החודש סיימו 23 מדריכים מהשכבה הבוגרת בשבט צופי המושבה את המסע האישי והקבוצתי וצפויים להתגייס בקרוב לצה"ל. בשכבה הבוגרת, בשבט המושבה ישנם 130 מדריכים בגילאים 15 – 18 כיתות י" עד י"ב, רובם בתפקידי הדרכה או תומכי הדרכה אשר לקחו אחריות חברתית ואישית.
יונתן סלע בן 18 תושב אם המושבות מסכם את המסע בנאום בפני החברים:
"אחרי ארבע שנים של חוויות מטורפות, של טיולים, חברים לכל החיים, צחוקים, לילות לבנים, ישיבות והמון שטויות. הגיע גם הזמן לסכם את התקופה המדהימה הזאת שנקראת שכבה בוגרת בצופים.
הכל התחיל אי שם בכיתה ט', באיזה סיור מבית ספר שהוזמנתי עם כמה חברים לבוא לצופים -מסתבר שאף פעם לא מאוחר.
אחרי הפעולה הראשונה שהייתי בצופים הכל כבר היסטוריה. התמכרתי למקום, לאנשים, לאווירה, לשמחת החיים, לחניכים הבנתי, שזה הבית, ופה אני רוצה להיות יותר מכל מקום אחר.
התחלתי את הדרך בשכבה הבוגרת כמדריך שכבת ה', המשכתי כמחסנאי, אחרי זה כמדריך ז' ולבסוף, מרכז מפעלים חינוכיים, טיולים ופעילים. אני לא יכול לתאר כמה אני חייב למקום הזה.
זכיתי לגדול בו ולהפוך למי שאני בזכותו, קיבלתי ערכים ותפיסות עולם שהפכו אותי למי שאני היום, נתקלתי באנשים מדהימים שהפכו לחלק ממני שיישארו איתי לכל החיים. זכיתי לחוות את החוויות הכי מדהימות שיכולתי לדמיין, בדיוק פה, במשפחת צופי המושבה על כל הטוב הזה , אני רוצה להגיד תודה ענקית מכל הלב.
איך אפשר שלא להגיד משהו לשכבה הבוגרת המדהימה הזו. בשבילי אתם מזמן כמו משפחה, זכיתי להכיר, להתרגש, לצחוק ולאהוב בזכותכם- קבוצה מופלאה של אנשים שכל אחד ואחד נגע בי והשפיע עלי בצורה כזו או אחרת. אתם תותחים וכל התקופה הזאת לא הייתה נראית ככה בלעדיכם, תודה שלקחתם חלק במסע האישי שלי.
ממש לפני כמה ימים סיימתי את המחנה האחרון שלי, זכיתי במסגרת התפקיד שלי גם לנהל ולהקים אותו.
ללא ספק המפעל הכי משמעותי שהיה לי השנה. המחנה קיץ מביא איתו איזה קסם מיוחד שאי אפשר לחוות בשום טיול או סמינר אחר. האהבה, האווירה, האנשים, החוויות, זה משהו שאי אפשר לתאר במילים. היה לי פשוט מדהים לראות את החברים שלי כופתים, נהנים, מזיעים בטירוף ומשחקים ביחד, וכל זה בשביל חוויות וזיכרונות לכל החיים. אני רוצה לסכם ולהגיד, שגם שעכשיו שאני כבר מחוץ למסגרת, אני תמיד פה בשבילכם. הטלפון שלי על צלצול תמיד ואל תהססו אף פעם להתקשר, לשלוח הודעה, סתם לפרוק, לשתף או להתייעץ. מדהימים. אוהב עד האינסוף ובחזרה
בסיום הנאום הזה, היינו חייבים לבדוק עם יונתן מה תכניותיו לעתיד?
אני מתגייס לצה"ל בעוד חצי שנה ויש זמן להתארגנות. אני יוצא עכשיו לטיול משפחתי בחו"ל, חוזר ומתארגן לטיול עם החברים, מתכנן עבודה כאשר על הפרק עבודה בחקלאות בישוב בצפון.
מה היה הזיכרון המשמעותי ביותר שלך?
".כאשר ישבתי כמדריך בערבים עם חניכים צעירים הם היו פותחים את הלב ומספרים , מתייעצים ואז הרגשתי כמו אח גדול."
