בעזרת הנורווגי - מ"מ ראש העיר אוריאל בוסו יכנס לכנסת במקום אריה דרעי
יעל אגמון מאגף תקציבים באוצר אמרה: "העלות השנתית לכל לחבר כנסת היא כמיליון וחצי ₪.
פורסם בתאריך:
לאחר שעבר החוק הנורווגי המדובר, ביום שני הקרוב מ"מ ראש העיר אוריאל בוסו ממפלגת ש"ס צפוי להיכנס לכנסת ולהישבע כח"כ. את מקומו של בוסו כמ"מ ראש העיר ימלא סגן ראש העיר הרב אליהו גינת.
הלילה (בין רביעי לחמישי) יו״ר ש"ס, השר אריה דרעי, הגיש ליו״ר הכנסת, יריב לוין, מכתב התפטרות מהכנסת – במסגרת החוק הנורווגי ובוסו יכנס במקומו.
השר דרעי התראיין השבוע למימרן ב׳קול חי׳ ואמר: ״הטופס כבר מוכן אצלי, הערב בעז״ה אני מתפטר מהכנסת. אני הראשון מש״ס שמתפטר כרגע במסגרת החוק הנורבגי. בשבוע הבא ייכנס לכנסת הנציג המוכשר שלנו אוריאל בוסו מפ״ת״
בוסו, בן 46 ואב לשישה, הוא יו”ר סיעת ש”ס בפתח תקווה.
בוסו כיהן כחבר מועצת העיר משנת 2006 ומילא תפקידים רבים ובהם סגן ומ"מ ויו"ר ועדת תכנון הבנייהראש העיר בבחירות לכנסת שובץ במקום העשירי ברשימת ש”ס. הוא נכדו של רבי יצחק אביחצירא, הבאבא חאקי זצ”ל.
במקומו של בוסו כחבר מועצה יכנס בלאיי דמלאש, חבר המועצה היחידי מבני העדה האתיופית.
בתאריך 9/6/20 החוק הנורבגי עבר בקריאה שנייה ושלישית,
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד תל"ם) אמר בתום ההצבעה: "החוק הזה חוק מיותר ולא ראוי בתקופה כזו, 101 מיליון ₪ מכסה היטב דמי אבטלה לכ-100,000 איש. החוק הזה אינו חוק נורבגי, אין שום דמיון. חוק של ממשלה מנופחת".
ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): זה לא יום משמח. למרות שחשוב לשמר את תפקידה של הכנסת וכוחה, הגענו למצב של הצבעה דורסנית ואוטומטית של הקואליציה באופן שלא איפשר לקבל אפילו את הסתייגויותיה של הקואליציה".
בתאריך ה-3/6/18, לאחר שהחוק עברה בקריאה ראשונה, התקיים דיון בכנסת על החוק הנורבגי.
יעל אגמון מאגף תקציבים באוצר בדיון אמרה: "העלות השנתית לכל לחבר כנסת היא כמיליון וחצי ₪. העלות המקסימלית של החוק הנוכחי, אם כל הסיעות יממשו את מלוא זכותן- 15 ח"כים במכפלות זה 22.5 מיליון ₪ וככל שיעבור, הממשלה תצטרך למצוא לו מקור תקציבי".
ראש האופוזיציה ח"כ לפיד: "אזרחי ישראל קורסים, יותר ממיליון מובטלים אבל שר לפיתוח אזורי וסגן שר ישבו בלשכות ריקות ולא יעשו שום דבר לטובת הציבור מתוך שיקול פוליטי עלוב"; יו"ר הוועדה ח"כ אשר: "הרעיון של החוק הנורבגי נכון בוודאי לסיעות קטנות עם מעט ח"כים שיפעלו בוועדות שהן לב ליבו של הבניין הזה; אם כחול לבן בגלגולה הקודם הייתה מגיעה להסכמות אין ספק שהייתה ממשלה עם למעלה מ-18 ואולי אף למעלה מ-30 שרים".
בדיון הוסבר כי החוק נועד לעגן כהסדר קבע את האפשרות להתיר לח"כ המתמנה לשר או לסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן כחבר הממשלה ועד תום חברותו בממשלה – ולחזור ולכהן כחבר הכנסת מיד עם תום תקופת כהונתו בממשלה.
