המפגינים בכיכר גורן ציינו אמש 22 שנה להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל וימשיכו להיאבק בנחישות בכרסום יסודות הדמוקרטיה הישראלית ובתביעתם שפרשות השחיתות ייחקרו במהירות ולעומק. אמש הייתה זו ההפגנה ה-50 במספר ברציפות לאורך כמעט שנה שלמה.
דביר קריב, שריכז את המודיעין במחלקה היהודית בשב"כ ושכתב ספר על רצח רבין אמר: "בליל הרצח פגשתי את הרוצח, ראיתי לו את השחור שבעיניים. ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ז"ל נרצח, ע"י קיצוני מוסת, הוא נרצח בשל המדיניות שניסה לקדם, הוא נרצח בשל הסתה והייתה הסתה, את האמת הזו לא ניתן להסתיר".
צילומים: נילי יהל, אורלי זינגר סרטונים: עזרא רחאנה
כ-400 איש השתתפו אמש בערב מרגש בכיכר גורן, שהתקיים בו שילוב בין עצרת לזכרו של רבין ז"ל והפגנה נגד השחיתות השלטונית, התנהלות היועמ"ש בחקירות נגד ראש הממשלה ובעד הדמוקרטיה.
לדברי אחד המפגינים אחד הגורמים המקשרים בין רצח רבין להפגנות נגד השחיתות זו היושרה. היושרה של רבין שליוותה אותו בכל דרכו לעומת היושרה החסרה כל כך כיום בהנהגה הנוכחית. גורם שני זו הדמוקרטיה שעליה אנחנו נאבקים בנחישות.
אנשים רבים התלבטו אמש האם להגיע לכיכר רבין או לכיכר גורן?
במהלך השבוע האחרון נשמעה ביקורת בקרב המפגינים על כך שהמילה "הירצחו" הושמטה מההודעה על העצרת לזכרו של רבין בככר, כמו גם הכותרת שהשתנתה במקום עצרת נגד האלימות ובעד הדמוקרטיה, לכותרת עם אחד ותחושתם היא כי יש מי שמנסה להביא להפגנה, באופן מלאכותי, קהלים נוספים ולגרום לאיחוד שאינו אמיתי באמצעות טשטוש הרצח וההסתה שקדמה לרצח.
בהפגנה אמש נאמו: דוד מזרחי ממאבק הנכים, דביר קריב שריכז את המודיעין במחלקה היהודית בשב"כ בתקופה של רצח רבין, אלי ביתאן לשעבר עורך "בחדרי חדרים" שדיבר על משמעות הרצח בקהילה החרדית, המשוררת שימרית אור שנוכחת בכל הפגנה , שמרנשאה דברים והקריאה שיר שלה, ירמי שיק בלום ואורי ברייטמן נשאו כל אחד דברים שנונים ביותר, אורנה אנג'ל, אלדד יניב, מני נפתלי ועו"ד סיגלית קסלר.
העיתונאית חנה קים הנחתה את הערב ואמרה: "רבין זה לא רק שלום, רבין הקים את מדינת הרווחה, הקים את ועדת כץ לצפיפות הדיור, רבין הקים ארבע ערים בשטחי מדינת ישראל: מכבים רעות מודיעין ואלעד. שינה את סדרי העדיפויות והגדיל את תקציב החינוך."
עו"ד סיגלית קסלר: אנחנו כאן כדי לכתוב אמנה חדשה אמנה שיהיה מקום ויהיה כבוד לכל מרכיבי החברה הישראלית, אנחנו כאן למנוע את הקפיטליזם החזירי ואת הניסיונות לפגוע ולהרוס את כל היסודות הדמקורטיים. אנחנו עומדים פה ונמשיך לעמוד כאן על המשמר.
היום לפני 22 שנה נרצח ראש ממשלה בישראל, ראש ממשלה שהיה רמטכ"ל, שר הביטחון, שר החוץ הוא נרצח ע"י אחד מעמנו, אין מחילה בלי לקיחת אחריות, מי שחפץ בפיוס ואחווה, רק אחרי ווידוי והכאה על חטא".
המשוררת שמרית אור: "אני נמצאת כאן כבר הרבה מאד שבועות, מגיעה לנו ארץ אחרת, הייתה לנו ארץ אחרת, נמצא אותה ונחזיר אותה.
