לידי מערכת "פ"ת עכשיו" הגיעה הקלטה ובה הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה מודה שהוא הכין את המכרז לחברת הכשרות של פתח תקווה כך שתזכה חברת כ.פ.ל.  בהקלטה נשמע רב העיר כשהוא אומר: "אני הכנתי את המכרז בשביל חברה שרציתי תזכה ואני אומר את הדברים בגלוי לשם שמיים ולכן הכנתי את הדבר הזה". 

תחילתו של הסיפור כאשר הרב הראשי הרב מיכה הלוי הודיע כי בכוונתו לבצע מהפכה של הוצאת הכשרות מידי משגיחי הכשרות כך שהמשגיחים יעבדו במסגרת חברות כח אדם. זאת, כדי למנוע מצב בו משגיחי הכשרות לא יאלצו לפקח על בית עסק שמשלם להם - הדרישה במקור היא קיום פסק הדין של בג"צ שהורה כי יש להסדיר את העניין עד שנת 2018.

לדברי גורמים במועצה הדתית, במציאות שהייתה קיימת עד כה, משגיחי הכשרות בבתי העסק קיבלו את משכורתם ישירות מבעל העסק עליו הופקדו להשגיח - מציאות היוצרת בעיה מובנית של "נגיעה בדבר" ומהווה למעשה ניגוד עניינים. 

בנוסף לעצם הבעיה שיוצרת התלות של המשגיח בבעל העסק, נוצרה מציאות גרועה אחרת שהביאה עמה תופעות פסולות: אי הקפדה על זכויות העובד של המשגיחים, תשלום לא מוסדר ולעתים אף מנוגד לחוק, ועוד. 
 
המועצה הדתית פ"ת יצאה למכרז לניהול העסקת המשגיחים בעיר עבור הרבנות. במכרז זה השתתפו 2 חברות: דנאל וכ.פ.ל. זו האחרונה זכתה ושמה בישראל: חברת "כשרות פתח לתקווה - כ.פ.ל". 
כזכור, במכרז התחייבה הרבנות והמועצה הדתית להוביל מהלך של התקשרות עם המשגיחים בנפרד ועם בעלי העסקים. במכרז צוין כי במידה ולא תתבצע ההתקשרות כנדרש  – לא ניתן יהיה לחדש את תעודות הכשרות לעסקים.לאחרונה, נשלחה הודעה לכל בעלי העסקים בעיר לחדש את תעודות הכשרות עד לתאריך 20.12.17.
משגיחי הכשרות התנגדו לכך בטענה שההתקשרות עם חברת כ.פ.ל פוגעת הן בפרנסתם והן בבתי העסק. 
יו"ר ועד משגיחי הכשרות הארצי מר יניב שפירא אמר כי הוא פונה בקריאה נרגשת לרבה הראשי של פתח תקוה ולמועצה הדתית וכלשונו: "בואו נמתין למתווה ארצי שמתגבש בימים אלו ע"י הרבנות הראשית לישראל במקום לקדם חברות עסקיות פרטיות ונמנע מחילול שם שמים"

מחר (שני) בשעה 11:00 תתקיים במועצה הדתית של פתח תקווה, הפגנה בהשתתפות משגיחי כשרות ובעלי עסקים.

בעקבות טענותיהם המסתמכות בין היתר על הקלטת הרב מיכה הלוי, משגיחי הכשרות שיגרו מכתב חריף לרבנים הראשים לישראל, לח"כים ממפלגות ש"ס הבית היהודי ויהדות התורה, לראש עיריית פתח תקווה ולחברי עיריית פתח תקווה ובו נכתב:

1. בחודשים האחרונים אנו חושפים לפניכם דברים חמורים ביותר בנושא הכשרות בעיר פ"ת .

2. מיילים רבים ששלחנו בנושא זה ונותרנו ללא מענה למרות שנחשפתם לדברים חמורים ביותר ! .

3. בימים האחרונים הזדעזנו כאשר הגיעו אלינו מספר הקלטות המעידות לכאורה על דברים פלילים שנעשו בעיר פ"ת והכל כדי שחברת כפל תזכה במכרז .

4. אנו מצ"ב קובץ אודיו שבה הרב מיכה הלוי נשמע בהתערבותו החמורה לכאורה במכרז של זכיית חברת כ.פ.ל. וזהו חלק קטן מההקלטות שנמצאים אצלנו וכנראה גם נמצאים אצל עוד כמה גורמים נוספים.

