מאת: אסף פרידור
צילומים פרטי
אחד המקומות האהובים עלי בפתח תקווה הוא פארק עופר (לשעבר פארק אזורים) למקום קוראים פארק, אך למעשה מדובר באזור תעשייה שעובדים בו אלפי עובדים בחברות היי טק מרכזיות במשק. כאשר מסתובבים בפארק עופר, התחושה היא תחושה של חו"ל. בין בנייני ההיי טק אפשר ליהנות מנוף יפה עשיר במדשאות וצמחייה כשנחל זורם ביניהם ונשפך למפל. תחושה נוספת שעולה היא שדואגים שם לעובדים מאחר ויש שפע מסעדות ובתי קפה ואפילו גן ילדים לעובדים.
אזור תעשייה נוסף בפתח תקווה הוא קרית אריה, גם שם שוכנות חברות היי טק. באזור תעשייה יש רחובות מוזנחים ואף מסוכנים, בניינים ישנים, כבישים משובשים עם בורות כמו רחוב שנקר ורחוב אמיל זולא. אם מחברים את כל אזורי התעשייה בפתח תקווה מקבלים את אזור התעשייה הגדול בארץ. עם זאת, כל אזור תעשייה הוא עולם בפני עצמו. בכוונת מכוון, אציג את ההשוואה בין שני אזורי התעשייה – פארק עופר וקרית אריה, שהרי כל אחד יכול לראות שמדובר ביום ולילה. עם זאת, חשוב לציין שההבדלים נובעים בעיקר מנושא המימון, פארק עופר הוא אזור פרטי שמשפחת עופר קנתה אותו מחברת אזורים ואילו אזור התעשייה קרית אריה שייך לעירייה. השאלה היא האם ניתן לקדם את אזורי התעשייה בעיר שיראו קצת יותר קרוב לפארק עופר?
רחובות שנקר ואמיל זולא באזור התעשייה קריית אריה:
אזור התעשייה פארק עופר:
