דיון סוער של וועדת העליה והקליטה של הכנסת שנערך בעיריית פ"ת, חבר המועצה בורשבסקי מטיח ביקורת חריפה על המתרחש כיום בנושא הטיפול בעולים מחבר העמים ויוצאי אתיופיה ואומר: ברוורמן ומשה משה מנותקים מהציבור". 

בשל פניות חוזרות ונשנות של יוצאי אתיופיה ושל חבר מועצת העיר פתח תקוה גנאדי בורשבסקי לחברת הכנסת ממפלגת "כולנו" טלי פלוסקוב פנתה ח"כ פלוסקוב לועדת הקליטה של הכנסת כדי שתדון בטענות. בסופו של דבר, וועדת העליה והקליטה של הכנסת הגיעה לפתח תקווה וקיימה דיון שהפך לסוער, במליאת המועצה אודות המענה שמקבלים העולים בפתח תקווה למצוקותיהם ולצרכיהם.

בדיון עלו נושאים רבים וביניהם תכניות הטיפול בעולים, מוקד הקליטה, דיור ציבורי, בני הנוער שעלו ועוד. הדיון נוהל ע"י יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) שהדגיש כי "המדינה על מוסדותיה ומשרדיה, אינם יכולים להתנער מאחריות לטיפול וסיוע וליווי של עולים חדשים, גם אחרי שחלפו עשר שנים לעלייתם". בנוסף לח"כ נגוסה, השתתפו בדיון ח"כ יואל רובזובוב, ח"כ טלי פלוסקוב, ראש העיר עו"ד איציק ברוורמן, חבר המועצה גנאדי בורשבסקי, חבר המועצה וראש אגף הקליטה בעיריית פתח תקוה משה, משה, מאיר יחיאלי, מנהל מרחב השפלה במשרד הקליטה, שלומי ערה מנהל תכנית עיר ללא אלימות, גיא אליהו מנהל אגף חברה, נוער וצעירים בעיריית פ"ת, בעלי תפקידים בקהילת יוצאי אתיופיה ובקהילת יוצאי מדינות חבר העמים.

ראש העיר, איציק ברוורמן, פתח את הדיון וסקר את המתרחש בפתח תקוה. ברוורמן אמר כי בפ"ת  260 אלף תושבים, שרבים מהם עולים, שעיקרם מחבר העמים כ-50 אלף, ו-8,400 יוצאי אתיופיה. העיריה מפעילה אגף קליטה תוסס ופעיל יותר, שעושה עבודה מצוינת. יוצאי חבר העמים נחשבים בעינינו עולים גם אם עלו לפני כ-25 שנה בתחילת שנות ה-90, וזוכים למענה ייחודי, אך הממשלה ומשרד הקליטה מתייחסים לעולים רק בעשור הראשון לעלייתם. לדבריו של ברוורמן: "המדינה כשלה בדרך קליטתם של עולי אתיופיה, למרות הרבה ההשקעה והסיוע שהם היו זקוקים להם".

המדינה התחייבה לסייע לעירייה בקליטת התלמידים העולים מאתיופיה, ואחרי שנה הסיוע הממשלתי הזה פסק – והעיריה נאלצה להמשיך ולממן סיוע בלימודים ממקורותיה.

למשמע דבריו של ברוורמן נטל את זכות הדיבור חבר מועצת העיר גנאדי בורשבסקי ותקף בחריפות את ראש העיר ואת סגנו משה משה. בורשבסקי טוען כי בשנת 2011 ברוורמן, בהיותו חבר מועצה פרסם דו"ח כי בניית דיור ציבור לעולה היא לא כלכלית לעירייה. משמע לא כדאי להקים. בורשבסקי אומר כי דיור ציבור אינו עניין כלכלי הוא פתרון שצריך לקבוע בו קריטריונים וצריך לדעת שהוא עולה כסף - למדינה ולעירייה - אבל הוא פתרון מקובל והאמירות של ברוורמן מסיטות את הדיון מהעיקר. כן לדיור ציבור ואם כן למה לא עשיתם? למה אתם מונעים את קידומו?

גנאדי בורשבסקי, חבר מועצת העיר קובע שראש העיר איציק ברוורמן וחבר המועצה משה משה מנותקים מהמציאות והסביר שלהטיל את האחריות על המדינה זו טעות, כיוון שיש החלטות מוטעות של העירייה, שמשרד הקליטה גיבה אותם, ושנבעו ממניעים פוליטיים.

בורשבסקי טען בפניו של משה משה כי זו הייתה טעות להעביר את מוקד העלייה של הקהילה האתיופית למרכז העיר מהשכונות -  כאשר רוב יוצאי העדה מרוכזים בעמישב ופג'ה. עולה בדעתך שעולים יסעו באוטובוס אל מרכז הפעילות השכונתית שלך?

יתירה מכך טוען בורשבסקי: משה משה לקח תקציב דל של אגף עלייה וקליטה והוציא אותו על פעולות תרבות. יהיו הן חשובות ככול שיהיו אין הן יכולות להחליף את הפעילויות האמיתיות שלהם זקוקים העולים. הוא מנותק מהם ומקבל הוראות ממישהו אחר שמנותק מהם. שמעתי שהם עשו קורס מתקני טלפונים והם גאים בזה. אין לי מילים כדי לומר להם מה אני והציבור חושבים על הניתוק שלהם.

 

לאחריו, משה משה, יו"ר אגף הקליטה בעיר, דיבר על כך שהאגף לקליטת עליה פעיל מאד וכי לאחרונה הוא בא עם ילדו לפגישה עם עולי אתיופיה בעיר:
"מרשויות רבות באים ללמוד על פעילותנו למען העולים, מימנו באלפי ₪ לאדם, קורסים מקצועיים לילדי העדה. פתחנו מועדוני נשים וגימלאים, ואין בעיית של פעילות או מועדונים . לדבריו הבעיה היא בעיה של דת, משום שחלק מהעולים מאתיופיה מאמינה וחיק מאמינה בקייסים. כל קבוצה חושבת שהיא מקופחת:

"הבעיה ביוצאי אתיופיה, היא בעיה דתית, אני אומר לכם בפנים עכשיו, אף אחד בעירייה לא צריך להיכנס למריבות האלו. הקהילה האתיופית בעצמה לא משתפת פעולה איתנו."

יו"ר הועדה נגוסו הטיח ביקורת במשה משה והסביר שהנושא של הדת אינו קשור לנושא הדיון ולשירותים שהעולים צריכים לקבל.

משה משה אמר שחבל שחבר המועצה גנאדי בורשבסקי כבר לא נוכח בדיון, כך שהוא לא יכול לשמוע את תגובתו לטענותיו של בורשבסקי.

תגובתו המורחבת של משה משה בסוף הכתבה ומתייחסת לכלל הטענות.

שאלנו את חבר המועצה גנאדי בורשבסקי על נושא דיור הציבורי שעלה בדיון:

גנאדי בורשבסקי:  "ברוורמן ומשה משה מנותקים מהמציאות, לעירייה יש שטחים שהיא יכולה לבנות בהם דיור ציבורי, במקום שהעירייה תשקיע בדיור ציבורי, העירייה בונה בשטחים האלו מוסדות לש"ס ולבית היהודי. גם העולים וגם הוותיקים זקוקים לדיור ציבורי והעירייה לא פותרת להם את זה.

מדוע זה היה טעות לדעתך להעביר את מוקד הקליטה למרכז העיר?

העירייה העבירה את מוקד הקליטה של הקהילה האתיופית לרוב חובבי ציון במרכז העיר, כשעולי אתיופיה גרים בעמישב או בפג'ה."  

מה דעתך על הטיפול כיום של משה משה בנושא העליה והקליטה בפתח תקווה?

פעם אמרתי שמי שהיה מדביר צריך לטפל במזיקים, היום אני אומר שמי שהיה מדביר הוא בעצמו מזיק.

משה משה לעיתונאי – "מי אתה בכלל?"

