מאת: אסף פרידור
צילומים: דורון קורן
קיים שיח תקשורתי וציבורי די מכובד בכל הנוגע לתכנית הבנייה במתחם סירקין, אולם מרכז השיח עוסק בטענה שהסכנה הגדולה ביותר ביישום התכנית טמונה בבנייה ללא לקיחה בחשבון של מחסור בתשתיות של תחבורה ככלל ותחבורה ציבורית בפרט. אך יש להתייחס גם לפן אחר, חשוב לא פחות, ואקוטי אולי יותר, בנושא זה. מי שמכיר את האזור של סירקין יודע שמדובר באזור בעל ערכי טבע ונוף יקרים ונדירים ומי שמבין את התהליכים המתרחשים בעקבות פגיעה בטבע, מבין שמדובר גם בפגיעה משמעותית באיכות האוויר. משה פישר, יו"ר עמותת תושבי פתח תקווה למען תכנון שפוי בשטח מחנה סירקין, מסביר: "מתחם סירקין הוא אזור שבחלקו הגדול הוא בתול, טבע שלא הופר מאז ומעולם. יש בו גם מעט בעלי חיים. מבחינת תושבי האזור, באזור הזה של פ"ת מזרח, מחנה סירקין, זה למעשה מחנה שיושב על זרימה של שני נחלים – נחל שילה ונחל מזור, כל השטח הזה הוא שטח שמנותב ויש לו רצף טריטוריאלי וגיאוגרפי למעיינות הירקון ולאנטיפטרוס. מדובר בשטח ממש טבעי – חלק גדול מהשטח הוא שטח שהאיזון הטבעי והבראשיתיות שלו לא הופרה. כלומר, לא הייתה הפרה או התערבות של יד האדם. מעבר לצמחיה שיש בו, יש שם משפחות של דורבנים ושועלים, גם האיקליפטוסים נמצאים פה בריכוז מאד גדול שמהווים בעצם יער, זו לא חורשה - יש פה כמה אלפי עצים, בסביבות 3,500 עצים בני 60-80 שנה, עצים, שהמשקל והחשיבות שלהם הוא, ביצירת איכות אוויר מיקרו אקלימי, שזו נישה כל כך חשובה מבחינת השמירה על איכות האוויר והיכולת ליצור טיהור אוויר – פשוט עניין דרמטי ומכריע. כאשר ילכו ויעקרו את העצים, ומדובר פה על להוריד בין 2,000 ל2,500 עצים, לפי התוכניות, זה בפירוש שינוי מיקרו אקלימי לכל האזור הזה, איכות האוויר תיפגע. זה נורא חשוב לאנשים, אבל זה לא במודעות שלהם. יהיה פחות חמצן ופחות חמצן איכותי, פחות חמצן נקי, פחות חמצן מועשר.
"לא מדובר ב-5 עצים או 200 עצים, מדובר פה על משהו דרמטי, באמת דרמטי – 2500 עצים! זה פשוט נורא, זה ישנה את האופי האקלימי של האיזור, התחממות יותר גדולה, יש לזה השפעה רעה מאד – מסוכנת, אף אחד לא מתייחס. כולם עוסקים בתחבורה, כי כולם סובלים ויושבים בפקקים וזה נכון שיישבו יותר זמן בפקקים ולכן התכנית הזו קשה, אבל כריתת העצים היא כבר לא פשיעה באיכוות החיים אלא בחיים עצמם. יש כאלו שאומרים: 'יש כמה יפי נפש, ירוקים, עצים, צריך שתהיה דירה לזוג צעיר", נהיינו לא ממוקדים בהבנת החשיבות וסדרי העדיפויות, כחברה איבדנו קצת את הדרך".
כלומר, צריך לחשוש..
"היער והצומח האורבני נמצא כגורם למספר יתרונות משמעותיים בנושא איכות הסביבה: ראשית – איכות האוויר – העצים משמשים כלי מרכזי לספיגת גזים רעילים וניטרולם, קליטת וספיגת חלקיקים זעירים (PM10 ) של ערפיח, עשן, ואבק, שמהווים פקטור משמעותי ביצירת מחלות כמו : קצרת, שיעול כרוני, מחלות לב, וסרטן. היער והצומח האורבני מפחיתים משמעותית את כמות הco2, וה- PMO, כלומר החלקיקים הזעירים, העצים עושים זאת בתהליך ההטמעה. שנית, תהליך נוסף הוא הורדת הטמפרטורה באופן ניכר, ע"י הפחתת קירור מחום בניינים , תהליך שבמהלכו נפלטים גזים לאטמוספרה. בתהליך ההטמעה (הנשימה) משחררים העצים חמצן, עץ איקליפטוס בגובה 15- 20 מטרים, כמותו יש אלפים בשטח בסיס סירקין, משחרר כל שנה בין 250 ל-350 ק"ג חמצן מטוהר. נמצא גם שיכולת הקירור של עצים מגיעה להורדה של 3 עד 4 מעלות צלזיוס ביום".
ומה עם המשרד לאיכות הסביבה?