אור הקריאה שיר שכתבה:
"איזה כח לשלטון
כמה נוח להביט על ההמון
ממקום גבוה uבראש פסגה
אי אפשר לשמוע גם את קול השאגה
ימין ושמאל רק חול וחול
כל איש קטן ואיש גדול
וכל יונה היא עוף דורס
והכבוד שיהרס"
עו"ד אלדד יניב: לפני 22 שנה אנחנו לא היינו ברחובות כשהסיתו מרחוב לרחוב, אנחנו למדנו את הלקח, 22 שנה אחרי, אנחנו ברחובות 50 שבועות ולא נוותר. רבין ראש ממשלה יהודי נרצח ע"י מחבל יהודי שהוסת ע"י רבנים שאמר במשטרה דקות לאחר שנתפס שאם לא היו פסקי דין של רבנים שאומרים לרצוח, לא הייתי עושה את זה. אנחנו זוכרים את האמת הזו ולא נשתוק, לא נשכח ולא נסלח. כשרבין אמר השחיתות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה אנחנו אומרים היום גם השחיתות וגם השנאה היא כרסום יסוד הדמוקרטיה. 22 שנה אחרי שמחבל יהודי ניסה להתנקש בדמוקרטיה הישראלית, נשיא מדינת ישראל אומר - נתניהו מבצע הפיכה. עכשיו אנחנו נצא, נצעק ונאמר את האמת, אנחנו זוכרים, אבל אנחנו לא מתאבלים כי אנחנו באמצע מאבק, אנחנו באמצע מלחמה. נתניהו חוגג בלונדון יום הולדת לאשתו במלון סבוי בלונדון, אחד המלונות היקרים בלונדון על חשבון, הוא מנסה להביא בפעם השלישית את חוק החנינה שלא מאפשר למשטרה למסור המלצה."
דביר קריב, שריכז את המודיעין במחלקה היהודית בשב"כ וכתב ספר על רצח רבין אמר: "בליל הרצח פגשתי את הרוצח, ראיתי לו את השחור שבעיניים, אומרים על אנשים שמסתכלים עליהם על הלבן בעיניים, אני ראיתי לו את השחור בעיניים, ראיתי לו את חיוך השטנה, את האושר הגדול שהיו לו משני הדברים הטובים שקרו לו בעיניו בלילה הנורא הזה: האחד שהוא הצליח לרצוח את ראש הממשלה והשני שהוא נשאר בחיים.
את החקירה ליוויתי כאחראי המודיעין של החקירה במשך 4 שבועות, ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ז"ל נרצח, הוא נרצח, הוא לא מת בתאונת דרכים, הוא לא נפטר בשיבה טובה, הוא נרצח ע"י קיצוני מוסת, הוא נרצח בשל המדיניות שניסה לקדם, הוא נרצח בשל הסתה והייתה הסתה, את האמת הזו לא ניתן להסתיר. הרוצח אמר ללא פסק הלכה או דין רודף ממספר רבנים, הייתי מתקשה לבצע את הרצח. קרו לרבין בוגד, קראו לו רוצח, אמרו בדם ואש את רבין נגרש.
האמירות של חברת הכנסת בוקר כאילו האנשים כאן ובכל הארץ שמביעים את דעתם על נתניהו הם מסיתים מעידה על חוסר הבנה בסיסית של דמוקרטיה.
יש פה אנשים שדורשים דבר אחד – דמוקרטיה. איש כאן לא מכנה את נתניהו רוצח, איש כאן לא מכנה את נתניהו חס וחלילה בוגד.
לא משנה כמה פעמים חברת כנסת הזויה כזו או אחרת תגיד שיש הסתה כלפי נתניהו זה לא יהפוך את זה לאמת.
רבין אמר דקות אחדות לפני שהוא נרצח – "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה", הוא צדק מאד, דקות אחדות אחרי שהוא אמר את זה בא הרוצח וכרסם לנו את היסודות של הדמוקרטיה הישראלית, סדק סדק עמוק מאד בזהות שלנו, בבניין הזה שנקרא דמוקרטיה, אבל אתם יודעים מה? לא רק אלימות מכרסמת את יסודות הדמוקרטיה גם שחיתות שלטונית מכרסמת בדמוקרטיה הישראלית.
אנחנו כולנו פה ובמקומות נוספים בארץ, לא נוותר על הדמוקרטיה הישראלית, פשוט לא נוותר. 50 שבועות אתם נמצאים פה, עוד מעט שנה שלמה שאתם נאבקים למען הדמוקרטיה הישראלית, בעיני כמי ששירת ביחידה להגנת הדמוקרטיה הישראלית, אין לוחמים על הדמוקרטיה טובים מכם, חשובים מכם ונאמנים מכם במדינת ישראל.
חוק ביבי 1, חוק ביבי 2, חוק ביבי 3, כל החוקים נועדו להציל את ראש הממשלה מפני החוק. כל החוקים האלה מכרסמים ביסודות הדמוקרטיה וכולנו על הדמוקרטיה הישראלית לא נוותר לעולם ונלחם עליה כל הזמן."