במהלך הדיון, עיתונאי ותושב העיר בשם אלכסנדר (בשה) שוורץ קטע את דברי משה משה ונוצר וויכוח בינו לבין משה משה. משה משה אמר לשוורץ: "מי אתה בכלל?", מי נתן לך את הזכות להגיע לוועדה"?

שוחחנו עם שוורץ כדי להבין את הסיבה לוויכוח בינו לבין משה משה.

מה דעתך על הישיבה היום?

היה די טוב, הצלחנו להעלות הרבה מאד נושאים, הייתה נוכחות של ראש עיר וחברי כנסת, בסך הכל היה טוב לדעתי. עכשיו השאלה מה יעשו עם זה, זו שאלת השאלות.

קיימים שני עולמות, הקהילה שבאה מבריה"מ והקהילה האתיופית הם עולמות שונים, רוב הקהילה האתיופית גרים בעמישב ובפג'ה, תהליך הקליטה של הקהילה האתיופית הוא שונה, הצרכים שונים, זו טעות להתייחס לשתי הקהילות כמקשה אחת.

מדוע נוצר הוויכוח בינך לבין משה משה?

"בסך הכל אמרתי שראש העיר לא השיב לשאלה שנשאל – מה עשית בנושאים מסוימים?. ראש העיר קם ויצא. לא אמרתי דברים גסים. זה מה שבסך הכל אמרתי. כשאומרים לי מי אתה בכלל? במיוחד כשמדובר באדם שמקבל משכורת ממני, זו חציית קו אדום.  מי אתה בכלל? - אני שונא את הרמה הזו".

 

מרגריטה סלבקין: "עולים רבים ממתינים לדיור ציבורי וחוששים להתלונן על היחס המחפיר כלפיהם במשרד הקליטה".

 נציגים שונים מהעלייה הרוסית ומהעלייה האתיופית הביעו תלונות במהלך הדיון כלפי המענה שניתן לעולים.

מרגריטה סלבקין, תושבת העיר פתח תקווה, הפועלת מזה שנים רבות, למען העולים בפתח תקווה וברחבי הארץ במגוון נושאים ובהם בנושא הדיור הציבורי, העלתה את בעיית העולים הקשישים הממתינים זמן רב לדיור ציבורי, שהובטח להם ע"י שרת הקליטה. לדברי סלבקין: "רבים מהעולים אינם בקיאים בפרטים, אינם מודעים לזכויותיהם ולמעמדם והם חוששים להתלונן על היחס המחפיר כלפיהם במשרד הקליטה". 



סלבקין הצביעה על חוסר שקיפות לטענתה בכל הנוגע לתושבים הממתינים לדיור ציבורי. 

סלומון מספן, התלונן על פעילות מוקד הקליטה בעיר על חוסר התייחסות מספקת לנוער ולקשישים. טאדגין אייטגב, נציג הקהילה החדשה של יוצאי אתיופיה בעיר, הוסיף כי אין דרך גישה למועדון והדבר משבש את הפעילות במקום.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו) ציינה כי בפתח תקווה המתינו 1118 קשישים-עולים לדיור ציבורי עד לפני שנה, ויש לבדוק האם החלו תכניות כדי לפתור ולו חלק מהם את המצוקה בהם הם חיים. ההשתפות בשכר הדירה של אוכלוסייה זו היא זעומה ועל משרדי הרווחה והקליטה לתת מענה.

מאיר יחיאלי, מנהל מרחב השפלה במשרד הקליטה, השיב לפלוסקוב כי העירייה לא קידמה קול קורא לבניית דיור ציבורי, למרות בקשתם. הוא הציע לפנות אליו אישית כדי לקדם פתרונות לבעיות, אך לדבריו הפתרונות לכך נכונות למגורים גם מחוץ לעיר ולא להתעקש דווקא על מרכז הארץ.
לדבריו: "בפתח תקווה ישנם 1300 איש הממתינים לדיור ציבורי, מתוכם יותר מ-700 קשישים ויותר מ-60 אמהות חד הוריות. אנשים רוצים לגור במרכז הארץ".

