדורות הבאים. הדיוקן הוא סך כל המאוויים של המזמין וציפיותיו מן הצייר, המתבקש לייצר עבורו את התדמית האידיאלית למעמדו, באמצעותה ייזכר. הנסיך פייר ד'ארנברג הוא בנם של נסיך צרפתי ושל יורשת אמריקנית, חברת חוג הסילון הבינלאומי של שנות ה-70 של מאה ה-20. מעמדם החברתי כה נכבד, עד כי נישואי פייר לרעייתו סילוויה בשנת 1997, נחגגו באירוע בן שלושה ימים, שהתפרש על פני שלושה אתרים שונים. את אלף ומאתיים המוזמנים שירתו מלצרים עטויי מלבושים ופאות נוסח המאה ה-18.  בציור זה הם מוצגים כמשפחה למופת: הנסיך עוטה גלימה, יושב על כורסה, וסביבו, ברבע מעגל, אשתו ושלוש בנותיהם.

יעל רוזן – צילום האליטה המקומית של שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20:  יעל רוזן היא צלמת עיתונות ידועה הנחשבת לאחת מחלוצות הצילום המגזיני בישראל, לאורך השנים היא עבדה עבור העיתונים 'על המשמר', 'את' ו'מעריב'. בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 היא צילמה את השמנה והסולתה של החברה הישראלית, בהם אנשי ציבור, אנשי רוח ואמנים מובילים בישראל. בין מצולמיה היו משפחות נשיא המדינה חיים הרצוג, הרמטכ"ל מוטה גור, הסופר והבמאי אפרים קישון, ושחקנית התיאטרון חנה רובינא, אותם צילמה בבתיהם. בתצלומיה נשקפת אליטה מקומית בנעלי בית, מקפידה על סגנון חיים פשוט. אשת הרמטכ"ל מצטלמת בביתם בחלוק בית ובכפכפי אצבע, ובן הנשיא נועל נעלי בית משובצות.  

בתצלומי משפחות הרצוג וקישון ישובים הילדים למרגלות הוריהם, הממוקמים משני צדיהם, ואם המשפחה יושבת ליד הפסנתר. בשני התצלומים האחרים בני המשפחה מצופפים, קרובים, נוגעים זה בזה. בתצלום של חנה רובינא, המצולמת עם בתה ועם נכדתה, נראות השלוש כדבוקה מטריארכלית, שעליה חולשת חנה, האם הגדולה.


בכל התצלומים של רוזן תלויות על הקירות יצירות אמנות, ובחללים פזורים חפצי נוי, שטיחים ורהיטים. בדיוקנאות אלה, כל משפחה מיוצגת באמצעות החלל, הקבוצה ופרטיה. מתצלומיה של יעל רוזן עולה דיוקן של חברת מהגרים, שהציבה בראש סולם ערכיה עולם תרבותי עשיר, משפחתיות, ופשטות הליכות.

אלה ברק – צילום כאירוע וטקס משפחתי: פוטו ברק', הסטודיו לצילום של אלה ברק, ממקום בסמטה בדרך יפו-תל אביב. זהו חלל אליו באים להצטלם לכבוד אירוע חגיגי או כחוויה משפחתית מגבשת. טקסיות המעמד ניכרת בכל הפרטים: בהעמדה ובלבוש המצולמים, ברקע ובאביזרים. הסטודיו לובש ופושט צורה בהתאם לאופי התצלום המתוכנן: זוגי, משפחתי, הריוני, עם או בלי בעלי חיים.

הצילום התיאטרלי של ברק שואב את השראתו מחנויות צילום ישנות, שהושפעו מערכי ציורי דיוקן מתקופות הרנסנס והבארוק. תצלומיה מצטטים באופן מודע ומשחקי את תולדות הצילום והאמנות. היא מצלמת במצלמה אנאלוגית בפורמט בינוני ויוצרת עבור המצולמים רגע טקסי חגיגי ותוצאה אסתטית. התבוננות בתצלומים של משפחות ישראליות בנות זמננו משרטטת מרחב מוכר, ומציתה בצופה כמיהה למיפוי, זיהוי ופיצוח של זהות המצולמים ושל הרקע הסוציאלי שלהם. ההתבוננות בחיים של אחרים מהפנטת, ועל אחת כמה וכמה – בחיים של אחרים הדומים לנו.

במאמרו "ציור דיוקן וצילום דיוקן" (1945) ציין חוקר האמנות, א"ה גומבריך, כי הציור קלקל את הצילום, וכי גינוני האצולה, ששלטו באמנות ציור הדיוקן מהרנסנס ואילך, התבררו כמורשת זדונית עבור הצילום. את ההוכחה לכך ניתן היה לדבריו לראות בכל חנות צילום בפרוורים. גומבריך ביקש לומר, כי הרקעים המסוגננים, שלפניהם מצטלמים האנשים, מגוחכים. ברק משחקת עם הגיחוך ומחייה אותו: היא בונה תפאורות ממשיות, שצבעוניותן ומרקמן העשיר ניכרים בתצלומים, ויוצרת באופן מודע זיוף אמיתי ועושר עני. המשפחות המצולמות משתפות פעולה עם משחק התחפושות של ברק, המחלץ מהן רגעים אינטימיים, נוגעים ללב, חושפניים ואנושיים.

תאריך פתיחה: 22 באפריל, 2021 בשעה 20:00

תאריך נעילה: 1.7.2021  

שעות פתיחה:

ב' – ה': 10:00 – 16:00

ו': 10:00 – 14:00

שבת: 10:00 – 15:00

אתר המוזיאון: www.gutmanmuseum.col

פייסבוק, אינסטגרם

המוזיאון פועל על פי התו הסגול

הדרכות לבתי ספר ולקבוצות בטלפון: 5103346  03

כתובת המוזיאון: רח' שמעון רוקח 21, נווה צדק, תל אביב - יפו

חניונים: חניון ליבר, רח' פינס 39,  חניון התחנה, רח' המרד פינתיחזקאל קויפמן 65

אוטובוסים: 16, 18, 23, 40, 54, 64, 72, 83, 104

אטרקציות בקרבת מקום: פארק המסילה, שוק לוינסקי, פלורנטין, שוק הכרמל, חוף הים, שוק הפשפשים

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: