הסופרת המלאבסית אורלי קראוס וינר הוציאה לאור בהוצאת הספרים הפרטית שלה את ספרה השישה עשר - "השחקניות". 

אורלי קראוס גדלה בפתח תקווה. למדה בבית ספר יסודי "סלומון", הייתה פעילה בנוער העובד, למדה ב"אחד העם" וסיימה תיכון של רשת החינוך אנקורי. חוויותיה מנערותה בפתח תקווה שזורים ברבים מספריה. שירתה בחיל השיריון לאחר שחרורה גרה שנתיים בארצות הברית. לאחר מכן חזרה לישראל ועבדה באל - על שבע שנים כדיילת. במקביל למדה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. לאחר נישואיה ולידת בתה, החלה לכתוב בעתונים "חדשות", דבר ראשון ועוד ופרסמה סיפורים קצרים וסיפורים בהמשכים. בשנת 1997 פרסמה את ספרה הראשון, "התרוממות", שהתבסס על חוויותיה כדיילת ב"אל על". הספר הפך לרב מכר וזכה לפרס "ספר הפלטינה". מאז פרסמה חמישה עשר ספרים נוספים, חלקם מותחנים רומנטיים וחלקם רומנים היסטוריים. ספריה מתאפיינים בנימה אישית ובשילוב אלמנטים ביוגרפיים מחייה וחיי משפחתה. אחד הבולטים ביניהם הוא ספרה "דיוקן הונגרי" שהתבסס על קורות משפחתו של אביה ועסק בחוויות ותחושות של הדור השני לשואה. במעטה של כתיבה קלילה וקולחת, משלבת קראוס - ויינר בספריה סיפורים היסטוריים קשים וכואבים ושוזרת בהם את דעותיה על כוחן של משפחתיות, חברות וערכים הומניסטים כסולידריות חברתית וקבלת השונה.

הספר "השחקניות" מגולל את עלילותיה של דולי שפיצר. ערב לאחר שהגשימה דולי שפיצר, את חלומה לגלם תפקיד ראשי במחזה, היא נעצרת באשמת נסיון רצח. היחידים שמאמינים בחפותה ונחלצים לעזרתה, הם בן זוגה לשעבר וקרובת משפחה קשישה, המספרת לדולי על תולדות משפחתה. במהלך נסיונותיה להיחלץ מסבך התככים והמזימות, שבו שקעה, מגלה דולי לתדהמתה, שהיא נצר לשושלת מפוארת של שחקניות, שתהפוכות חייהן יכלו לפרנס אינספור מחזות דרמטיים.

השחקניות הוא רומן משפחתי-היסטורי סוחף, על אהבה וקנאה יוקדת, על פניו המתעתעים של עולם התיאטרון וכן על האופן, שבו היסטוריה משפחתית עשויה לחזור על עצמה. עלילת הספר נפרשת על פני מאה שלמה, החל בתיאטרון הלאומי בבודפשט, לפני מלחמת העולם השנייה, דרך תל אביב הבוהמיינית והתוססת של שנות החמישים והשישים ועד ימינו.