דלג לתוכן העמוד דלג לחיפוש באתר דלג לתפריט האתר

לפרסום חייגו: 03-9290020

קהילות בפתח תקווה

כל מה בפ"ת מתוכננים 13 רובעים, יש בה מספר גדול של שכונות, כאן הבמה לקהילות באשר הם.

בנינו עליו - פרידה מהקבלן עזרא עתמי ז"ל

חובש קרבי, סופר מלחמה, קבלן שזכה לעיטור רב קבלן, סבא, אבא, בעל - מלח העיר פתח תקוה שלא הפסיק לבנות אותה.

פורסם בתאריך:


לפני מספר ימים נפרדנו בצער מעזרא עתמי ז"ל , ממקימי העיר פ"ת ומראשי הקבלנים בה. עזרא היה ממובילי שושלת הבניה לבית עתמי, וסיפורו האישי מעורר השראה.
הוא נולד בשנת 1935, כשפ"ת היתה עדיין מושבה. כשהיה בן 12, עקב מצוקה כלכלית של משפחתו בחר להפסיק לימודיו ולפעול לטובת רווחת המשפחה. בימי החורף עבד בבית אריזה ובימי הקיץ בעבודות בניה, אך הוא לא ויתר לגמרי על לימודים, שהיו תמיד חשובים לו, והמשיך ללמוד בלימודי ערב, אחרי שעות העבודה.

מנקודת פתיחה זו, הישגיו בהמשך הדרך נראים מזהירים אף יותר.

פרויקט הבניה הראשון שלו היה בהיותו בן 12 כשבנה והרחיב את בית הוריו במו ידיו. אביו קנה לו מתנה את פלס המים הראשון שלו ואיתו בדק את הקירות שבנה. כשגילה שהקיר עקום, לא ויתר, הרס ובנה שוב. כך תוך כדי עשיה למד את מלאכת הבנין.

כשהיה בן 29, ב-1964 בנה להוריו בית חדש וגדול. בקומה הראשונה בנה להם חנות מכולת כדי להבטיח את פרנסתם ובקומה השניה את בית מגוריהם. כיבוד אב ואם ומשפחה היו ערכים חשובים לו.

דברי בתו פנינה איסק ציפרשטיין :

"היית לי למודל חיקוי להצלחה. דאגת ללמד אותי את מה שלמדת בחייך. היית בעל בן ואח מסור, דוגמא למופת. תמיד הייתי גאה להיות "הבת של עזרא עתמי". אהבת את החיים. לנסוע, לטייל, למנגל. דאגת שנחווה איתך את הטיולים, הפיקניקים. בחייך דאגת לכל, לכולם".

עזרא עתמי שהחל את דרכו באריזות תפוזים בכפר גנים ונווה עוז, היה לאחד מהראשונים שבנו את כפר גנים עוד כשהיו בה רפתות. הוא בנה ברחובות דגל ראובן, כץ, בלוחמי הגטו ובכל רחבי העיר פתח תקוה.

בשנת 2005 זכה לקבל את התואר המכובד "רב קבלן" מטעם התאחדות הקבלנים בישראל. תואר של הכרה והוקרה על עשייה ציונית חסרת פשרות למען בניין הארץ. שמו הטוב של עזרא הלך לפניו כאיש עסקים אמין נעים הליכות ונוח עם הבריות.

הישגים אלו לא יכולים היו להיות מושגים אלמלא האומץ, החריצות, ההתמדה והאופטימיות שאפיינו אותו לאורך השנים. תכונות שסייעו בידיו להגיע למקומות שאליהם שאף להגיע.  כמו שנהג לומר:  "מי שלא הולך בגשם, לא נרטב". רוצה לומר, כדי להצליח ולהגשים את החלומות בחיים צריך לעשות לפעול באומץ גם אם זה אומר לצאת מאזור הנוחות.

אחיו מאיר עתמי אמר בהספד שנשא: "היום אנו עומדים כאן ויכולים להעיד כמה מהמורות קשות, בלתי ניתנות למעבר ניתבו לך החיים, אבל אתה לא נכנעת והמשכת לדחוף את העגלה עבור כולם. אח בכור אהוב, אנשים אהבו אותך כי היית אדם פשוט וחרוץ. תמיד דאגת לאחר, בסתר בצניעות באהבה ובאומץ...תודה שהיית לי מנתב חיים".

בהספידה את אביה אמרה בתו - דליה עברי אפטר:

"היית מאוד דומיננטי ומשמעותי בחיי ותמיד תהיה חלק ממני ואיתי.  עמוד האש לפני המחנה, עמוד האש שלי שלאורו הלכתי, לא רק שלי גם של רבים מבני המשפחה וביניהם האחים שלך לבית עתמי שבעזרת השראתך הלכו בעקבותיך והפכו לקבלני בניין מצליחים.

בזיכרון המשפחתי שלנו נחרטת ככוח המניע, מנהיג ולוחם בשדה הקרב כמו בחיים עצמם שלא היו תמיד כה פשוטים בלשון המעטה".

בשרותו הצבאי שרת  בתפקיד חובש קרבי גדודי ולחם בכל המלחמות. תמיד נשא איתו את הזיכרונות, החוויות, הטראומות משדה הקרב. לימים יצא לאור ספרו "החובש", יומן אותו כתב  תחת אש בקרבות הקשים ברמת הגולן.

עזרא הותיר אחריו את אשת נעוריו ואהבת חייו מזל, את נכדתו ורד תורג'מן מבתו הבכורה אביבה ז"ל, ילדיו: פנינה, דליה ,אריק וזוהר, 12 נכדים 9 נינים, אחים חברים ורעים.

החותם אותו הטביע בבניינים אותם בנה, ביצירות חייו, ישארו לעד בעיר אותה כ"כ אהב, פתח תקווה. וכפי שאמר תומס קמפבל: "לחיות בלבבות שאנו משאירים מאחורינו פירושו לא למות".  

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
איש יקר
אהרון ארלה תמיר | 15:47   15.06.20