יעקב שטיינבאום נולד בעיר לודג' שבפולין בשנת 1946 ועלה לישראל לאחר קום המדינה. כל חייו עסק יעקב בחינוך. הוא החל את דרכו החינוכית כמורה להיסטוריה במכללת תלפיות ולאחר מכן לימד היסטוריה ותנ"ך בבית ספר אמי"ת בתל אביב במשך 40 שנה.
במקביל הרבה לעסוק בתחביבו הגדול, שחמט. בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת ניהל את מועדון השחמט של "אליצור" פתח תקווה, היה רכז השחמט של "אליצור" ישראל וייצג את מרכז אליצור ואת כלל השחמטאים הדתיים בישראל בהנהלת האיגוד הישראלי לשחמט.
יעקב שטיינבאום היה אחד מעמודי התווך של קהילת "יבנה" הממקומת באולפנית "ישורון", ושימש במשך שנים רבות כגבאי בית הכנסת.
עם צאתו לגימלאות מעבודתו כמורה לפני שנים אחדות פעל כמתנדב בעמותת "עזר מציון" והי המסיע חולים ל"בית רבקה" שבעיר. בשנים האחרונות סבל מאי ספיקת כליות, אך למרות מחלתו המשיך הפעילותו הציבורית למען הקהילה ובמיוחד למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
הוא היה איש נעים הליכות, ענייני והגון, שעשה מלאכתו תמיד ביושר ובאוירה טובה.
"כל מי שהכיר את אבא – מספרת בתו ליאת יהודאי – ידע לומר לנו שהוא היה תמיד מוקף בחברים, שרעו בו רע אמיתי וגם איש ספר, שידע לתת עצה נבונה לכל אחד".
יעקב השאיר אחריו את מלכה אשתו, ארבעה ילדים ו-13 נכדים. נטמן בבית העלמין סגולה. יהי זכרו ברוך.