להלן התמלול :

"אני הכנתי את המכרז בשביל חברה שרציתי שתזכה ואני אומר את הדברים בגלוי לשם שמים ולכן הכנתי את הדבר הזה "

5. בתאריך 26.10.17 נשלח מכתב ממשרד עו"ד שילוני ושות' אשר סירב הרב לקבלו ולכן נתלה בפתח ביתו  ובו התריעו בפני הרב את מעורבותו לכאורה במכרז הנ"ל אך ככל הנראה נותרו ללא מענה על מכתב זה.

6. לשון חוק חובת מכרזים סעיף 2 :

 " המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו"

אחרי ההקלטה החמורה הנ"ל איננו רואים שהייתה הזדמנות שווה לכל באי המכרז לכאורה ושהמכרז הנ"ל איננו נעשה בדרך המקובלת בחוק חובת מכרזים תוך מתן שיוויון המכרז לכאורה .

7. ראיה זאת וכמו כן ראיות אחרים מהווים לכאורה דברים פלילים אשר יש לחוקרם במיידי ויש לבדוק מול כל הגורמים שהשתתפו בהכנת וזכיית המכרז הנ"ל  כדי להגיע לחקר האמת .

8. אנו מצפים ממכם ח"כ ואישי ציבור לעזור לברר עניין זה עם הגורמים הרלוונטים כדי להגיע לחקר האמת וכמו כן לפעול לעצירת כל קשר ולהקפאת הליכים בין המועצה הדתית לבין חברת כ.פ.ל . והעברת העסקת משגיחי הכשרות בחברת כ.פ.ל. עד לתוצאות חקירת הנושא  .

9. נשמח לקבל אישור למייל זה לצורך ידיעת קבלת וטיפול המייל .



עו"ד יעל שילוני ממשרד עורכי הדין אהוד שילוני ושות' שלחו מכתב לרב מיכה הלוי וליו"ר המועצה הדתית בפתח תקווה מר פלטיאל איזנטל, בשם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, וועדת משגיחי הכשרות הארצי וועד משגיחי הכשרות בפתח תקוה ובו נכתב:

"למרשתי נודע כי בימים אלה ממש מופעל לחץ בלתי הוגן ופסול כלפי משגיחי הכשרות בפתח תקווה להעביר את בתי העסק בהם הם מוצבים לעבודה באמצעות חברת כ.פ.ל בע"מ, תאגיד למטרת רווח אשר הוקם במעורבותו של כבודו, לכאורה לצרכי ניהול הכשרות העירונית בפתח תקווה. דרישה זו מוצגת בפני משגכיחי הכשרות בהתניה לקבלת הצבה לבתי עסק נוספים ו/או נחשקים, כשמשגיחי כשרות. 

כללי המנהל הציבורי מחייבים כי לחלוקת בתי עסק למשגיחי הכשרות יש להפעיל אמות מידה שוויוניות וענייניות כמצופה מגוף ציבוןרי, ובכל הכבוד, תמיכה ו/או קידום בית עסק למטרות רווח  איננה בגדר שיקול לגיטימי. 

במכתבה עו"ד שילוני מפנה לדו"ח המלצות וועדה מייעצת שהרב בעצמו עמד בראשה:

"הפרטת הכשרות באמצעות גופים פרטיים הפועלים למטרות רווח, עלולה ליצור ניגוד עניינים בתוך מערך הכשרות. כך, לגופים הפרטיים יהיה אינטרס לשמר את בתי העסק שהתקשרו עמם, ולא לעורר את עובדי הכשרות המועסקים על ידם לחשוף כשלים בתחום הכשרות אשר עשויים להביא להסרת תועדות ההכשר ולאיבוד לקוחות".

עו"ד שילוני מסכמת את מכתבה: "בנסיבות אלה הנך נדרש להביא להפסקת הפעולות המפורטות במכתבנו זה בדחיפות, ולהחל בשיבוץ שוויוני של של משגכיחי הכשרות. 

לתשומת לבך כי ככל שמצב זה לא ייפסק, מרשי ישקלו להפעיל את האמצעים הארגוניים ו/או המשפטיים העומדים לרשותם לצורך התמודדות עם מצב דברים זה."

