דריכות רבה לקראת שיאה של מערכת בחירות לוהטת. המועמדים המרכזיים מציפים את השיח הפוליטי ב- s.m.s, בהודעות קוליות, במידע חשוב ונחוץ, כדי להשפיע על הבוחרים. מנגד מגיעה מתקפת s.m.s שיש בה דברי הבל, סקרים מזויפים, השמצות ועוד מיני ומקצתי שזולגים בדרך לא דרך גם אל הרשתות החברתיות. כל זאת בנוסף להצפה של העיר בשלטים שחלקם כפי שדיווחנו, נתלו בניגוד גמור לחוק.
מה כולם מפספסים?
חמישה מועמדים לראשות העיר: ראש העירייה המכהן איציק ברוורמן, גנאדי בורשבסקי, רמי גרינברג, איתי שונשיין, ואורי דרשן הכהן.
באמצעות מערך הסברה יקר וסקרים, מספרים לנו כי רק שני מועמדים הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להיבחר - ראש העיר המכהן איציק ברוורמן ורמי גרינברג וכהוכחה מצביעים שוב על אותם סקרים. מעבר לכך שמרבית הסקרים המפורסמים הם סקרים אינטרנטיים ולא סקרי עומק המתבצעים במכוני סקרים, הרי שהתוצאות ברובם מזוייפות, פירות של מוחות קודחים.
עיתון "פתח תקוה עכשיו", באתר ובאפליקציה הזמין סקר עומק שנעשה ע"י פרופ' קמיל פוקס, הסטטיסטיקן של אוניברסיטת תל אביב ובאמצעות מכון מחקר "דיאלוג". כדי לקבל 504 תשובות נדרשו הסוקרים לפנות אל יותר מ-4000 תושבים שעלו במדגם ולהלן התוצאות של סקר משמעותי זה:
בפתח תקוה 38% מגדירים עצמם: חרדים או דתיים או מסורתיים.
62% הם חילונים. עובדה חד משמעית שעלתה מהסקר.
בהמשך נמצא כי רשימת "דא" בראשותו של גנאדי בורשבסקי תהיה סיעה חילונית גדולה.
על פי אותו סקר גנאדי מדורג שלישי בין המועמדים ובהחלט לא בפערים שפורסמו.
ייאמר כי בבחירות אלו, יותר מתמיד, קיים קושי להעריך את תוצאות הבחירות או את פוטנציאל ההצבעה בפתח תקוה ובמיוחד את פוטנציאל ההצבעה הגלום בשני מגזרים:
דוברי הרוסית
בפתח תקווה יש כ- 35,000 עד 40,000 דוברי רוסית (כולל דור שני), לאף אחת מהמפלגות או הרשימות אין את רשימת הטלפונים של דוברי הרוסית, לכן אף אחד לא יכול לסקור אותם בנפרד, באופן יחסי למספרם באוכלוסיה. כאשר דוגמים את דוברי הרוסית לפי תעודות זהות או בדרך אחרת נמצא מספר קטן מאד של דוברי רוסית.
מסיבות אלו מכוני הסקרים מתקשים לאמוד את עמדות חתך האוכלוסייה של דוברי הרוסית ויוצרים מעין אנליזה לפי המידע שיש בידם ככול שישנו, וכולנו יודעים שאין.
יצויין כי לראש רשימת "דא" בראשותו של גנאדי בורשבסקי, מערכת יחסים ארוכה ומיוחדת, המבוססת על אמון וכבוד הדדי עם ציבור דוברי רוסית וברשותו מאגר טלפוני עדכני של קהל זה הנשמר על ידו ומוגן בכל דרך אפשרית.
גנאדי בורשבסקי: "המאגר הזה הוא נשק יום הדין. כולם מדברים סתם – בואו נראה מה יקרה ביום הבחירות"
כבר לא הכל תלוי בקול החרדי
בבחירות האלו צפויים להצביע כ- 96,000 בוחרים, מהם כאמור, התושבים המסורתיים, הדתיים והחרדים מהווים ביחד כ- 38%.
כ- 62% הנותרים מגדירים את עצמם חילונים. במערכות הבחירות הקודמות הדתיים הקימו קואליציה מכינה המאגדת את שלושת הסיעות החרדיות והדתיות: ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי.
ביום הבחירות, הבוחרים השייכים לאותם 38% היו מגיעים להצביע באחוזים גבוהים, גבוהים באופן משמעותי מאחוזי ההצבעה של התושבים החילונים. דבר המעניק להם נקודת זכות – ויתרון קל על פני הרשימות האחרות ויתרון יחסי על פני כל הרשימות גם יחד.