חברי האופוזיציה בוועדה התנגדו במהלך הדיון, לאפשרות לפיה ח"כ שנכנס לכנסת לאחר שרשימת המועמדים שלפיה נבחר התפלגה על בסיס 1/3 מחברי הסיעה או בעקבות מיזוג עם סיעה אחרת, יהיה רשאי להודיע לאיזו סיעה הוא מבקש להשתייך.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "הרעיון של החוק הנורבגי הוא דבר נכון, ודאי לסיעות קטנות בינוניות בקואליציה שנשארים להן מעט ח"כים שיכולים לפעול בוועדות שהן לב ליבו של הבניין הזה. אני ממליץ לכל מפלגה לשחרר את השרים היותר עסוקים אך אני לא יכול לחייב. נניח שיש עתיד או כחול לבן בגלגול הקודם הייתה מצליחה להגיע להסכמות והייתה קואליציה יותר גדולה, אין לי ספק שהייתה ממשלה עם למעלה מ-18 שרים, אולי מעל 30. כל אירוע של התפלגות מגיע על רקע פוליטי, אי אפשר להיתמם. קרה משהו במפלגות הללו ואנחנו נותנים להם לבחור את זהותם במקום שמישהו יבחר עבורם. יש גם מפלגות שיצאו לדרך עם השקפת עולם כלשהי ושינו אותה לאחר מכן. המפלגות שהכי פחות משנות השקפת עולם הן המפלגות החרדיות. אני לא מקדש את "המודל הנורבגי" ואנחנו נידרש לדיון רחב יותר אך אין ספק, לאור נתון שאין עליו מחלוקת שמספר חברי הפרלמנט אצלנו קטן יותר ביחס למדינות אחרות שנצטרך להגיע לפתרון. השיטה הנורבגית שכלל השרים לא נמצאים בפרלמנט היא בעייתית".
ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד: "אנחנו מדברים על סיטואציה מעשית, יש את המשרד לפיתוח אזורי שעומד בראשו השר ארדן ויש סגן שר לפיתוח אזורי במשרד רה"מ, פטין מולא. נכנסתי לאתר המשרד לפיתוח אזורי וראיתי בפרויקטים המובילים את 'תעלת הימים' שאין כלל דבר כזה. עוד פרויקט מוביל הוא 'טרקלין אפרים' שסיימו את בנייתו ב-2015, כך שיש לנו שר וסגן שר שאחראים לבניית טרקלין קיים. החוק הזה רוצה לשחרר אותם מהכנסת כדי שיתרכזו בזה. אזרחי ישראל קורסים, יותר ממיליון מובטלים אבל השר והסגן ישבו בלשכות ריקות ולא יעשו שום דבר לטובת הציבור מתוך שיקול פוליטי עלוב. אז אני פונה אליכם לשאול האם באמת צריך את זה כדי לעזור לאזרחי ישראל. בעבר הוקמה ממשלה עם ראש הממשלה הנוכחי שביקש 31 שרים והסביר לי למה זה מעניק יציבות ואמרתי לו "על גופתי המתה", ואכן היו 22 שרים ובתמורה העברנו את החוק של 18 שרים בהוראת שעה".
ח"כ יאיר גולן (מרצ) הגיב לדבריו היו"ר ח"כ אשר: "ב-1984 באווירה פוליטית קשה, הוקמה ממשלת אחדות והסידור הזה של 26 שרים ששלושה מתוך ארבעה מהם היו שר ללא תיק שעלותו פחותה, החזיק מעמד קצת יותר מארבע שנים. אי אפשר לקחת את השחיתות השלטונית שמנסים לייצר פה ולומר שאין ברירה. אי אפשר לעשות דבר כ"כ מנותק מהמשבר הכלכלי שרק עלויות 357 התקנים הנוספים היא כ-90 מיליון ₪, ללא רכב, תשתית, משרדים וסרבול בירוקרטי. אי אפשר להקים ממשלת אחדות מתפקדת בלי לפרק משרדים לכדי אבסורד".