דוד מזרחי ממובילי מאבק הנכים דיבר על התקופה שלפני רצח רבין על ההגדרות של ימין שמאל חילוניים דתיים - "הגדרות שיוצרות גדרות. כן אני חמוץ אמא שלי נאבקת על תרופות."
פרשת השבוע - מדור הנרות לדור הטאבלט
ירמי שיק בלום, שבהפגנה הקודמת שעליה דיווחנו אמר שההפגנה בפ"ת היא בית ספר לדמוקרטיה ולאזרחות נאם גם הפעם, נאום שזכה למחמאות רבות מהקהל: " כבוד גדול, אני נרגש לעמוד על הבמה הקדושה הזו בשבוע ה- 50 שלה."
ירמי שוק בלום מתח ביקורת על ראש הממשלה נתניהו על כך שביום לזכרו של רבין ז"ל, נתניהו בחר להיות בלונדון: "ראש הממשלה מדבר בנאומים שלו על לונדון או ברלין, איפה אתה היום? 100 שנה להצהרת בלפור נגמרו, יכולת לחזור ולכבד את היום הזה. בושה."
בלום המשיך בנאומו וסחט מהקהל התרגשות, עצב וצחוק כאחד: אני הגעתי לכן בגלל שאתם חטפתם מכות מהמשטרה, לא צריך לחכות לעוד אלימות כדי לגדול ולהיות האופוזיציה החזקה ביותר ישראל.
"הערב נקרא את פרשת מציון תיקרא תורה ודבר העם מפ"ת יצא, ימי מלכות רבין השניה ויחתור רבין עם הסכם עם הפלישתים... ויישא המון זועם תמונות של רבין במדי גסטפו ויראה נתניהו את התמונות וינופף חיוך גדול על פניו.
ויאמר רבין "אני חושב שיש סיכוי לשלום" ויקום יגאל אמיר ויתנקש ברבין 3 יריות וימות רבין בכיכר מלכי ישראל. וינוס מחנה השמאל וימתין להמצאת האינטרנט
ויהפוך דור הנרות לדור הטאבלט ויהיה בימינו אנו 22 שנה לרצח רבין וימשיך למלוך נתניהו על כל ישראל ביד שרה ובזרוע רפויה ויעבוד עבודה זרה ויזבח לשלדון ולטייקונים ויתעורר מאלוהים משנ"צו: "קומו מההלם ובחיית דינאק תעשו משהו, צאו מהרחובות."
צילום: עזרא רחאנה מוותיקי המחאה
אורנה אנג'ל: אני מגיעה לכאן מדי מוצאי שבת, שבוע אחר שבוע, ובכל פעם נפעמת מחדש ממה שנבנה כאן, לאט לאט, אבל בנחישות ובהתמדה. שבוע אחרי שבוע אנחנו מגיעים לכאן כדי למחות על מה שמקולקל במדינה שלנו – במנהיגות שלנו. אנחנו אומרים: "לא לשחיתות!" אנחנו אומרים: "יש משהו רקוב בממלכה!"
אבל עם כל הזעם ועם כל התסכול, אנחנו גם זוכים לראות כאן את מה שאף אחד לא הצליח עדיין להרוס. אנחנו רואים עוד ועוד אנשים, שהנורמות המקולקלות של ההנהגה שלנו לא הצליחו להשחית אותם. אנחנו רואים עוד ועוד אנשים שלא יתנו לריקבון להתפשט. אנחנו רואים, שעוד לא אבדה לנו התקווה – שיש עוד מספיק קולות שפויים וטובים בחברה שלנו. שיום אחד, והוא לא רחוק, נצליח למגר את הכוחות שמנסים לשסות אותנו איש באחיו, ויהיה לנו די כוח כדי לבנות מחדש את ההריסות.
הערב הזה הוא לא ערב מוצאי שבת רגיל. הערב, מוצאי השבת הזו, ארבעה בנובמבר 2017, חל בדיוק 22 שנים אחרי הערב הארור ההוא, שבו נדמה היה לרבים מאתנו, שרצחו לנו את התקווה. 22 שנים אחרי שראינו במו עינינו כמה הרסניים הם השיסוי וההסתה שכוחות פוליטיים לא אחראיים עושים בהם שימוש ציני. 22 שנים מאז שאיבדנו מנהיג, שנבחר באופן דמוקרטי, כי היו מספיק קולות, שהפכו את הרצח שלו לאפשרות לגיטימית בעיניי בן עוולה קיצוני.