אחוז הצבעה זה גרם לכך שהסיעות האלה היו מגיעות לשולחן המו"מ מעמדה של כוח. בבחירות האחרונות לשלושת הסיעות היו 9 חברי מועצה, שליש מהמועצה. ראשי הסיעות ידעו לתרגם את המנדטים לתפקידים, יו"ר ש"ס אוריאל בוסו התמנה לסגן ראש העיר, יו"ר הבית היהודי התמנה גם הוא לסגן ראש עיר. חברי הסיעות היו חברים בועדות חשובות כמו ועדת התכנון והבניה ומספר 2 בש"ס שימש כיו"ר מקפ"ת.
בבחירות האלו נראה שיש פיצול, יהדות התורה והבית היהודי תומכים בראש העירייה איציק ברוורמן ואילו ש"ס תומכת ברמי גרינברג. פיצול זה מגדיל את חוסר הוודאות בנוגע להשפעתם של הציבורים הדתיים והחרדים בבחירות אלו, מה גם שבבחירות הקודמות, על אף שהציבור הזה הצביע באופן מאורגן לאורי אוהד, לא הספיקה לו התמיכה הזו, כדי לזכות בכהונת ראש העיר.
ללא ספק, בניגוד לבחירות קודמות, קשה עד בלתי אפשר לקבוע לאן ילכו הקולות של המגזרים הללו.
"יש עתיד" לחילונים?
סיעת "יש עתיד" נכנסה מאוחר יחסית, למערכת הבחירות כשהיא מנסה לשכנע שהיא זו שתפעל למען הציבור החילוני. כפי שדיווחנו, לסיעת "יש עתיד" הצטרפו חברי המועצה עו"ד חנוך מילבצקי ואביהו סופר בשיטת ריץ' רץ'.
כפי שראינו בבחירות האחרונות, נראה כי לחברי המועצה אלו (לשעבר יחד), המצטרפים ל"יש עתיד" יש קהל שבוי המתורגם לכוח פוליטי הכולל בוחרים, שהם ורק הם יודעים לפנות אליהם וסביר שפנייתם אל הבוחרים שלהם, עשויה בהחלט להוות משקל בהצבעה.
ברקע הדברים ייאמר כי השניים רצו בבחירות הקודמות ברשימת "יחד" שכאמור התמוססה ונציגיה השתלבו ב"יש עתיד". נציגים אלו הם פעילים בולטים בבני ברוך – "קבלה לעם". חשוב להיאמר שמזה זמן רב, מתנהל בבית המשפט דיון בסוגייה באשר למעמדה של קבלה לעם.
לפי פרסום אתר החדשות והתחקירים: "המקום הכי חם בגיהנום",
נשים מנועות מהשתתפות בשיעורי הקבלה הנערכים מדי בוקר ומוגדרים "לגברים בלבד", והרב ליטמן העומד בראשה אמר בעבר בריאיון לערוץ הקבלה כי "גבר שהוא שולט, והשליטה שייכת לגברים, צריך להראות את עצמו כגבר, כגדול בפוטנציאל סיפוק מיני שמגיעות לו הרבה נשים....." (במקור – א"נ) קטנות לידו".
השנה, המאבק המרכזי הוא על הקול החילוני ומדוע?
לאורך הכהונה האחרונה הצגנו כאן ב"פ"ת עכשיו" עדויות רבות המצביעות על התגברות תופעות של התחרדות, כפייה דתית והדתה. תושבים רבים התלוננו על כך. זו המציאות הפתח תקוואית שנוצרה בשטח. מציאות זו גרמה למועמדים לראשות העיר ולרשימות מסוימות לנצל את המצב ולנסות להכות על הברזל החדש בעודו לוהט.
מי הם המועמדים שיגנו על זכויות הציבור החילוני בעיר? מי הם אלו שיעניקו תקציבים על פי קריטריונים לסיעות החרדיות ולא עם יד פתוחה ורחבה? מי הם אלו שימנעו הקצאות לעמותות חרדיות המנוהלות בידי אדם יחיד או על ידי בני משפחה? מי הם אלו שיפעילו תחבורה ציבורית בשבת או שאטלים למרכזי הבילוי?
המועמד רמי גרינברג זוכה לתמיכה מש"ס בראשות אוריאל בוסו, מהלך זה משנה שוב את המשחק. חילונים שנמאס להם מהכבלים החונקים של ש"ס מדירים עצמם למועמדים אחרים. מנגד, הגוש הש"סי חרדי מצטרף לתמיכה בגרינברג ומגדיל את כוחו.
בישיבת המועצה לפני האחרונה, ראש העיר איציק ברוורמן ביקש את אישור המועצה ל-11 הקצאות למבני ציבור, ההקצאות עברו ברוב גדול על אף שבישיבה נכחו אורי אוהד שעומד בראש רשימת הביצועיסטים המתיימרת לייצג גם היא את החילונים, כנ"ל לגבי איתי שונשיין.
באופן תמוה, באותה ישיבה המועמד רמי גרינברג לא נכח.
רק מנהיגות נחושה, אסרטיבית, עיקשת, עשויה לחולל את השינוי המיוחל ולמנוע את הפיכתה של פתח תקווה לעיר כדוגמת בני ברק ובית שמש. רק מנהיג עם ניסיון של שנים כחבר מועצה שמכיר את המערכת מבפנים יכול לעשות זאת.
האמת, שיש מנהיג כזה, הוא אינו מקבל את ההכרה שלה הוא ראוי.
בורשבסקי ניהל קמפיין חיובי, על גבי האוטובוסים ושלטי חוצות הוא קרא לתושבי העיר: "תנו לפתח תקווה סיכוי להצטיין". מעיון בתכנית העבודה שלו נראה כי הוא מבקש להפוך את פתח תקווה לעיר אחרת לחלוטין, לעיר חדשנית ומתקדמת כמו ערים גדולות באירופה, כיאה לעיר החמישית בגודלה בישראל.
עיר שתנוהל ע"י מנהיגות קשובה שתשתף את התושבים, תפעל בשקיפות ותיתן מענה מהיר ויעיל לכל תלונה. עיר נקייה מלכלוך ונקייה מכל רבב של פגיעה בטוהר המידות. עיר שבה כל התושבים שווים.
בקמפיין שלו הוא הציג מצע חד, גלוי ומדויק הכולל סרטונים ומסמכים המגבים את תכנית העבודה שלו.
זכה להישג עוד במהלך מערכת הבחירות
לא רק שגנאדי נמנע מלתלות שלטים בניגוד לחוק, הוא הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי וזכה בה. כך הוא גרם לבית המשפט להורות ליתר המועמדים להסיר שלטים רבים שנתלו באופן פיראטי או בניגוד לחוק.
סדר יום חילוני
סיסמת נוספת בקמפיין של בורשבסקי הייתה "גנאדי בצד של החילונים". אך מי שמכיר את גנאדי יודע שאצלו זו לא רק סיסמה, אלא זהו סדר יום חילוני חדש. סדר יום שלא מתפשר על צביונה של פתח תקווה. גנאדי מכיר את כל הניסיונות של הסיעות החרדיות להעביר תב"רים למבנים שישמשו מוסדות דת בליבן של שכונות שבהן מרבית האוכלוסייה חילונית.
רשימתו של גנאדי מורכבת מאנשים שיוכלו להיאבק למען התושבים החילונים. לצידו, במקום השני ברשימה עידית ישראלוב לוין, שנולדה וגדלה במחנה יהודה ומביאה איתה פן נשי ויכולת ניהול מוכחת. במקום השלישי אנה גרבר, המסיימת את עבודת הדוקטורט שלה ונחשבת כוכבת בינלאומית ברשתות הטלווזיה האירופיות.
גנאדי לא היה חלק ממסכת ההשמצות בין המועמדים. הוא מדגיש את הצורך בתרבות פוליטית אחרת, מכבדת, מנומסת ונקייה.
לצד הרשימה, קיימת רשימת אנשים שתומכת בבורשבסקי מבחוץ ובהם: שורה של אנשי ציבור לשעבר ודמויות מפתח בעיר, החל ממנכ"ל העירייה לשעבר דני סויסה ועד ד''ר ורדה גרנות שהייתה מנהלת בי"ס גורדון בעיר בתקופה שבה בורשבסקי יישם את פרויקט יום לימודים ארוך והפעיל פעילויות רבות בבית ספר.
גנאדי בא עם אג'נדה רצינית וחזקה עליו שהוא יישם אותה.
;feature=youtu.be
זאת הזדמנות של תושבי העיר, לחוות מנהיגות אחרת שמגיעה לציבור בפתח תקווה. (מ)