יועמ"ש הוועדה עו"ד גור בליי: "במצבים בהם ח"כ חדש נכנס לסיעה שהתפלגה, בין אם דרך "המודל הנורבגי" או במצב אחר, בכל מקרה, בכל המצבים הללו, הסעיף חוזר על ההסדר שקבוע כבר בתקנון ולפיו ברגע שהייתה התפלגות של 1/3 אי אפשר להניח לאן היה הח"כ מצטרף, כי הקלפים נטרפו ולכן נותנים זכות בחירה לח"כ, גם אם הייתה התפלגות לפי המפלגות המקוריות. לעומת זאת אם הייתה רק התפלגות לפי המפלגות המקוריות, הוא הולך למפלגה שהוא השתייך אליה, אלא אם כולם מסכימים למעבר בין סיעות. ברמה המשפטית אנחנו לא יכולים אלא להסתכל האם הייתה התפלגות לפי סעיף ה-1/3 או לפי המפלגות המקוריות. במקרה של כחול לבן בגלל שהייתה התפלגות לפי 1/3, גם אם לפני כן הייתה התפלגות לפי מפלגות, יש זכות בחירה. הצעת ח"כ אלהרר להגביל את האפשרות הזו היא שינוי ביחס להסדר שקיים בתקנון, הוועדה יכולה לקבל את השינוי או לא".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם): "לח"כ החדש יש מפלגת אם והחוק ייתן לו הזדמנות לבחור מחדש מפלגת אם כאשר אירוע הפיצול כבר היה. זה מעודד אקט שהוא בניגוד לרצון הבחור, הרי זו הייתה סיטואציה נקודתית בתחילת הכנסת והיא נגמרה. בניגוד למצב בו הייתה הסכמה בין שתי מפלגות, כאן אף אחד לא שואל אותי. אין פה 1/3 אמיתי אלא פיקטיבי ואם רוצים ללכת בדרך המלך צריכה להיות הסכמה של המפלגות אחרת זו הונאת בוחרים. אני מציעה שיהיה כתוב ש"חברי הכנסת המתפלגים יהוו 1/3", כל דבר אחר הוא עיוות רצון הבוחר. המעבר לכחול לבן לאחר הפיצול יכול היה לקרות רק אם חתמנו. למה הפעם לא צריך חתימה? בדרך המלך הוא היה צריך ללכת עם מפלגת האם שלו. אם זה היה רק לפי 1/3 לא הייתה נדרשת חתימה. ההצעה היא לקחת חצי הריון ולשים אותו על השולחן כאילו זה מה שקרה בעת הפיצול המקורי".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "ברגע שאנשים מצביעים לך כשאתה חבר מפלגה ויש התפלגות, יש קושי עם שיקוף רצון הבוחר. האמת היא שזו לא התפלגות לפי 1/3. בגלל שלא הייתה דרך עשיתם את זה ומצאתם קונסטרוקציה משפטית אבל עכשיו אנחנו הולכים עוד צעד ואומרים שבגלל האחת שרצתה להתחלף, נפתח את זה לכל הרשימה וגם מי שחתם על רשימה יכול עכשיו לבחור. זו למעשה פרישה מראש. זה הסחר מכר- מציעים לעבור מפלגה ולקבל תפקיד".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם): "האם יש רציפות להחלטה שהתקבלה בעבר? למעשה אנחנו מייצרים אירוע חדש על גבי אירוע שכבר נגמר. עד כמה אנחנו מעקמים דברים בחקיקה על מנת למצוא פתרון? אם התשובה היא שהאירוע נמשך זה סיפור אחד ואם לא- זה סיפור אחר. האם משפטית אירוע הפילוג מתמשך כל עוד הכנסת הזו קיימת? אני חושב שהאירוע הסתיים והרשימות הקיימות הן התקפות. יש עכשיו מו"מ איזה תפקיד יקבלו כדי לעבור. היום משתמשים בנורבגי בתירוץ של עבודת הוועדות וכדי להשיג את התכלית הראויה, צריך לוודא שהח"כ הנכנס לפי המודל לא יתמנה לתפקיד אחר. רק כך אפשר למנוע מצב שבסוף לא הגדלנו את הח"כים הפעילים בוועדות".
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "לא משנה אם הרוב מתפלג או המיעוט, כשהרשימה כבר לא קיימת יש לאפשר זכות בחירה".
ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו): "הדבר המהותי הוא שזה לא שכרגע הליכוד התפלג לשתי מפלגות. ההתפלגות באירוע הזה היא של מפלגות שרצו יחד כקובץ רשימות מאוחדות וצריך למנוע את האפשרות שח"כ שייכנס יעשה מכרז מי רוצה אותו ולאן הוא הולך. זו כבר מסחרה. כשהם יצאו לדרך הם יצאו עם זהות ברורה. אי אפשר להפוך את הכל למכרז".
תגובות