אותו ערב היה קו פרשת מים לאומי, ועבורי, זה היה גם קו פרשת מים אישי. מה שקרה באותו ערב גרם לי להבין, שאני לא אוכל לחיות עם עצמי אם לא אכנס לפעילות ציבורית. כמו כל מי שחי פה באותם ימים, ראיתי את הרוחות הרעות שנשבו בארץ לפני נובמבר 1995, נחרדתי מהקולות, הזדעזעתי מהמראות, אבל לא יכולתי לתאר לעצמי איזו תוצאה איומה תהיה להם. אחרי אותו ערב, כבר לא יכולתי להסתתר מאחורי חוסר הידיעה.
זה היה הרגע שבו הבטחתי לעצמי, שמכאן והלאה, אני לא אשב יותר בשקט כשאראה את הסכנה מגיעה. שאני לא אשתוק, כשאשמע מנהיגים משתמשים בהפחדה ובדמוניזציה של האחר, רק כדי לחזק את עצמם ואת הסיכוי שלהם להחזיק בשלטון. שאני לא אפסיק להילחם כנגד מי שפועלים בחוסר אחריות, כי כל מה שאכפת להם, זה להביס את היריבים שלהם ולצבור עוד ועוד כוח ועוצמה.
היום, אולי אפילו עוד יותר מאז, אנחנו רואים סביבנו את אותן רוחות רעות. אנחנו שומעים את דברי השיסוי וההסתה. אנחנו עדים להשחרה ולדה-לגיטימציה של כל מי שיש לו ביקורת על ההנהגה. אנחנו שומעים את התגובות שיוצאות מלשכת ראש הממשלה – מי שהיה ראש האופוזיציה לפני 22 שנה – ומזהים את אותן אמירות חסרות אחריות שהתעופפו באוויר גם אז. אנחנו רואים איך אנשים שהקדישו את חייהם למדינה הזו, לביטחון שלה, לשגשוג שלה, לדמוקרטיה שלה, מכונים "בוגדים", "שמאלנים קיצוניים", "אנרכיסטים הזויים", "עוכרי ישראל"... אנחנו רואים, שומעים, והיום אנחנו גם יודעים לאן כל זה עלול להוביל.
הפעם, אסור לנו לאפשר לזה להסתיים באותו אופן. הפעם, אנחנו צריכים להוכיח לעצמנו, שלמדנו את הלקח. הפעם, אנחנו חייבים לאחד את כל הכוחות של מי שהזדעזעו ונחרדו ממה שקרה אז, ולעמוד שכם אל שכם מול מי שלא הפיק את הלקחים המתבקשים. הפעם, אנחנו חייבים להגן על התקווה, ולא לתת לה ליפול שותתת דם בכיכר העיר – זה לא קשור לשלום, זה לא קשור לאוסלו, זה לא קשור למתח בין ימין ושמאל, או בין דתיים וחילוניים, או בין יהודים ללא יהודים, או בין מרכז לפריפריה – ואסור שנתבלבל בזה.
המפגשים השבועיים שלנו כאן מוכיחים, שאנחנו לא מתבלבלים. מדי שבוע עומדים כאן אנשים מכל חלקי הארץ, מכל חלקי הקשת הפוליטית, מכל הגילאים, והעדות, והשכבות. חלק מהאנשים כאן האמינו בדרך הפוליטית של יצחק רבין ז"ל, וחלק התנגדו לה נחרצות. חלק מהאנשים כאן הצביעו למפלגה שלו, וחלק למפלגה של ראש הממשלה הנוכחי. חלק מהאנשים כאן האמינו שתהליך אוסלו הוא פתח של תקווה לשלום, וחלק חשבו שהוא תהליך שגוי שעתיד להיכשל – אבל עם כל השוני, ועם כל ההבדלים בינינו, אנחנו מצליחים לייצר כאן, כבר עשרות שבועות, קול אחד ברור ונחרץ: אנחנו לא ניתן לשחיתות ולציניות לגמור לנו את המדינה. אנחנו כולנו חלק מאותו שלם, ואת זה אף אחד לא יצליח לשבור. אנחנו רואים את האנשים שמאחורי הדעות והעמדות, ואף אחד לא יצליח להסית אותנו אלה כנגד אלה.
שחיתות יכולה לשגשג ולצמוח כאשר החברה שבה היא מתקיימת היא חלשה, מפוצלת ומבוהלת, ולשם המושחתים מנסים לגרור אותנו פעם אחר פעם. היום, מוצאי שבת, ארבעה בנובמבר 2017, 22 שנים אחרי רצח רבין, אנחנו אומרים להם – לא עוד! הפעם לא תצליחו. וכשאנחנו קוראים: "לא לשחיתות" אנחנו בעצם אומרים: "לא לשיסוי. לא להסתה. לא לאלימות. כן לאבחנה בין טוב ורע. כן לשיתוף פעולה בין אנשים טובים. כן לערבות הדדית, כן לחברה בריאה, ערכית וחזקה!"
צפו בגלריית התמונות מההפגנה - קישור לגלריה