"מי שיזם את התוכנית הוא משרד הבטחון. משרד הביטחון רואה רק כסף מכל יחידת דיור שתיבנה הוא מקבל סכום כספי נכבד ולכן אין לו שום בעיה שיבנו כמה שיותר ולזה הוא דוחף. הוא יזם העל בפרוייקט, רוחו דוחפת ומנשבת על התכנית של מנהל התכנון שהוא הגוף המקצועי שעמל בימים אלו לסיים את הפרוגרמה. זה הגוף המקצועי. צד יש גם את משרד התחבורה, שפה הוא די יושב בשקט ולא מייצר שום פתרון, אבל משרד התחבורה לא לוקח פה אחריות, אם זה יצליח הוא יהיה שותף להצלחה ואם זה יכשל, אז הוא יאשים את מנהל התכנון. המשרד לא מספיק מתריע ואומר: 'אתם בונים 17,000 יחידות דיור ו-17,000 בראש העין ועוד 20,000 בכפר קאסם ובגני תקווה ובקרית אונו ובמועצה האזורית מעלה שומרון אולי יותר מ-20,000 - לאן אתם רוצים שאני אקח את התנועה כולה?, אין לי לאן לקחת?', אז קולו לא נשמע. הוא לא מתריע לציבור על הסכנה האיומה שאנשים יתקעו בדרכים שעות. יש גם את המשרד לאיכות הסביבה, שגם קולו נדם והוא לא מתריע על הסכנה האיומה בפגיעה באיכות האוויר ובעליית הטמפרטורה שזה דבר דרמטי יכול להיות.
"משרד הפנים גם צריך לבחון את התכנית, הוא צריך להיות מעורב. יש מפתחות, יש תקנים, לא רק לחשוב על כך שכותבים בעיתונים יוקר הדיור ועוקצים בזה את הממשלה מבוקר עד ערב ובגלל זה צריך לבנות מבלי לחשוב, כי יש שטח של מחנה צבאי שפינו אותו. עובדים בלחץ, עובדים במענה לרחשי הלחץ התקשורתי ואתה שואל את עצמך: 'האם יש למדינה תכניות בינוי ופיתוח שלוקחות בחשבון את כל הפרמטרים של פיזור האוכלוסייה, של קירוב הפריפריה למרכז? של לשמור על הטבע?".
אין לעירייה שום השפעה? הרי ראש העירייה עמד לצידך בהפגנה.
"יש לעירייה השפעה עצומה. ראש העירייה יצא בהצהרה חשובה, שבזכות ההצהרה הזו אנחנו בעצם מגלים סוג של אפילו שיתוף פעולה, אבל לא יותר מדי. העירייה גם כן מגלה חוסר שקיפות מוחלט לגבי העמדה שלה בתכנית. זה לא מספיק שאתה אומר – אנחנו מתנגדים לתכנית, אנחנו לא ניתן לבנות יחידת דיור אחת כל עוד לא ימצאו פתרונות תחבורה. אנחנו מתנגדים לעמדה של העירייה מבחינת ההסכמה הבסיסית בכלל למספר יחידות הדיור שהיא רוצה לבנות, אנחנו מתנגדים שיורידו עצים, לכן חשוב שהיא תשמיע את קולה בבירור ותאמר מה העמדה שלה ומה ההסתייגויות שלה ולא לשמור את הכל בסוד כי בסוף זה ישחק פה לרעת כולם".
למעשה כשיהיו יותר בתים, יהיו יותר רכבים, יהיה יותר זיהום אוויר.
"בוודאי, עוד 15,000 יחידות דיור, זה עוד 30,000 כלי רכב, אפילו יותר כי יהיו אוטובוסים, זה תוספת של זיהום נוראית, בסוף אנשים יתחילו לסבול מתופעות בריאות קשות. במחלות נשימתיות התחלואה תעלה – פשוט התבלבלו פה".
תגובת דובר עיריית פתח תקווה, חזי חקאק: "עיריית פתח תקוה שמה לה למטרה להשפיע על התכנון במתחם סירקין, באופן שלא יפגע בתושבי העיר הוותיקים והחדשים , וכן בהתאמה לטבע ולסביבה. בהתאם לכך, אנו פועלים יחד עם אגף לאיכות הסביבה ומול משרד מומחים ששכרנו את שירותיו לעבודה מול צוותי התכנון במשרדי הממשלה, אשר גיבשו וקבעו עקרונות של בנייה ירוקה ותכנון בר קיימא לצורך התכנון. הנושא חשוב לנו מאוד ואנו עומדים על כך בכל ישיבה ופגישה, ונלחמים על עקרונות אלה שלא תמיד באים לידי ביטוי בתכנון של משרד הביטחון. לא ברור מהיכן המידע לגבי עקירת עצים, לנו לא ידוע על כך. להפך- דרשנו לקבוע בתחום חורשת האיקליפטוסים אחוז מועט של בנייה לצרכי ציבור, באופן שניתן יהיה לתכנן במשולב עם העצים הקיימים הבריאים. אנו מזכירים שהעירייה לא תאפשר את קידום התוכנית ללא פתרונות תחבורתיים נאותים, כולל התייחסות לאיכות האוויר".