בכתבה הבאה נסקור מי היא החברה הזוכה? מיהם חברי הנהלתה? מה המניעים של חברי הנהלתה לנהל את מערך הכשרות? ועוד ועוד. פרטים בקרוב.

עו"ד יעל שילוני


תגובת הרב הראשי לפ"ת, הרב מיכה הלוי: 

 
1.המועצה הדתית פתח תקוה לא ביקשה לצאת למכרז שירותי כשרות אלא חויבה לעשות כן במסגרת עתירה מינהלית עת"מ (מרכז) 27-09-2012 . 
 
2.המכרז נערך על ידי משרד עורכי דין חיצוני תוך התייעצות עם גורמים מקצועיים והלכתיים שונים במועצה, כולל אנוכי. 
 
3.המלצתי לעורך המכרז הייתה לפתוח את המכרז לתחרות (בדיוק ההפך מ"תפירת מכרז") ואכן במכרז התמודדו שלש הצעות. 
 
4.מעבר לעובדה כי מדובר בפרוגרטיבה ניהולית של המועצה, המכרז עבר ערכאות שונות כולל בית המשפט העליון וגם האחרון לא ראה פסול בעובדה שהמכרז נפתח לתחרות.
 
5.גם כאשר ביקשה המועצה הדתית לבטל את הליכי המכרז בשל קשיים לישומו או לנקדו, חויבה על ידי ביהמ"ש המחוזי לבחור זוכה וליישמו ככתבו וכלשונו, (בית המשפט המחוזי (מרכז) בעת"מ 42774-06-16) התנאי לקבלת תעודת כשרות הינו חלק מתנאי המכרז ועולה בקנה אחד עם האמור להלן.  
 
6.לאחר האמור לעיל, ועדת מכרזים חיצונית בלתי תלויה ישבה על המדוכה זמן רב ובחרה בהצעה הזוכה, ההצעה הזוכה הייתה נמוכה בעשרות אחוזים מההצעה האחרת. 
 
7.הדברים החמורים באמת, שיש עשרות משגיחים העובדים באופן לא חוקי ללא תלוש שכר על כל המשתמע מכך ולא מקבלים את זכויותיהם כחוק.  המכרז בא להסדיר את עבודת המשגיחים ואת זכויותיהם על מנת לייעל את הכשרות לתקינה וטובה יותר.
 
8.החלטות בית המשפט המחוזי, המכרז ותנאיו עולים למעשה עם קביעת בג"צ אשר הוציא צו-מוחלט המורה על ניתוק התלות הכלכלית בין משגיחי כשרות לבעלי העסקים שעליהם הם משגיחים. מדובר באחד הכשלים המרכזיים במערכת הכשרות הממלכתית בישראל, שנובעת מכך שהמשגיחים מקבלים את משכורתם ישירות מבעלי העסקים.
 
9.עשרות החלטות שיפוטיות, דו"חות ביקורת רשמיים של מבקר המדינה ומחקרים ניסו עד כה לשים קץ לנורמה המקובלת. התלות הכלכלית מייצרת ניגוד עניינים ומטילה בספק את הסטנדרטים המקצועיים של משגיחי הכשרות. "מבלי לפגוע במשגיחים רבים העושים מלאכתם נאמנה, פרצת הרצון לשמור על מקום עבודה עלולה ליתן מכשול לפני עיוור, לפני המאמינים בהשגחה ובאחריות הכשרות, אם חלילה הקשר בין משגיח למושגח יניב במקרים מסוימים פירות באושים" כדברי השופט אליקים רובינשטיין.ומכאן שמדובר בגרעין הקשה של דיני הכשרות.
הבהרה

 

גזבר הבית היהודי מר ארביב בן ציון אינו קשור לעמותות שייסדו את החברה שניגשה למכרז תפעול המשגיחים וזכתה בו. חברי דירקטוריון החברה הם: 

 

. יעקב טננבאום, משה מרציאנו - בעל האולם של כתר הרימון, פיליפ עמנואל עמיאל - קשור לרשת של הבתי ספר אמית בכפר גנים, שמעון גרינברג וכמובן מר צבי צויבל ששימש עוזרו של ח"כ אורי אריאל מהבית היהודי אשר זכה להתייחסות ממבקר המדינה: