הממשלה אישרה את הצעת חוק מוסר התשלומים, שנועדה לתת מענה לאחת הבעיות האקוטיות שעמן מתמודדים עסקים קטנים ובינוניים – דחיית תשלומים המגיעה בממוצע ל-72 יום ממועד ביצוע העסקה. חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה וקופות החולים ישלמו שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות.
דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית (1.4.2014), מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על ידי הממשלה, רק לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.
הפרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.
בעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה, תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן נחותים מאוד ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.
בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, כאשר היכולת לשלם לספוג היא נמוכה ביותר.
במהלך שלוש שנים תתבצע בדיקה על ידי הסוכנות של השפעת הצעת החוק ובעקבותיה, יוכלו שר הכלכלה והתעשייה, שר האוצר וראש הממשלה, בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לשנות מההסדרים בהצעת החוק.
מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים, רן קויתי, ציין כי "מדובר בבשורה דרמטית עבור העסקים הקטנים. מדינה שמעודדת הקמתם של עסקים קטנים ורואה בהם, בצדק, כבכל העולם המתקדם, את מנוע הצמיחה של המשק, המייצר פעילות כלכלית ותעסוקה, חייבת לאפשר להם את התנאים הטובים ביותר להתקיים ולצמוח. התיקון בחקיקה מחייב תיקון בתפיסה ותובנה כי בעל עסק הם מגזר חשוב והכרחי למשק מתקדם ויחס שראוי לתת לו – הנו בהתאם. תיקון החוק לא בא לעשות חסד עם בעלי/ות העסקים הקטנים, אלא לאפשר להם לצמוח ולהוביל בזכות את המשק לצמיחה".