שלומי ערה, מנהל תכנית "עיר ללא אלימות" סיפר על פעילות ליוצאי העדה בעיר כמדריכים ומועדון בכפר הנוער אמי"ת, תכנית מנהיגות אקדמית לנוער כדי לסייע בקליטתם באוניברסיטה, פעילות ליגת כדורגל לבני הנוער, פתיחת מועדון נוער בשכונות נוספות, קורס הכנה לצה"ל, הדרכות הורים, חלוקת מארזי מזון לנזקקים, גיוס מתנדבים לשיטור-קהילתי, שיקום נערים בעלי עבר פלילי ועוד.

לדברי גיא אליהו, מנהל אגף הנוער והצעירים בעירייה, כ-700 נערים יוצאי העדה פעילים במרכזי פעילות ובמועדונים, ובשנה שעברה קיבל נער יוצא-הקהילה תושב העיר את פרס שר החינוך לנוער-מתנדב.

 

 

תגובתו של חבר המועצה משה משה

הטענה על העברת מוקד הקליטה:
"המוקד המרכזי נמצא ברחוב חובבי ציון, ביוספטל יש שלוחה שמקבלת את יוצאי אתיופיה כבר שנים. לא נעשה לכל שכונה מוקד, גם באחדות יש עולי אתיופיה מבוגרים, להערכתי, לפי הגישה שלי, צריך להיות מוקד בכמה מקומות, אבל ביוספטל זה המוקד המשני ששם יש אחוז גדול של יוצאי אתיופיה"

הטענה שהוא מנותק מהציבור:

"גנאדי היה באגף הקליטה 10 שנים, הוא היה ראש אגף הקליטה, הוא יכול היה לקבל את האגף בעירייה. במשך שנתיים האגף היה בידי ראש העיר, הוא התנה את זה בקבלת תפקיד סגן בשכר.

לאחר שנתיים שהאגף היה ריק מתוכן, אף אחד לא מחזיק אותו, אני לקחתי אותו. גנאדי כחבר מועצה בכלל לא בא לישיבות מועצת העיר וכשהוא בא הוא בא לזמן קצר.

פתחתי מועדון של 120 גמלאים יוצאי בריה"מ בשכונת אחדות, פתחתי מועדון נשים של יוצאי ברית המועצות באחדות שזה לא היה. פתחתי מועדון קהילתי של דרמה של ילדי עולים בשיתוף הוותיקים במועדון אחדות. עשינו טיולים לעולים, עשינו מסיבות לראש השנה, עשינו ערב בהיכל התרבות, ערב של כל העדות, אחד הערבים הכי מוצלחים, בשנה שעברה, ערב פולקלור עם הריקודים שלהם.
עשיתי לאתיופים קורס טכנאות לפלאפונים, פתחתי קבוצת כדורגל, כדורסל. בדברים שהוא (גנאדי) לא עשה."

הוויכוח עם העיתונאי אלכסנדר שוורץ

"גנאדי בא איתו ביחד, הוא עיתונאי של עיתון היפוכה, זה עיתון רוסי. לפני כמה חודשים אותו כתב הוציא כתבה בתוך עיתון היפוכה, כתבה שלילית עלי ועל אגף הקליטה, מבלי לבדוק, מבלי לבקש תגובה כמו שאתה עושה בצורה מכובדת, פשוט הוציא דברים וזה יצא מגרונו של גנאדי."

התבטאותו ליוצאי אתיופיה על חוסר שיתוף פעולה מצידם

"אמרתי ליוצאי אתיופיה שאתם לא משתפים פעולה, אני מטפל בהם כמו בילדים שלי, עם כל הכבוד, אנחנו נותנים והם לא משתפים פעולה. הדבר הראשון שעשיתי זה לעשות קורס לטכנאים פלאפונים, ללא כסף לנוער, כדי שהם לא יסתובבו ברחוב, קורס שעולה בד"כ 3,000 ₪ לבן אדם, נתתי בחינם, ואז הוא התפרץ ואמר מי אתה שתיתן את זה, זה כסף שלי, זה ארנונה שלי. אתה רואה שזה בא משיקולים זרים, מגמתיים כדי להפריע, אז הוא דיבר בכאב, אני מבין את הכאב שלו.