עשרות אלפי בני הקהילה האתיופית מציינים השבוע  את "חג הסיגד" המכונה גם ה"מהללה" שם החג נובע מהמילה סגידה, והוא מעיד     על הדמיון בין החג ליום כיפור. 


החג  מבטא יותר מכול את חיזוק וגיבוש הקהילה היהודית האתיופית מבחינה רוחנית וחברתית . מקור החג באתיופיה היה הכמיהה והכיסופים אל ירושלים של דורות רבים, שחלמו לשוב אל בירת ישראל לאחר שנות הגלות.

ההשראה לחג ומנהגיו שאובים מהמקורות, מתקופת הגלות אחרי חורבן בית המקדש  השני. בימי עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודיים, אשר  פעלו לחידוש הברית בין עם ישראל לאלוהים, במטרה לשמור על זהות העם. בין היתר, יציינו קהילת "ביתא ישראל" באתיופיה את מתן תורה, צום הטהרות אישית, אחדות בקהילה ועידוד לשמירה על זהות יהודית.

החג נקבע מידי שנה 50 ימים אחרי יום הכיפורים חל בכ"ט בחשוון והפך עם השנים לחג שכולו פיוס , אחדות , כפרה על העוונות לצד גיבוש חברתי . חידוש הברית בין אלוהים לעם ישראל, הכוללת תפילות לגאולה.

 אירוע התפילה המרכזי התקיים בשעות הצהריים בטיילת ארמון הנציב שבירושלים, המשקיפה אל העיר העתיקה במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נציגת בית המשפט העליון ונכבדי הקהילה. בסיום הטקס בארמון הנציב מתקיימת מדי שנה תהלוכה שמלווה בשירים וריקודים - עד לכותל.

השנה, כמדי שנה, לקחו חלק רבים מבני העדה האתיופית מפתח תקווה  בטקס בירושלים  כולל בתפילות , תהלוכה ואחר כך חזרו במרוכז לארוחת מצווה משותפת במועדון העדה בכנסת ישראל רחוב עובדיה 15.
 

קייס העדה מלקו פקדו אשר משמש כאב ומנהיג רוחני של הקהילה כאן בפתח תקווה מספר ל"פ"ת עכשיו":

" אנחנו מאוד מאורגנים התכנסנו במועדון הקהילה ויצאנו שבעה אוטובוסים לירושלים לטקס בארמון הנציב , בסיומו כמו באתיופיה לא התפזרנו אלא ביחד נאספנו  במועדון ישבנו לאכול ביחד סעודת מצווה, שרנו ורקדנו וברכנו לשנה טובה יותר לכולנו.

מהי  משמעות החג היום בישראל 2018?

 "לחג קודם כל משמעות רוחנית של חיזוק הברית בין האדם לאלוהים, הוותיקים מקיימים את המצוות כפי שעשו אבותיהם וגם הצעירים מתחברים שומעים סיפורים נמצאים ביחד. לחג משמעויות רבות ומשנה לשנה יותר יוצאי אתיופיה משתתפים ולשמחתי גם ישראלים נוספים מצטרפים."

 שולה מולא דוקטורנטית יו"ר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה כתבה לא מזמן על אי שוויון בחברה הישראלית כלפי האוכלוסייה יוצאת אתיופיה ומציינת את הקושי של בני העדה בתהליך הישראליזציה ובמיוחד במערכת החינוך. "

האם אתה מסכים עם שולה מולא כי קיים אי שוויון בחברה הישראלית כלפי הקהילה האתיופית?

"יוצאי העדה דווקא מחוברים טוב יותר לחברה הישראלית משנה לשנה והמצב הולך ומשתפר.קיים שיתוף פעולה נהדר עם נבחרי הציבור גם מצד ראש העיר הקודם וגם ראש העיר הנוכחי מכבדים את העדה ופועלים לקדם ולטפל בכול מה שנידרש.